סונוריות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בפונטיקה ובפונולוגיה, סונוריות (בעברית: צליליות) היא מונח המתייחס לעצמת הצליל שנוצר בעת הפקת הגה מסוים. עיצורים סונורנטיים הם עיצורים בעלי צליליות גבוהה, בדומה לתנועות, משום שבהפקתם מתבצעת חסימה חלקית בלבד של שטף האוויר בחלל הפה. לקבוצה זו משתייכים עיצורים מקורבים (w), עיצורים אפיים (m) ועיצורים שוטפים (l, r) (בלעז: Liquids).

בשל זרימת האוויר החופשית בעת הגיית העיצורים הסונורנטיים, על מנת שיהיו תפיסים לאוזן, הם בדרך כלל קוליים, כלומר בהפקתם יש הרעדה של מיתרי הקול (למשל, מעטות השפות עם /l/ אטומה). בניגוד לכך, העיצורים הבלתי־סונורנטיים (Obstruents) - סותמים וחוככים - שהפקתם מייצרת "רעש" חזק מספיק, ניתנים להגייה כעיצורים קוליים וכאטומים (למשל, ברוב השפות קיים המכתשי הסותם האטום /t/, ולצדו המקביל הקולי /d/).

היררכיית הסונוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את ההגאים השונים לפי מידת הסונוריות שלהם, מהתנועות הסונורנטיות ביותר ועד העיצורים הסותמים, בעלי הסונוריות הנמוכה ביותר (תנועה לאחור):

עיצורים סותמים (/p/, /k/) < עיצורים חוככים (/f/, /x/) < עיצורים אפיים (/n/, /m/) < עיצורים שוטפים (/l/, /r/) < חצאי תנועות (/w/, /j/) < תנועות (כגון /a/)


להיררכיה זו תפקיד מרכזי בהכרעת מבנה ההברה ותפוצת העיצורים בחלקי ההברה השונים. על פי עקרון אוניברסלי המבוסס על היררכיה זו, על ההגה המשמש כגרעין ההברה להיות ההגה הסונורי ביותר בהברה, כאשר ראש ההברה וזנב ההברה סונוריים פחות ממנו. לכן, ברוב השפות גרעין ההברה הוא תנועה או עיצור הברתי סונורנטי.

Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.