משתמש:Unicorn5747/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנדרטת הנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת חטיבת הנגב היא אנדרטה המנציחה את פועלה של חטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. האנדרטה ממוקמת בראש גבעת גיר במזרחה של באר שבע. את האנדרטה תיכנן דני קרוון בין השנים 1963 ל-1968 ובשנת 2015 הוצגה תערוכה לכבוד חגיגות ה-50 שלה.[1]

מיקום האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילה הוחלט להקים את האנדרטה בכניסה הדרומית לבאר שבע. במשך שנה תכנן דני קרוון אנדרטה בהתאם למקום, ואז הוחלט שהאתר לא מוצלח מאחר שהוא שוכן בשולי העיר. ההמלצה החדשה הייתה להציב את האנדרטה לא הרחק מהכניסה החדשה, הצפונית, לבאר שבע. את הגבעה שעליה הוקמה האנדרטה בסופו של דבר, קרוון בחר בעצמו. הבחירה להקים את האנדרטה מחוץ לבאר שבע הותירה אותה מנותקת ממהלך החיים

מרכיבי האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה בנויה מחמישה עשר חלקים שונים עשויים בטון,כאשר בתכנון הראשוני היו לקרוון רק שלושה מבנים (העמוד,צינור וכיפה),לכל אחד מהמרכיבים באנדרטה ישנה משמעות שונה הבאה לספר את סיפורה של החטיבה אשר על שמה הוקמה האנדרטה. הטקסט הבא רשום על כותל המבוא לאנדרטת חטיבת הנגב,ומביע את הרעיון שעמד מאחוריה הקמת האנדרטה. "עובר אורח , אתה בא בשערי מקדש מעט של אהבתנו לארץ הנגב!"
קיר זה מוביל ממדרגות הכניסה אל האנדרטה עצמה תוך כדי שהוא עולה מן הקרקע, מתרומם במרכזו ,חובק את המשלט וחוזר ויורד אל פני הקרקע, תוך שהוא מוביל אותנו לרחבת המבצעים של החטיבה. הוא מכיל , בנוסף להקדשה (שכתובה מלמעלה),את סמל החטיבה ושמות החטיבות שלקחו חלק בקרבות הנגב. בנוסף על הקיר חרוט יומן המערכה של החטיבה מהחלטת האו"ם ועד הכרזת המדינה.ניתן למצוא שמה רישומים על הכול מתקופת המאורעות וההתקפות על הישוב ועד הקרבות שמירה על קו המים והדרכים.

  • אוהל

יריעת בטון שמתרוממת מהקרקע אל מול קיר הכניסה. גם בימים החמים כאשר מתיישבים מתחת לקיר נטוי זה, ישנה הרגשת קרירות ונעימות . זוהי יריעת בטון שבאה לסמל את אוהלי הפלמ"ח.

  • המשלט

גבעת בטון, המזכירה גבעה רגילה, "חפורה" בתעלות קשר עם חדרים לתחמושת ונשק. מבט אל המשלט מזכיר באופן ברור את אדמת הנגב המבוקעת הצמאה למים. בהתייחסנו לכתובות שעל המשלט, אנו רואים שאנשי הפלמ"ח היו אנשים רגילים,עם חולשות אנוש,ניתן לראות ציור לב עם חץ ,שם נערה, קטע שיר, כובע גרב,את סמלי הפלמ"ח.כאשר כל זה נכתב בכתב יד רגיל ולא מלוטש.

  • הקיר הנטוי

קיר עליו חקוקים קטעים מיומן המערכה של פלישת הצבא המצרי ב - 15 במאי 1948 ועד תום קרבות "עשרת הימים" בהפוגה השנייה ב - 20 ביולי 1948 . במקום בולטת עוצמת האירועים לעומת כוח האדם הזעום של החטיבה.

