פרצלציה
פרצלציה היא הפעולות הנדרשות לשם חלוקת קרקע לחלקות רישום. להבדיל מהליך תכנוני של איחוד וחלוקה מחדש, שמבוצע במסגרת מוסדות התכנון, הליך הפרצלציה מתייחס להפיכת המגרשים שנקבעו על ידי מוסדות התכנון, לקדסטר. דהיינו, הליך הפרצלציה מכוון לשלב שבו המגרשים שנקבעו על ידי מוסדות התכנון, הופכים לחלקות רישום בפנקסי רשם המקרקעין (ב"טאבו").
פרצלציה רצונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרצלציה רצונית הוא הליך רישום תשריט חלוקה שאושר בהתאם להוראות פרק ד' לחוק התכנון והבניה. הפרצלציה מסוג זה מכונה "רצונית" משום שהיא מבוצעת ביוזמת בעלי הקרקע ולא ביוזמת הרשויות והיא תלויה ברצונם של הבעלים ליזום את אותה חלוקה חדשה. אישור תשריט החלוקה כשלעצמו אינו מביא מביא לשינוי במערך הזכויות בקרקע. אם יבקשו הבעלים להביא לשינוי במערך הזכויות לצד רישום החלוקה החדשה, יהיה עליהם להגיש מסמכים נוספים כדוגמת שטרות עסקה.[1]
פרצלציה לא רצונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הליך של פרצלציה לא-רצונית מתייחס לרישום תוכנית איחוד וחלוקה שאושרה לפי סימן ז' בפרק ג' לחוק התכנון והבניה. רישום התכנית ויצירת חלקות הרישום החדשות מכוחה מכונה פרצלציה לא-רצונית, וזאת מכיוון שההליך והרישום אינו ביוזמת הבעלים, אינו תלוי בהסכמתם והוא תוצאה של הליכים שלטוניים. תוכנית שמאושרת על ידי רשויות התכנון, תירשם גם על ידי הרשויות. רישום התכנית נעשה תוך תיקון הבעלויות בפנקסי המקרקעין בהתאם לטבלת האיזון וההקצאה שבתוכנית.[2]
תצ"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]
תצ"ר (תוכנית לצורכי רישום) הוא תשריט שנערך על ידי מודד מוסמך בהתאם לרגולציה המפורטת והקפדנית שנקבעה מכח פקודת המודדים. התצ"ר נערך בהתאם לתשריט חלוקה שאושר על יד הוועדה המקומית (בפרצלציה רצונית) או בהתאם לתוכנית שאושרה במוסדות התכנון (במקרה של פרצלציה לא רצונית). התצ"ר מוגש גם כן לרשם המקרקעין, עם השלמת הליך הרישום, התצ"ר הופך לחלק מפנקסי המקרקעין. החלקות הסופיות הן אלו שסומנו בתצ"ר שאושר והוגש.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה רז כהן ושמואל בר-ישראל, רישום פרצלציות, בורסי תל אביב, התשע"ו-2016
