משתמש:Saraira/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


                                  תעסוקה מוגנת לאנשים עם מוגבלויות

תעסוקה מוגנת הינו שירות שיקום תעסוקתי המיועד לאוכלוסייה של אנשים עם מוגבלויות פיזיות ,קוגניטיביות ונפשיות. מדובר במסגרת תעסוקתית - חברתית שהמשתקמים בה עוסקים בעבודות פשוטות כגון: הרכבה, אריזה, הדבקה וכו'. מסגרות תעסוקה מוגנת קיימות בהיקף נרחב במרבית המדינות במערב .פעילותן מבטאת צורך אישי וחברתי לתת מענה תעסוקתי לאנשים המתקשים להתמודד עם דרישות השוק החופשי. (רימרמן וכץ). תעסוקת העובדים הינה במפעלים מוגנים. מבחינת המענה שזה נותן מדובר במסגרת שנמצאת בסוף הרצף התעסוקתי, ההיפך מתעסוקה בשוק החופשי.

רציונל: שירותי תעסוקה מוגנת נועדו לספק מקום תעסוקה (זמני) לאנשים עם מוגבלות שאינם מסוגלים להתמודד עם דרישות שוק העבודה הפתוח. העובדים במסגרות תעסוקה מוגנת שייכים לקבוצות שונות שלרוב יכולת התפקוד שלהן נמוכה: 1- נכות גופנית וקבועה ומתבטאת בקשיי תפקוד בתחום המוטורי כתוצאה ממחלה כרונית, קטיעה, פגיעת ראש, פגיעת עמוד שידרה וכו'.) 2-נכות חושית קבועה ומתבטאת בקשיי תפקוד בתחומים כגון: תקשורת, ניידות וניהול חיי היום יום כתוצאה מחירשות ו/או עיוורון. 3-נכות התפתחותית/קוגניטיבית שהיא כול ליקויי בריאותי הגורם לפגיעה בלתי הפיכה שאירעה לאדם מלידה ועד גיל 18. כתוצאה מפגיעה זו עלולים להופיע קשיי תפקוד בתחום המוטורי ו/או חושי, ו/או חברתי, ו/או רגשי, ו/או התנהגותי למעט אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. אותם אנשים עם הנכות המוכרת חייבים להיות בגילאי 18-65 וביצעו אבחון תעסוקתי במרכז שיקום המוכר על ידי אגף השיקום וקיבלו המלצה או הפנייה לשירותי תעסוקה מוגנת יכולים לקבל את השירות הנ"ל.

תהליך שירותי התעסוקה המוגנת נועד לבנות תוכניות קידום אישיות שמטרתם למצות את יכולותיו של האדם וכישוריו ופיתוח מיומנויות בינאישיות וקהילתיות. ישנה אפשרות לאפשר לאדם לעבור ממסגרת שיקומית בשירותי תעסוקה מוגנת למסגרת עצמאית ותעסוקתית בשוק העבודה הפתוח- בתעסוקה נתמכת בהתאם ליכולותיו ומימוש הפוטנציאל האישי שלו. תהליך הקבלה לתעסוקה מוגנת מחייבת את המשתקם לעבור ועדת קבלה ואבחון תעסוקתי (הנקרא גם אינטייק תעסוקתי) בדבר התאמתו למסגרת. היחידה לתעסוקה מוגנת מופעלת תחת ניהולם של מרכז לשיקום תעסוקתי/ רשות מקומית/ עמותה ציבורית. ביחידה לתעסוקה מוגנת יש לא פחות מ-25 משתקמים והיא מיועדת לשרת בראש ובראשונה את אוכלוסיית היעד של אגף השיקום. היחידה ממוקמת בבניין עם חובת יכולת נגשה לאנשים עם נכות,וזמני העבודה הם לפחות 5 ימים בשבוע ולא פחות מ-5 שעות ליום. אנשים אשר זכאים לשירותי תעסוקה מוגנת ואינם יכולים להגיע בכוחות עצמם למסגרות זכאים לקבל שירותי הסעה וליווי המופעלים על ידי הרשות המקומית. התגמול הכספי ביחידה לתעסוקה מוגנת הניתן למשקם בגין עבודתו נובע מתפוקתו האישית ומהתשלום המקבל עבור המוצרים ביחידה. בנוסף זכאי כול אדם לתוספת שכר בסך של 10% משכר המינימום במשק.

