משתמש:Smellshnell/טיוטה

חינה הודית

טקס החינה היינו טקס הפרידה של האם מביתה, האם כביכול מכינה את החינה מדמעותיה.

אוהל ואביזרים

אוהלי החינה ההודית היינם צבעוניים ומרהיבים, האוהל מקושט כולו בפרחי בד צבעוניים, בתוך האוהל מניחים 2 כיסאות לחתן והכלה המיועדים מלפנים ו 2 כיסאות לשושבינים מאחור. כל הכיסאות מרופדים בבד לבן, כמו גם השטיח באוהל – סמל לטוהר.

טקס החינה

ביום החינה לובשת הכלה בגד ירוק ותכשיטים תואמים – סמל להתחדשות וצמיחה. הזוג המאושר נכנס לתוך האולם בתהלוכה מפוארת, הכלה מובלת על גבי אפריון מפואר הנקרא - דולי, החתן נישא על הידיים בליווי שמשייה מהודרת הנקראת - צטרי. את התהלוכה מלווה מתופף ובנות אשר מפזרות עלי כותרת צבעוניים . מאחור מתלוות הנשים נושאות בידיהן את קערת החינה המקושטת ואת מגשיות החינה עם כל המתוקים. הקהל משוריין במקלות דאנדייה(מקלות ריקוד), ובכובעים , אשר חולקו להם מבעוד מועד , מקבל את הזוג בליווי שירים ובריקודים. החתן והכלה עונדים זה לזו את שרשרת ה"האר" ומתיישבים בכיסאות הקדמיים, מאחור יושבים השושבינים. את הטקס מנהלת אחת מבנות המשפחה שאיננה אלמנה או גרושה . מנהלת הטקס מאכילה את החתן והכלה המיועדים ואת השושבינים בסוכרייה לחיים מתוקים. לאחר מכן לוקחים את השירה מניחים ל-5 רווקות על המצח (ברכה למציאת זיווג ואולי אף להתחתן בתוך שנה) ואז קושרים לחתן ולכלה על הראש.

מריחת החינה

אצל העדה ההודית מקובל למרוח את החינה על אצבע יד ימין – אותה האצבע שעונדים עליה את הטבעת בטקס החופה(כיום יש הרבה כלות שלא מוכנות לענוד את הטבעת בחופה על אצבע אדומה ולכן מורחים את החינה על כף היד כמו בחינות מרוקאיות). לאחר מריחת החינה לוקחים קצת חינה מאצבע החתן ומעבירים לאצבע הכלה ומעבירים גם מאצבע הכלה לחתן באמונה שיהיה קשר טוב חם ואוהב לאורך הדרך המשותפת בין בני הזוג .

• חינה הודית חינה הודית
• חינה