משתמש:V.Argaman/האטלנטידה

כריכת המהדורה משנת 1886.

האטלנטידה (1877) היא שירה אפית מאת הסופר והמשורר הקטלאני ז'סינט ורדגר (Jacint Verdaguer). היצירה מורכבת מהקדמה, עשרה שירים עלילתיים וסיכום ומתארת את הרפתקאותיו של הרקולס במסעו דרך איבריה, טביעת יבשת אטלנטיס, בריאת הים התיכון והגילוי הסופי של אמריקה. בהקדמה מסופר כיצד קולומבוס, שהיה בחור צעיר עדיין, מגיע לחופי חצי האי האיברי לאחר שספינתו נטרפה ובעשרת השירים מגולל בפניו הנזיר את סיפור טביעתה של אטלנטיס. בסיומה של היצירה מופיעה הבשורה של קולומבוס לגבי הגילוי העתידי של אמריקה. השירים המרכזיים בנויים מארבעה משפטים אלכסנדרוניים עם חריזה עיצורית לסירוגין, בעוד שההקדמה והסיכום מבוססים על בתים בעלי משפטים דקטילים, המאפיינים את השירה האפית.

ורדגר כתב את היצירה הזו במהלך שהותו (1874-1876) על הספינה Guipúzcoa של החברה הטרנסאטלנטית ששטה מספרד לקובה. על יצירתו זו, האטלנטידה, זכה במשחקי הפרחים, בכל שלושת התחומים: אמונה, מולדת ואהבה; וזכה לכינוי מאסטר שירת האהבה (Mestre en Gai Saber). שנה לאחר מכן יצאה לאור היצירה, שהפכה לאחת מהקלאסיקות של הספרות הקטלאנית.

קיימות מספר מהדורות מאוירות שאוירו בידי ג'וזפ מריה שירו (1906), אנטוני אולה פינל (1946), מיקל פלאנה (1992) ועוד.

היצירה תורגמה למספר שפות זמן קצר לאחר פרסומה: צרפתית (1884), אוקסיטנית (1888), גרמנית (1897) ובהמשך גם לאיטלקית (1916), צ'כית (1981) ופורטוגזית (1989).

העלילה

יליד גנואה מציל את עצמו בנס מספינה טרופה ומתחיל לדבר עם מלחים אחרים מעברו. הם זוכרים מיתוס ישן של הרקולס בפירנאים הבוערים, שם הוא מבטיח שתוולד עיר גדולה (ברצלונה). מאוחר יותר, במסע בארצות הקטלאניות העתידיות, הוא פוגש אדם שמספר לו על אטלנטיס, שנועדה להיעלם ועל ילידי אטלנטיס שברחו לארצות חדשות לפני ההרס הסופי. משרידיו של האי נבראת יוון וכמה איים בים התיכון. הגנואים, השומעים את הסיפורים הללו, מתחילים בסופו של דבר במסע חדש לאדמות אלה.

סגנון

ורדגר רצה ליצור בשירה הזו יצירה אפית גדולה המבוססת על מודלים של הרנסנס, שנכתבו בהשראת האפוסים הגדולים של העולם היווני-לטיני. לכן המצע הנבחר הוא המיתולוגיה היוונית, כהמשך של האיניאדה לווירגיליוס, עם גיבור ידוע, הרקולס, המקושר למדינה חדשה (במקרה הזה ספרד, שמגיעה לתפארתה עם גילוי אמריקה) כדי להצדיק את גורלה הנבחר במעשיה האימפריאליים. מסיבה זו הסגנון נקשר לדגמים הקלאסיים ומאמץ נימה חגיגית וגרנדיוזית.

היצירה היא על סיפורה של נפילת אטלנטיס בגלל גאוות תושביה ובמיוחד בגלל אטלס, המלך שלה. הנרטיב, המחליף דיאלוגים של אלמנטים המותאמים לדמויות מיתולוגיות, מסופר מפיו של נזיר זקן, דוגמת החכם, המציג בפני אדם צעיר ניצול ספינה טרופה, קולומבוס, עובדות מהעבר שבהמשך יניעו אותו לעבר אירוע מופלא: מסע. העובדות תואמות את המסורת היוונית-לטינית, אך כפופות לסיפור התנ"ך והן זוכות לרציונליות בהזדמנויות רבות. לדוגמה, יחד עם גן ההספרידים מופיע מגדל בבל כתפאורה לאחד ממעשיו של גיבור הסיפור, הרקולס. במקביל, מופיעים אלמנטים היסטוריים, מתחילת הסיפור (כגון זיכרון הכיבוש מחדש, הרקונקיסטה) ומתקופות אחרות, תוך כדי קפיצות בזמן. קיימות הקבלות בין התקופות של המודל המקראי, שבו אירועי הברית הישנה מבשרים את אלו של ישו על פי הקריאה הטיפולוגית המסורתית. קריאה זו של מיתוסים עתיקים הייתה נפוצה בימי הביניים, כאשר הקלאסיקות שימשו כהסבר או ציפייה לבשורות או כדרך חלופית להצגת עובדות מקראיות. הרקולס עצמו היה לעתים קרובות מושא לקריאה חוזרת זו, ולכן מופיע בשירה כאדם שבעזרת האל שאינו מכיר אך חש בו, יכול לבצע פעולות גדולות ולשמש מודל לכריסטופר קולומבוס. ההיסטוריה היא תמיד היסטוריה מקודשת והיא מחלחלת לתוך סגנון היצירה.

גרסאות במוסיקה ובתיאטרון

בשנת 1961 עלתה בתיאטרון ליסאו הגדול בברצלונה הקנטטה אטלנטידה, מאת מנואל דה פאלה, שסיים אותו תלמידו ארנסטו הלפטר. לאחר מכן היא הוצגה במקומות רבים אחרים (קדיז, מדריד, סנטנדר, סן סבסטיאן, גרנדה, מילאנו, ברלין ועוד). הבכורה של הגרסה המוזיקלית הזו של אטלנטידה זכתה לתמיכתם הנחושה של השלטונות הפרנקואיסטים, שהיו להוטים לנכס לעצמו את דמותו של ורדגר.

קטגוריה:קטלוניה: תרבות קטגוריה:ספרות קטאלנית קטגוריה:ז'סינט ורדגר קטגוריה:שירה אפית