רפלקס מורו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפלקס מורו אצל תינוק

רפלקס מוֹרוֹ (Moro) הוא רפלקס מולד המתבטא בפרישת וקיפול זרועת ולעתים בכי, המופיע אצל תינוקות בעת בהלה, למשל כתגובה לנפילת הראש אחורנית. הוא נראה בעל ערך הישרדותי פוטנציאלי, של היצמדות לאם או למטפל.

ניתן להבחין ברפלקס בצורתו הלא-שלמה כבר אצל פגים שנולדו לאחר השבוע ה-28 להריון, והוא מופיע בצורתו המלאה אצל אלו שנולדו החל מהשבוע ה-34. הרפלקס בדרך כלל נעלם בגיל שישה חודשים.

הרפלקס מופיע בתגובה לרעש חזק ובלתי צפוי או כשהתינוק חש שהוא נופל. זהו ככל הנראה הפחד היחיד שאינו נלמד וקיים אצל תינוקות אדם מזמן לידתם.

הרפלקס תואר לראשונה על ידי רופא הילדים האוסטרי ארנסט מורו (1874 - 1951), והוא קרוי על שמו.

במחקר "אלברט הקטן" השתמשו באפקט מורו כדי להראות התניה קלאסית ולגרום לתינוק לפחד מעצמים פרוותיים לבנים.

החשיבות הרפואית של הרפלקס היא בהערכת האינטגרציה של מערכת העצבים המרכזית, שכן הרפלקס מורכב מארבעה חלקים ברורים:

  1. בהלה
  2. פרישת הזרועות
  3. קיפול הזרועות
  4. בכי (בדרך כלל)

העדרו של אחד המרכיבים (פרט לבכי) או אסימטריה בתנועות נחשבת לחריגה, כמו כן המשך קיומו של הרפלקס אצל תינוקות מבוגרים יותר, ילדים או מבוגרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.