ניצוצות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניצוצות
Shine ver1.jpg
שם במקור: Shine
בימוי: סקוט היקס
הפקה: ג'יין סקוט
תסריט: ג'ון סרדי
סקוט היקס
שחקנים ראשיים: ג'פרי ראש
נח טיילור
ג'ון גילגוד
ארמין מילר-שטאל
מוזיקה: דייוויד הירצ'פלדר
הקרנת בכורה: 21 בינואר 1996
משך הקרנה: 105 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 5.5 מיליון דולר
פרסים: פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר לג'פרי ראש
דף הסרט ב-IMDb

ניצוצותאנגלית: Shine) הוא סרט קולנוע אוסטרלי, משנת 1996, המספר את סיפור חייו של הפסנתרן דייוויד הלפגוט. השחקן ג'פרי ראש, שגילם בסרט את דייוויד הלפגוט בבגרותו, זכה על כך בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר. עלילת הסרט מתפרשת על תקופת חייו של דייוויד הלפגוט כילד, כנער וכבוגר. את דייוויד כנער מגלם נח טיילור וכילד מגלם אותו שחקן שלישי.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד הלפגוט הוא פסנתרן יהודי שגדל באוסטרליה להורים ניצולי השואה. אביו, אדם קשוח ושתלטן שנוטה להלל את עצמו, שהיה כנר בצעירותו, מלמד את דייוויד לנגן על פסנתר ומחנך אותו לוותר על הכול לטובת הנגינה. דיוויד גדל בחששות גדולים מפני העתיד, ביגיעה בלתי פוסקת לרצות את אביו ותוך קושי בזיהוי רגשותיו שלו. הוא לא נגמל מעולם מהרטבת המיטה בלילה.

דייוויד, שמתקדם בנגינה ומתפרסם רואה את פסגת חייו ומטרתו המוזיקלית לנגן את הקונצ'רטו מס' 3 של רחמנינוב שאותה מגדיר אביו כיצירה הקשה ביותר לנגינה. לאחר מופע בו דייוויד מרשים נציג המחפש כשרונות צעירים מלונדון מגיע דייוויד ללמוד מוזיקה בלונדון. שם אומר עליו הפרופסור שמלמד אותו לפרופסור אחר שהוא רואה בדייוויד "ניצוצות של גאונות" (מוזיקלית) (ומכאן שם הסרט). לקראת תחרות מוזיקלית מבקש מהפרופסור שילמד אותו לקראת התחרות את הקונצ'רטו מס' 3 של רחמנינוב, הפרופסור, שניגן לפני רחמנינוב עצמו, מסכים.

דייוויד מנגן את היצירה בתחרות ובסופה מתמוטט נפשית. את שתים עשרה השנים הבאות מבלה דייוויד בבית חולים פסיכיאטרי ונאסר עליו לנגן. דיוויד לא חוזר לעולם להיות אדם בעל שיקול דעת סביר, אבל במהלך שיקומו הוא זוכה בשמחת חיים שמעולם לא הייתה לו, בנינוחות ובחוש הומור. לאחר שיוצא דייוויד מבית החולים הוא חוזר לנגינה ומוצא במקרה עבודה כפסנתרן במסעדת דגים. הוא נפגש עם אסטרולוגית בשם גיליאן ומתחתן איתה. היא מעודדת אותו להופיע בפני קהל גדול, באולם קונצרטים והוא עומד היטב במשימה. הסרט מסתיים עם ביקורו של דייוויד בבית הקברות ליד קברו של אביו והשיחה שלו עם אשתו שם. שיחה נינוחה וחסרת אותו פחד שהיה מקבל בנוכחות אביו.

ההיבט המוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שהסרט הוא מוזיקלי בהגדרתו לא מושמעת בו יצירה קלאסית שלמה אחת חוץ ממעוף הדבורה אותה מנגן דייוויד במסעדת הדגים לפני קבלתו כפסנתרן שם. הסרט מעצים את הקושי בקונצ'רטו מס' 3 של רחמנינוב עד כדי דבריו של אביו של דייוויד "זה האוורסט של היצירה המוזיקלית". לבד מזאת מובאים בסרט מספר קטעי יצירות קלאסיות.

ההיבט היהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו של דייוויד ניצולי שואה והדבר משפיע על חינוכו של דייוויד כפי שניתן לראות בתחילת הסרט. משפחתו אמנם לא דתית אבל על מנת לגייס כספים כדי לשלוח את דייוויד ללונדון מארגן אביו בר מצווה לדייוויד. לקראת סוף הסרט אומר דייוויד לאשתו ששם משפחתו הלפגוט (Helfgott) הוא שיבוש מהלפגוד (help-God, בתרגום חופשי "בעזרת האל") אם כי הוא עצמו בספק אם הוא אדם מאמין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]