היסטוריה: שיעורי אבטלה בקרב אנשים עם מוגבלויות היו גבוהים מאוד בהשוואה לכלל האוכלוסייה ולכן בתור מענה פותחו בשנות ה-־50 וה-־60 של המאה העשרים באירופה ובארצות־ הברית תוכניות הכשרה מקצועית מוגנת לבעלי מוגבלויות קשות (& Conley, Elder 1986, Noble) על ־פי הגדרתו של משרד העבודה האמריקני מטרת המפעלים המוגנים הייתה להכין אנשים עם מוגבלויות לעבודה בשוק העבודה התחרותי לספק להם שירותי תעסוקה מוגנת ארוכי ־טווח ושירותים תומכים לאנשים אשר נכותם קשה ואשר סביר שלא יוכלו לתפקד באופן עצמאי בקהילה (Department. S.U 1977, Labor of) משרד העבודה האמריקני הבדיל בין שהייה קצרת טווח, המיועדת לבעלי מוגבלות קלה ובינונית, ובין שהייה ממושכת, לבעלי מוגבלות קשה. למרות הרציונל המוצק, הדוגל בהקמתן של מסגרות תעסוקה מוגנות ובהרחבתן, כבר בשנות ה-־70 החלו להתפרסם מחקרי הערכה ראשונים המבקרים את תרומתם. מבחינה אידיאולוגית, מפעלי התעסוקה המוגנים נתפסים כמסגרות בדלניות ומתייגות, שאינן יכולות לשמש חלופת תעסוקה הוגנת (רימרמן, 1994).

המצב בישראל ובעולם

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות בישראל (בן משה ושות', 2012 ;נאון ואחרים, 2012 ;למ"ס (2009 מצביעים על פערים בהשכלה, בתעסוקה בשוק החופשי ובהכנסה בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא מוגבלות, בדומה למגמות בעולם .(2010, OECD; 2011, WHO) כך למשל , רק ל-48% מהאנשים עם מוגבלות בישראל יש תעודת בגרות לעומת %68 בכלל האוכלוסייה (בן משה ואחרים (2012. שיעורי התעסוקה הם כ-% 50 בקרב בעלי מוגבלות על פי ההגדרה האישית (למ"ס, 2009 ; נאון ואחרים (2012 ו-% 20 בקרב הזכאים לקצבת נכות (פינטו, 2014) , לעומת % 65 במשק (למ"ס, 2012). התעסוקה של אנשים עם מוגבלות על פי ההגדרה האישית בישראל דומה לממוצע של מדינות ה- OECD (זוהר 2011;נאון ואחרים 2012), אך אי אפשר להשוות נתוני תעסוקה של מקבלי קצבאות נכות, עקב ההבדלים בתנאי הזכאים לקצבאות בין מדינות והבדלים בהגדרת תעסוקה: במדינות אחדות ,למשל אנגליה, תעסוקה מוגנת נכללת בהגדרה, לעומת ישראל, אינם מוגדרים מועסקים משום שהכנסתם אינה מדווחת.

אף שהשיקום המקצועי זוהה בעולם ככלי יעיל, התקציבים המיועדים לתחום זה במדינות ה- OECD בלתי מספקים (OECD, 2008). בישראל נושא השיקום המקצועי נמצא על סדר היום הציבורי ואף הוקדש לו פרק מיוחד בדוח מבקר המדינה (דוח מבקר המדינה, 2014). הדוח הצביע על הצורך בבחינה שיטתית של מי שפונים לשיקום מקצועי ושל מי שפונים אך אינם מתחילים שיקום בפועל ועל הצורך במעקב אחר מסיימי התוכניות.

למרות שבמדינות המערב קיימת מגמת ירידה בהקמת מפעלים מוגנים ואף צמצום מפעלים הקיימים, בישראל לעומת זאת קיימת למשל, בשנת 1991 עבדו בחברת "המשקם" 56 אחוזים מן המשתקמים בתחום השירותים ו־ 44 אחוזים במפעלים מוגנים. בשנת 2001 הצטמצם שיעור המועסקים בתחום השירותים ל־ 51 אחוזים ושיעור המועסקים במפעלים מוגנים עלה ל־ 49 אחוזים. (אריק רימרמן ושירי כץ, 1994). העדר מדיניות תעסוקה מוגנת מגובשת מצד אחד, והרחבת המסגרות המוגנות,מצד שני, מחדדת את שאלת מיקומה של ישראל בהשוואה לעולם המערבי.

