פורטל:דואר ובולאות/קטעי ספרות/6

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

והידיעות מארץ ישראל מחרידות.. ולבה של שרה מלא עצב וגעגועים אל ארצה האהובה. מאד קשה היה לקבל ידיעות נכונות מן הבית בזכרון יעקב. מסוכן היה לכתוב דברים ברורים, ומכתבים היו נעים ונדים במשך חדשים בטרם הגיעם – אם הגיעו…

בְּעָרְמָה הצליחה שרה לכתוב מילים אחדות, נסתרות, מתחת לבולים אשר הייתה מדביקה על מכתביה. וכך כתבה לרבקה אחותה: “הלוא את מתענינת תמיד בצמחים, ובכן, אל נא יפלא בעיניך אם לפעמים תמצאי טפוסים מעניינים מאחורי הבול”. בצרפתית נוהגים לומר בול לקצוּר המלה בולוָר. והכרחי היה, לכתוב בצרפתית, לפי דרישות הצנזורה. וחלוף הידיעות ביניהן התחיל. הודות לקשר הנשמתי העמוק אשר בין שתי האחיות הספיקו רמזים ומילים ספורות להביע הרבה. תפישתה המהירה של שרה וכוח הַשְׁעָרָתָה הבלתי רגיל עמדו לה. למרות הביקורת החריפה ואי הסדר ששרר בדואר הטורקי הצליחה שרה להבין את המתרחש בארצה. וכך נודעו לה מאורעות חדרה, עת הגיחו ביום השבת שודדי אַבּוּ הַנְטַש, תחת חסותו ובנוכחותו של הקַיְמַקָם מתול-כרם, לנהל חקירה ולעשות שפָטים בתושבי חדרה, על “הספיקם חיטה לאניות האויב” (בינואר 1915!), ההצלה דרך-נס על ידי בואו של הָפֶּחָה מג’נין, והשתדלותו של אהרן אהרנסון אצל הוַלִי בבירות…

שרה שלהבת ניל"י, מאת: אלכסנדר אהרנסון

הסבר[1]

שרה אהרונסון

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]