שורש 7

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
二部 (אר בּוּ)
שורש 7, (Unicode: 4E8C)
亅部
亠部
סדר הכתיבה של אר בּוּ (二)
פירוט
משמעות: שניים
פיניין: Èr bù
מספר קווים: 2
האנגול:
התו 𠄩, המכיל את שורש 7, 二, (מצד ימין)

שורש 7 או אר בּוּסינית: 二部, פיניין: Èr bù) הוא השורש השביעי של הכתב הסיני. פירושו "שניים" והוא הראשון מתוך 23 (מתוך סך הכל 214 שורשי הקאנגשי) שורשים המורכבים משני קווים.

במילון קאנגשי יש 29 תווים (מתוך 49,030) שניתן למצוא תחת שורש זה.

במילוני סינית מפושטת ובחלק מהמילונים הסיניים המסורתיים של הונג קונג, שורש 7, או רדיקל 7, מתמזג עם שורש 1 ().

התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תווים נגזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר קווים תווים מכילים
0
1
2
3
4 𠄦 𠄧
5 𠄩
6 𠄯
7 𠄳
8 𠄶
9 𠄺
10 𠄻
11 𠄼 𠄽

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Fazzioli, Edoardo. Chinese calligraphy: from pictograph to ideogram: the history of 214 essential Chinese/Japanese characters. calligraphy by Rebecca Hon Ko. New York: Abbeville Press. ISBN 0-89659-774-1.
  • ליי לי: "התחקות אחר שורשי הדמויות הסיניות: 500 מקרים". בייג'ינג 1993,ISBN 978-7-5619-0204-2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שורש 7 בוויקישיתוף