מהו המפעל המוגן

מפעל מוגן הוא מסגרת תעסוקתית תומכת למשתקמים המעוניינים להשתלב בעתיד בשוק העבודה, אך זקוקים להעמקת המיומנויות הנדרשות לעבודה. במקרים רבים הוא משמש מקום תעסוקה קבוע למשך שנים (מתוך אתר "כל זכות") תפקידים של המפעל המוגן/ מע"ש הינם: ביצוע הערכה בדבר רמת התפקוד של האדם, קביעת תכנית שיקום, איתור עבודה עבור האדם בתוך המסגרת, אשר תואמת את כישוריו ואת יכולותיו, הקניית מיומנויות והרגלי עבודה, איתור אנשים אשר יכולים לעבוד בשוק הפתוח. עידוד, סיוע והכנה של אותם אנשים, לקראת המעבר. אדם עם מוגבלות המועסק במפעל מוגן מוגדר בחוק כמשתקם, ויכולת העבודה שלו פחותה מ-20%. לעניין שכר העבודה ותנאי העבודה בתעסוקה מוגנת לא מתקיימים יחסי עובד-ומעביד. עם זאת המפעל מחויב לשלם לעובדים גמול בעד עבודתם. אופן חישוב השכר משתנה ממפעל למפעל ואינו מעוגן בחוק. על פי רוב גובה הגמול מושפע מגובה ההכנסות של המפעל ומהתפוקה האישית של כל עובד. משתקם מקבל גמול מינימאלי של 2 ₪ או 4 ₪ לשעה, בהתאם ליכולת העבודה שלו. מספר ימי העבודה ישנם סוגים שונים של מפעלים מוגנים, כשברוב המקרים מדובר במסגרת תעסוקתית תעשייתית, ברמת עבודה בינונית. בהתאם לכך נקבעת רמת השכר ועומדת על כמה מאות שקלים בחודש. צוות המפעל המוגן מורכב מעובדת סוציאלית ומדריכי שיקום שתפקידם לסייע למשתקמים ברכישת המיומנויות הנדרשות לקראת התקדמות בסולם התעסוקתי. ברוב המפעלים המוגנים עובדים כ- 8 שעות בכל יום (מתוך אתר "כל זכות"). דוגמאות לעבודות שנעשות במסגרות של תעסוקה מוגנת: מיון, אריזה, עבודות דפוס וכריכה, נגרות, חפצי אמנות ועוד. מפעל מוגן אינו נחשב כמקום עבודה על פי חוק ועל כן למועסקים בו לא מוקנות זכויות עובדים כימי חופשה, משכורת, ימי מחלה, פנסיה וכיו"ב(מתוך אתר "כל זכות")

עקרונות תעסוקה מוגנת הינם: למצות את יכולת העבודה של האדם, את הכישורים שלו ואת הפוטנציאל שלו. להפנות את האדם למסגרת המתאימה ביותר עבורו תוך מתן עדיפות למסגרת נורמטיבית כלומר מסגרת המשלבת את האדם בסביבת עבודה רגילה. לאפשר לאדם להתקדם ולעבור ממסגרות שיקומיות למסגרות תעסוקתיות ועצמאיות.

אוכלוסיית היעד הינה: השירות לשיקום תעסוקתי מקצועי פונה לאוכלוסיה עם מוגבלויות, אשר מיצתה את זכויותיה באגף השיקום של המוסד לביטוח לאומי או לחילופין נדחתה על ידו ובעלת נכות קבועה של 40% ומעלה בשל אחד או יותר מהמאפיינים הבאים:

  • אנשים עם נכויות פיזיות.
  • אנשים עם נכויות חושיות:אוכלוסיית החרשים ולקויי שמיעה, אוכלוסיית העיוורים ולקויי ראייה .
  • אנשים עם לקויות למידה ,תפקוד והסתגלות ועם הנמכה קוגניטיבית המתייחסת לתפקוד שכלי גבולי (מנת משכל שבין 70 ל-84) ועם הפרעות רגשיות שונות (מתוך אתר "משרד הרווחה והשירותים החברתיים").

יישום המודל בישראל : בספטמבר 2012 אישרה מדינת ישראל את האמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. בהתאם לאמנה, התחייבה ישראל לקדם את זכותם של אנשים עם מוגבלות לעבוד, לקדם בעבורם הזדמנויות תעסוקה וקריירה בשוק העבודה ולסייע במציאת תעסוקה, קבלתה והתמדה בה (מתוך תקציר דו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-מאי 17, 2014 מאת Ido Granot).

מערכות רבות במדינת ישראל עוסקות בנושא התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, והן פזורות בין גופים ציבוריים שונים שהינם: משרד הבריאות אחראי לאוכלוסיית נכי הנפש מכוח חוק שיקום נכי נפש בקהילה והוא מעסיק משתקמים במסגרת תעסוקתית הנקראת מפעל מוגן. אגף שיקום נכים שבמשרד הביטחון מופקד על מי שהוגדר בוועדות האגף כנכה צה"ל. המוסד לביטוח לאומי מטפל בשיקום תעסוקתי של כול אוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות (למעט נכי צה"ל), אם נמצא שהם מתאימים להשתלב בתעסוקה בשוק החופשי, ובהתאם לקריטריונים המופיעים בחוק הבט"ל: קבוצת הנכים הכלליים וקבוצת נכי עבודה. משרד הרווחה מופקד על הטיפול ביתר האנשים עם מוגבלויות. המע"ש (מפעל עבודה שיקומי) הינו אחד ממסגרות התעסוקה למשתקמים המופנים לתעסוקה במפעלים מוגנים.