  • אמת המים

חלק גדול ממאמצי החטיבה הושקע בשמירה על קו המים, שהיה קו החיים של ישובי הנגב. אנו רואים פה תעלה ארוכה וצרה, המזכירה את הצינור הדק והארוך שעליו שמרו אנשי החטיבה.הכתובת החקוקה על אמת המים אומרת: "ואומת המים יצאה בעקבי האנשים ההולכים בנפשותיהם", פסוק המתאר קטע ממאבקם של גיבורי מצדה ותואם את מאבקם של ישובי הנגב באותה תקופה.כמו במצדה גם בנגב לחמו לוחמים מעטים מול סביבה חזקה ועוינת תוך מאבק על מים ודרכי תנועה.

  • הבאר

הבאר מסמלת את מחנה מקורות ב"ניר עם" שממנו יצא הצינור לישובי הנגב.

  • צאלים

שלושת עצי הצאלה אשר קושרים את האנדרטה אל נופי הנגב והערבה.

  • ככר המבצעים

ברצפת הכיכר שבמרכז האנדרטה טבועות 9 מפות קרב העשויות בצורה בה היו נעשים מרשמי הקרב של המפקדים על הקרקע ומפות קרב שנעשו על שולחנות חול. המפות מכילות את עיקר המבצעים של חטיבת הנגב. כמו מבצע "לוט", "עובדה", הכניסה לסיני ומבצעי "משה" שהיו חלק ממבצע "יואב" וגם כיבוש באר שבע.

  • המייצר

הכניסה לחדר הזיכרון היא בין שני קירות נטויים, וניתן לעבור בינהם רק אחד אחרי השני תוך הרגשת בדידות. החלל האפור מול פיסות השמיים מלמעלה הם זכר לנתיב ארוך שחייבים לעבור בו עד לזיכרון הנופלים.

  • כיפת הזיכרון

חדר זה בא להנציח את הברית שנכרתה: החורים בקיר מזכירים את הבטחת ה' לאברהם שזרעו "יהיה ככוכבי השמים לרוב" והחריץ שמבתר את החדר לשניים מזכיר את הקשת שהופיעה כאות באותה הברית. על הקיר חקוקים שמות חללי החטיבה - כסמל לברית דמים שכרתנו עם הנגב . השמות רשומים בקבוצות, ומעליהן הכותרות המציינות את סיבת הנפילה של הלוחמים כגון תקופת הנגב הנצור,אבטחת קווי המים, לווי השיירות ועוד

  • חצר הכיפה

הכיפה סגורה בגופים היוצרים חצר בה ניתן להימצא לפני או אחרי הביקור בה. סמל הפלמ"ח חקוק בקיר ולידו הפסוק "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו" פסוק שאמר אלישע עם קבלתו את הנבואה ובזמן עליית אליהו בסערה לשמיים.

  • הגבעה

אחד מהגופים הסוגרים את חצר הזיכרון,הגבעה "חרושה" תלמים ועליה גם "בור מים".

  • הבונקר

ממוקם כחלק מהגבעה ומציין את ההתבצרות במשלטים וביישובי הנגב. הבונקר היה המקלט ולעיתים קרובות - הבית בו חיו חיילים וחברי המשקים כחפרפרות. הסולמות מאפשרים לעלות מהבונקר ל"גבעה" לשם תצפית. בקיר הבונקר חקוקה מגילת היסוד של האנדרטה.

  • קיר הסיירים

קיר הבטון, בסמוך לבונקר , שלוח קדימה, מביט אל האופק וצופה אל פני האזור כולו, ממש כסמל לסיירים - עיני החטיבה.

  • הציפור

למרגלות המגדל הגבוה, מבנה בטון עם "כנף" נטויה "ומקור" שלוח קדימה.בו ניתן לראות את דמות הציפור מסמלת את עם ישראל.

  • מגדל

מגדל נקוב כדורים ופגזים שמזכיר את מגדלי המים בישובים - מגדלים שהיו חדר בטחון, מאגר מהים ומקום התצפית. במגדל מדרגות לולייניות המאפשרות עליה לראשו וקיום תצפית על מרחבי צפון הנגב.

