פורטל:היסטוריה/היסטוריון נבחר/21
אדוארד גיבון (27 באפריל 1737 – 16 בינואר 1794) היה אחד ההיסטוריונים המשפיעים ביותר מאז טקיטוס. חיבורו החשוב "ההיסטוריה של שקיעתה ונפילתה של האימפריה הרומית", שפורסם לראשונה ב-1776, היה מחקר חדשני ביותר לשעתו, שהשפעתו ניכרת עד היום. האמנות הספרותית של גיבון, סגנונו המעולה והאירוניה המבריקה, כנראה לא היו נותנים ליצירתו את האלמוות שהיא זוכה לה אילולא גם הצטיינה בדיוק מפליא ושיפוט מרשים, שלא נראו כמעט בכתיבה היסטורית או ספרותית בכלל. גיבון לא הסתפק בתיאורים מיד שנייה כאשר ניתן היה להשיג מקורות ראשוניים, וכאשר ציטט מקור שניוני הוא תמיד נזהר לציין מהיכן לקח אותו ועל מי הוא מסתמך. ליצירה "שקיעתה ונפילתה של האימפריה הרומית" היו גם מתנגדים, בדרך כלל מבקרים והיסטוריונים דתיים שראו לצנינים את ביקורתו ובדיקתו את ההיסטוריה הכנסייתיית, ואת מניעיהם של הקדושים ומלומדי הכנסייה. הפרק החמישה עשר, שמתעד את הסיבות והגורמים לקליטה המהירה של הנצרות ברחבי האימפריה הרומית, הוא שהפריע במיוחד לאנשים אלה, וגרם לאיסורו של הספר עד לזמן האחרון (באירלנד, לדוגמה, הותר למוכרו רק בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים). למרות זאת, ספרו נחשב לאחד מספרי ההיסטוריה הטובים ביותר שנכתבו, ומשמש השראה להיסטוריונים. אמרתו הידועה: "ההיסטוריה אינה אלא רשימת הפשעים, הטירופים והאסונות של האנושות".