אחריות משרד הרווחה נחלקת בין שלושה אגפים שונים:

  • אגף השיקום מטפל באוכלוסיית האנשים עם מוגבלות פיזית וחושית (לקויי ראייה, ושמיעה),הנמכה קוגניטיבית (תפקוד גבולי) וכן באלה עם קשיי תפקוד וקשיי הסתגלות על רקע פגיעה אורגנית(כגון: נזק מוחי ולקות למידה).
  • אגף מש"ה מטפל באוכלוסיית האנשים שאובחנו כאנשים עם מוגבלות שכלית‐התפתחותית, על פי – חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969.
  • השירות לאוטיזם מטפל באנשים הנמצאים על רצף האוטיזם. חלק ניכר מפעילות המשרד מבוצע באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים שברשויות המקומיות (מתוך תקציר דו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-מאי 17, 2014 מאת Ido Granot).

ביקורת: •שכר העובדים נמוך מאוד בהשוואה לשעות עבודתם במהלך היום או השבוע. בארץ קיים חוק שכר מינימום אך החריגו את המפעלים המוגנים שהעובדים בהם מקבלים שכר מותאם שהוא הרבה מתחת לשכר המינימום. •ישנה הבדלה/הדרה של אוכלוסיית האנשים עם הנכות המוכרת (פיזית חושית או התפתחותית) משאר האוכלוסיות מה שאיננו מאפשר שילוב מותאם של האוכלוסייה הנ"ל בעולם התעסוקה עם שאר האוכלוסיות ללא הנכות

•ישנם היעדר זכויות סוציאליות מותאמות לאוכלוסיית המשתקמים ביחידות השירות לתעסוקה מוגנת. •ריבויי גופים המטפלים באנשים עם מוגבלות והשלכותיו. •העסקה במפעלים מוגנים מתנגשת עם חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, שמדבר על איסור הפליה בתעסוקה שכוללת תנאי עבודה וזכויותיהם של המועסקים (לפי סעיף 8 א' לחוק).


ראו גם: 1.נתונים נבחרים על תעסוקה מוגנת-ממצאי סקר מעסיקים. משרד התמ"ת, מחקר וכלכלה. 2.ליבוביץ, ת. (2001). חוק שיווין הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות: מדריך לחוק. ירושלים: בזכות. 3.זמי, ב. (2011). התנהגות מאתגרת בקרב אנשים עם פיגור שכלי. בתוך מ. חובב וב. הוזמי (עורכים). משילוב להשתלבות: אתגרים וצמיחה במעגל החיים (עמ' 187-210). גבעתיים: הוצאת רותם. 4.מאיר חובב ובנימין הוזמי (עורכים)- משילוב להשתלבות: אתגרים וצמיחה במעגל החיים. גבעתיים: הוצאת רותם, 2011. 5.בני פפרמן -שילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה: תמורות בתפיסות, פיצוח כלים ותוכניות תעסוקה. 6.המוסד לביטוח לאומי, מנהל המחקר והתכנון. ירושלים, דצמבר 2014. 7.מדיניות ההפעלה התעסוקתית: מבט בין ארצי משווה. אברהם דורון.


קישורים חיצוניים: -חוק לרון- ביטוח לאומי http://www.knesset.gov.il/laws/data/law/2169/2169_3.pdf -אמנת האו"ם בדבר -חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (התשנ"ח1998 ) -http://www.kolzchut.org.il/he- אתר כל זכות -http://bizchut.org.il/he- אתר בזכות


הערות שוליים: 8."פעולות הממשלה לשילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה "– תקציר מתוך דו"ח מבקר המדינה,פורסם ב- מאי 17, 2014 מאת Ido Granot 9. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח – 1998. 10.א. רימרמן , ש. כץ . מדיניות התעסוקה המוגנת כלפי אנשים עם מוגבלויות קשות בארצות מערב ובישראל: סקירה ודיון. ביטחון סוציאלי, 65, 111-136. 11.מעמדו החברתי של האדם המפגר במפעלים מוגנים רבי נכויות. ד"ר אילנה דובדבני ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה .ד"ר רות נאור,ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן. 12.האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות (סעיף 27-עבודה ותעסוקה). 13.רימרמן, א' ( 1994 ). תעסוקה נתמכת לאנשים הלוקים בנכויות התפתחותיות ופסיכיאטריות 1.128-118 , בארצות־הברית. בטחון סוציאלי, 4

14. Elder, J.K., Conley, R.W., & Noble, J.H. (1986). The service system. In Kiernan, W.E. & Stark, J.A. (Eds.), Pathways to employment for adults with developmental disabilities (pp.53-66).Baltimore, Md.: Paul H. Brooks Publishing

15. Department of Education (January, 22, 2001). Federal Register – 34 CFR Part 361, State vocational rehabilitation services program; Final rule.