עלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פטוטרת)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טרף ופטוטרת המרכיבים את העלה

עלה הוא איבר בצמח, המשמש בעיקר לקליטת אור בתהליך הפוטוסינתזה. לעתים לעלה תפקידים נוספים; באזדרכת מצויה, למשל, משמשים העלים גם כקוטלי חרקים.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלה מורכב משני חלקים: פטוטרת וטרף. הטרף מהווה את חלקו המורחב והשטוח של העלה וסידור הרקמות בתוך הטרף מותאם לקליטת האור. הפטוטרת היא החלק הצר של העלה המחבר את גוף העלה לענף או לגבעול הראשי של הצמח. בעלים מנוצים הוגדרה אף פטוטרת כבסיס העלעל, בין צירו הראשי של העלה לטרף העלעל.

קיימות צורות שונות לעלים. באשור, לדוגמה, העלים משוננים, ואילו בבצל - בשרניים. גם מבנה העלים בענף עצמו משתנה מצמח לצמח. בצמחים רבים העלים יוצאים מהענף באופן סימטרי, עלה אחד מצד ימין ובדיוק מולו עלה בצד שמאל; עלה מסוג זה קרוי מנוּצֵה. כשכל אחד מהעלים מורכב בעצמו מעלעלים קטנים וסימטריים, אזי מדובר בעלה מנוצה פעמיים. קיימים אף עלים מנוצים שלוש וארבע פעמים.

צבעי העלים משתנים לעתים. עלי ליצ'י, למשל, הם אדמדמים בהיותם ניצנים, ולאחר שהם גדלים הם מקבלים צבע ירוק. צבעם הירוק של רוב העלים בעולם הצומח מוענק להם על ידי הצבען (פיגמנט) כלורופיל. תרכובת זו קולטת את אור השמש ומביאה להתנעתה של שרשרת העברת אלקטרונים (ראו: מטבוליזם), תהליך המלווה בהפקת אנרגיה שאותה מנצל התא לצרכיו.

היות שחלקים אחרים של הצמח (גזע, פרח, שורש) אינם ירוקים ואינם מכילים כלורופיל, הרי שהללו זקוקים לאנרגיה (ולגלוקוז) המופקים בעלים לשם קיומם. כלורופיל אינו הצבען היחיד הקיים בעלים; צבענים כגון קרוטן (בעל צבע כתום; קרוטן קרוב בהרכבו לוויטמין A) ואנתוציאנין (בעל צבע אדום-סגול) קולטים אף הם את אור השמש, אך במקום להשתתף באופן פעיל בפוטוסינתזה הם מעבירים את האנרגיה שלהם לכלורופיל.

צורת העלים היא במקרים רבים פשרה בין "שאיפה" לשטח פנים גדול ככל האפשר, לשם קליטת האור בתהליך הפוטוסינתזה, ובין הימנעות מאיבוד מים כתוצאה מהתאיידות, זאת במיוחד בסביבות שבהן האקלים חם ושחון. במדבר, למשל, שבו קיימת קרינת שמש רבה מחד וסכנה גדולה להתייבשות מאידך, הסתגלו רוב הצמחים לתנאים באמצעות הקטנה דרסטית של שטח הפנים של העלים שלהם; בצמחי מדבר, כגון קקטוסים ושיחי קוצים למיניהם, כמעט ולא קיימים העלים הרגילים אותם ניתן לראות במקומות אחרים.

העלה הוא החלק בצמח שבדרך כלל נאכל על ידי בעלי חיים ועופות.

המבנה האנטומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעלה מספר חלקים חשובים:

  • קוטיקולה – היא שכבה יחסית אטומה למים ואטומה לגזים, ומונעת בעיקר התנדפות מים מהעלה.
  • האפידרמיס - רקמת תאים שקופים הצמודים זה לזה, המאפשרים מעבר אור.
  • המזופיל - היא השכבה שמהווה את עיקר נפח העלה ומתמחה בפוטוסינתזה.
  • צינור עצה – צינור הובלה המוביל מים ומינרלים לעלה.
  • צינור שיפה – צינור הובלה המוביל בעיקר את תוצרי הפוטוסינתזה.

שלכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Disambig RTL.svgהמונח "שלכת" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שלכת (פירושונים).
עלי שלכת יבשים
סתיו באנגליה
שלכת בהיידלברג שבגרמניה
שלכת
עלווה בשלכת

בעצים נשירים מכילים תאי העלים קולטנים הרגישים לטמפרטורת הסביבה ולכמות קרינת השמש. בסתיו, כשהטמפרטורה יורדת והימים מתקצרים כך שאין מספיק אור לפוטוסינתזה, מופסק ייצור הכלורופיל בעלים, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים נחשפים, דבר הגורם לעלים לאבד את צבעם הירוק ולהפוך צהובים-אדומים. בשיאו של הסתיו נושרים העלים מצמחים אלו, תופעה הקרויה שלכת. עצים שאינם משירים את עליהם נקראים ירוקי עד.

את השלכת מווסתת שורה של הורמונים צמחיים, ביניהם אוקסינים, חומצה אבציסית ואתן (C2H4, האלקן הפשוט ביותר). השלכת היא צעד הסתגלותי, המאפשר לצמח לשרוד בתנאים הקשים של החורף. המטבוליזם של הצמח בחורף מוקפא כמעט לחלוטין, דבר המאפשר לו לשרוד למשך כמה חודשים ללא ביצוע פוטוסינתזה.

בעצים מסוימים חלה פריחה מסיבית דווקא בחודשי החורף, כשהעץ ערום מעליו. בפרחים שבהם נעשית האבקה באמצעות הרוח מהווה חוסר העלים יתרון, שכן הללו אינם מפריעים בדרכה של הרוח אל הפרחים. גם בפרחים שבהם נעשית האבקה באמצעות חרקים ועופות מהווה חוסר העלים יתרון, שכן עתה הם מזוהים ביתר קלות על ידי המאביקים והגישה אליהם קלה יותר.

הגוונים של עלי השלכת נחשבים לאחד מהסממנים העיקריים של עונת הסתיו. במקומות מסוימים בעולם - באזור החוף המזרחי של ארצות הברית וקנדה, למשל - התפתחה "תיירות שלכת" ענפה, במסגרתה נוהרים אלפים רבים של תיירים במשך כמה שבועות בתחילת הסתיו כדי לחזות בצבעי השלכת העזים באזורים אלו.

גם לעלים ירוקי עד יש שלכת. עלים אלו חיים בדרך כלל בין שלוש לארבע שנים, כעבור תקופה זו העלים נושרים מן העץ, אך תמיד יישארו עלים על העץ והשלכת אינה מתרחשת בבת אחת על כל העלים.

ישנם עצים כמו התפוח והאגס שבהם השלכת מתרחשת בחורף, כמו גם אלון התבור. בקיץ שיחי הרותם עומדים בשלכת. באזורים שבהם גשום כל השנה ויש מספיק אור, כמו האזורים הטרופיים, אין השלכת מתרחשת.

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להבחין בשני סוגי עלים בעלי פטוטרת:

  • עלה פשוט (simple leaf) הוא עלה אשר פטוטרתו נושאת טרף שלם שאינו מחולק, ובמקרים בהם הוא כן מחולק, החלוקה אינה מגיעה עד העורק הראשי של העלה.‏[1]
  • עלה מורכב (compound leaf) הוא עלה אשר טרפו מחולק למספר עלעלים, שיוצאים מציר משותף (העורק הראשי). ניתן להבחין בשני מבנים בסיסיים של עלים מורכבים:
    • עלים מנוצים (pinnate) הינם עלים בהם העלעלים (5 או יותר) ערוכים בזוגות לאורך הציר המרכזי, בדומה לנוצה.‏[2][3]
    • עלים מאוצבעים (palmate) הינם עלים בהם העלעלים יוצאים מנקודה משותפת בקצה הפטוטרת בדומה לאצבעות כף היד.

למרבית הצמחים החד-פסיגיים יש עלים פשוטים, בעוד לדו-פסיגיים יש עלים פשוטים או מורכבים.

מיון מורפולוגי של עלים מתואר בתרשים הבא:

מיון מורפולוגי של עלים

גלגולי עלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלים בצמח יכולים להתפתח למספר צורות בעלות ערכים אדפטיביים. דוגמאות לכך הן:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Peter H. Raven, Ray F. Evert, Susan E. Eichhorn, Biology of plants , 7th ed. New York: W.H. Freeman and Company, 2005
  2. ^ אברהם פאהן, אנטומיה של הצמח, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1987
  3. ^ נעמי פינברוך-דותן ואבינעם דנין, המגדיר לצמחי-בר בארץ-ישראל , ירושלים: כנה, 1991