מגדל בבל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במבנה המתואר בספר בראשית.. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מגדל בבל (פירושונים).
מגדל בבל, לפי המסופר בספר בראשית, היה מגדל גבוה שבנו בני אדם בארץ בבל, לאחר שהשיגו התקדמות טכנולוגית בתחום הבניין, כדי "לעשות להם שם". אלוהים לא ראה בעין יפה את בניית המגדל, בלל את שפתם, והפיץ אותם בכל העולם, וכתוצאה מכך חדלו בני האדם לדבר בשפה משותפת ונוצרו השפות השונות. סיפור זה מעניק הסבר מקראי כיצד זה שעל אף שכל בני האדם הם צאצאיו של אדם הראשון, אין הם דוברים את אותה השפה.
תוכן עניינים |
[עריכה] המקור לסיפור
הסיפור במלואו מופיע בבראשית (יא, א-ט):
| וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. וַיֹּאמְרוּ, הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם. וַיֹּאמֶר ה', הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל, כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ, וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה', עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ. | ||
סיפור מגדל בבל עורר עניין רב במשך השנים. חז"ל ניסו לאפיין את חטאם המדויק של בני "דור הפלגה" - בוני מגדל בבל. לפי חלק מהדעות, ניסו בוני המגדל למנוע את בואו של מבול נוסף. המדרשים עוסקים גם במגדל בבל כביטוי לכוחה השלילי, במקרים מסוימים, של האחדות, כאשר היא משמשת למטרות לא רצויות, במקרה זה מרידה באלוהים. על פי פרשן המקרא מ. ד. קאסוטו לתורה יש מסר כפול בעניין הראשון כי הגאווה וההתפארות בכוח חומרי נחשב לעוון בעיני אלוהים והשני כי עצת ה' לעולם תעמוד, וכל תוכנית שעלתה במחשבתו מתגשמת בהכרח. את הסיפור המקראי של מגדל בבל הוא ראה כמתייחס ל"זיקורת" בבבל - מגדל אשר בנוי שבע קומות אשר כל קומה צרה מתחתיתה - אשר אותו ראו הבבלים כמעשי ידי האלים וכ"בית יסוד השמים והארץ", ושעל כן מדגישה התורה כי זהו המגדל "אשר בנו בני האדם" [1].
העיר "בבל" נקראת, למעשה, "בָּבּ אִלִי" (מאכדית = שער האל), הואיל והבבליים האמינו כי מקום זה הוא שער השמים ומגדל שבנה האל מרדוך. הסופר המקראי המתנגד לתפיסה זו, נותן פרשנות משלו לשם. על פי המקרא השם "בבל" בא מדמיון מצלולי לשורש "בלל", המקום שבו התבלבלו או נבללו השפות אחת בשנייה.
חוקרי תרבות בבל העתיקה ניסו למצוא מקבילות היסטוריות או ארכאולוגיות לסיפור המגדל, ובהקשר זה התייחסו לגנים התלויים בבבל ולמבני הזיגוראט. בנוסף לכך, ישנו סיפור מיתולוגי שומרי הנקרא "אנמרכר ואדון ארטטה" בו מסופר על יצירת השפות השונות בעולם עקב ויכוח בין אנליל לבין אנקי. בקוראן מוזכרת גרסה למגדל בבל, אם כי שם הסיפור מתרחש בתקופת משה במצרים.
[עריכה] המגדל בתרבות המודרנית
בתרבות הכללית משמש סיפור מגדל בבל בהקשרים של תקשורת בין אנשים הדוברים שפות שונות. בספרו של דאגלס אדמס "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", "דג בבל" מאפשר לאדם אחד להבין את דברי אדם אחר אף על פי שהוא דובר בשפה שונה. "בבילון" (על פי האנגלית) הוא שמה של תוכנה המאפשרת תרגום מכל ולכל השפות על ידי קליק על המילה המבוקשת. בסיפורו "סמלה של העיר", מפרש פרנץ קפקא את סיפור המגדל כאלגוריה לתרבות האנושית המכלה את עצמה. הסיפור הקצר מתאפיין בניסוח מתחמק ששואב כוחו מהיסטוריוגרפיה של סיפור המגדל ובעצם אומר לנו: אין משמעות לסיפור הדורות. זהו שילוב של כתיבת היסטוריה עם מאפיינים קפקאיים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הבה נבנה לנו עיר, מאת אברהם וולפזון, בתוך מאגר המידע של אתר מקראנט
- הרב אלחנן סמט, ושח גבהות אדם, אתר דעת
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ קאסוטו, פירוש על ספר בראשית, עמ' 154 והלאה.