  • הנחש המבותר

מבנה בטון ארוך המנסה לחבוק את ה"ציפור" ולחנוק אותה, אבל הוא מוטל כרות ראש וקטוע אברים בסמלו את צבא האויב המובס. על גבעה מדרום לאנדרטה מצוי מבנה קטן נוסף המסמל את תרומתו של ה"קומנדו הצרפתי", פלוגת לוחמים שמרכיבה העיקרי מתנדבים מחו"ל ומפקדה הצרפתי נתן לה את שמה. [2]

מטרת האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"על גבעה קטנה סיפור של חטיבה שלמה", היא הכותרת שניתנה לאנדרטת חטיבת הנגב שמשקיפה על באר שבע. האנדרטה באה לספר את סיפורה של חטיבת הנגב, חטיבה 12, הוקמה בראשית 1948 ובבסיסה שלושה גדודים של הפלמ"ח. אחרי כיבוש משלטי חוליקאת (מצפון לשדרות של ימינו) ובלימת הצבא המצרי בגשר עד הלום עסקו אנשיה בהגנת קווי האספקה שנותרו לנגב הנצור. באוקטובר 1948 השתתפו במבצע "יואב", פריצת הדרך לנגב וכיבוש באר שבע, ובהמשך במבצע "חורב" בו צה"ל הגיע לעזה ולסיני ובמבצע "עובדה" בו הגיעו לאילת. בתום מלחמת העצמאות הייתה החטיבה לחטיבת חי"ר מילואים. באנדרטה, הסמוכה לבאר שבע שאותה כבשה החטיבה, מונצחים 324 לוחמי החטיבה שנפלו במלחמת העצמאות.את שמות כל הנופלים ניתן למצוא באתר ההנצחה וחללי מערכות ישראל. את הרעיון להקמת אנדרטה יזמו שניים מיוצאי החטיבה מיכה פרי ומיקי כהן .

ארכיטקטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה הינה פסל סביבתי והיא אחת היצירות הראשונות בתחום האומנות הסביבתית אשר לוקחת בחשבון את תנאי הסביבה. בראיון לכתבה סיפר קרוון כי באנדרטת חטיבת הנגב ניסח את עקרונות השפה לפיסול סביבתי, המלווים אותו עד היום. העיקרון הראשון קובע: הפסל שייך לאתר מסוים, ואי אפשר להעביר אותו ממקום למקום. ובנוסף לכך גם ניתן דגש ל עקרונות נוספים שמלווים אותו מאז: שימוש בצמחייה, במים, ברוח ובאור השמש; בחירת חומרים וצורות המתייחסים לסביבה; יצירת פסל שיאפשר למבקרים לחוות אותו במספר חושים; התאמת מידות העבודה לסביבה, לשימוש ולקנה המידה האנושי, בעיצוב הנוף השתתף אברהם קרוון, אביו של האמן, שהיה אדריכל הגנים של תל אביב וייעץ לשתול באתר עצים שמתאימים לאקלים המדברי (הוא מת חודשים ספורים לפני שהאנדרטה הושלמה). אדריכל הנוף צבי דקל ביצע את עבודת הגינון. שינוי האתר גרם לדחייה בהקמת האנדרטה: לאמן נדרשה שנה נוספת לתכנון העבודה מחדש. ב-1964 הוגש לוועדה המודל הסופי.

תרומת האנדרטה בתחום האומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אביתר בנאי סיפר שהוא כתב כאן את "מתי נתנשק" ואת "שמתי לי פודרה".
  • יהודית רביץ סיפרה שבנעוריה נהגה לבלות במקום.וגם לנגן וליהנות מהאקוסטיקה שיוצרת כיפת הבטון.
  • בסדרת הטלוויזיה "זגורי אימפריה" שימש האתר כזירה לסגירת חשבונות אלימים בין עבריינים[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]