פורטל:להט"ב/ציטוט נבחר/17

אחרי הניתוח הייתי מטושטשת. כל המיתוס של אשה טרנסקסואלית שמתעוררת מהניתוח ואומרת לעצמה: 'סוף סוף אני אשה', הוא קשקוש. הרי כשהגעתי לניתוח, כבר הייתי אשה בתודעה ובזהות.

השינוי שעוברים אנשים טרנסקסואלים נתפס בדמיון העממי כאקט יחיד, שבזכותו הופכת כבמטה קסם זהות אחת לזהות אחרת. אני נשאלת לעיתים שאלות כגון: 'איך קראו לך לפני הניתוח?' ו'האם את מאושרת מאז הניתוח?' וכיוצא באלה. כשאני מעירה לשואל שמדובר בתהליך ארוך ומורכב, שהניתוח הוא רק חלק ממנו (אם בכלל), נשמע לרוב רחש קל של אסימון מתגלגל: 'אה, כן כן, לזה התכוונתי'. אבל הצורך הדוחק הזה של "הנורמלים" לתלות את המהפך הטרנסקסואלי על וו הפעולה הכירורגית האחת, חושף יותר מטפח של התפיסות והחרדות המגדריות של החברה.

— נורה גרינברג, על הניתוח לשינוי מין שעברה.