שיחה:אנתרופוצנטריות

"כל זאת הרמבם מכיר בייחודיות אחת של האדם והיא הבחירה החופשית המאפשרת לו לשנות את טבעו, בניגוד לשאר היצורים. אי ראית האדם כתכלית הבריאה, הביאה על הרמבם ביקורת חריפה מאוד מצד אחד ההוגים הגדולים של הכנסייה הנוצרות, תומאס אקווינס, שראה בכך כפירה גם בכתבי הקודש וגם במחשבה הפילוסופית." דרושים ציטוטים. 77.125.130.102 14:45, 9 באוקטובר 2012 (IST)

התקופה המודרנית

ערכתי כמה שינויים. המשפט על כך שהאדם הוא "החוליה האחרונה בשרשרת ההתפתחות של בעלי החיים" מטעה, כאילו בני האדם מבשרים את סוף התהליך של התפתחות החיים כולם (בדומה לסיפור הבריאה...). זה נכון שהאדם הוא החוליה האחרונה בשרשרת הספציפית שלנו שמסתיימת בבני אדם, אך הדבר נכון להמוני מינים של בע"ח שחיים עלי אדמות- כל מין שלא התפתחה ממנו חוליה נוספת. לגבי המשפט על כך במדובר בחוליה "הייחודית והמשובחת ביותר" - דרווין דווקא מתבטא כנגד היותו של האדם קטגוריה ייחודית מובחנת. לא הוספתי מקור זה בגוף הערך; הערך חסר מקורות, כך שנראה לי טיפשי דווקא לדקדק בפרט קטן זה, אבל הנה, פרק 6, "מוצא האדם":

"the mental faculties of man and the lower animals do not differ in kind, although immensely in degree. A difference in degree, however great, does not justify us in placing man in a distinct kingdom, as will perhaps be best illustrated by comparing the mental powers of two insects, namely, a coccus or scale-insect and an ant, which undoubtedly belong to the same class." נועה קידרמן - שיחה 03:07, 14 בדצמבר 2012 (IST)

ערכתי מספר שינויים בחלק באחרון. לא נכון לומר שפילוסופיה של זכויות בע"ח היא תועלתנית, למרות שאחד ההוגים הבולטים בה, פיטר סינגר, אכן תועלתן. פילוסופית זכויות בע"ח, משתמשת גם בכלים תועלתניים, אך כשמה, מתיחסות לא פחות לזכויות אוטונומיות של בעלי חיים שיש לכבד, ולא רק למאזן תועלתני של הנאה/סבל. המסקנה בסוף החלק - "זו בעקרון גם גישה אנתרופוצנטרית [ביחס בזכויות בעלי חיים] היות שהיא אינה דורשת גם מהחיות להיות מוסריות ולגרום לאדם הנאה ולמנוע ממנו סבל. היות שרק האדם יכול להגיע לדרגה זו של מוסריות, מכאן שהוא עולה על שאר היצורים בערכו" - היא פרשנות עצמאית של המחבר שנוגדת את רוח התנועה לזכויות בע"ח, ואין לה ביסוס תיאורטי. יכולתו היחודית של האדם להפעיל מוסר זו עובדה; קפיצה למסקנה שזה המדד לעליונותו זו כבר דעה– ודעה הפוכה לגישת זב"ח. בקשר לחלק ה"אקולוגיה העמוקה": הניסוח מוטה ביותר, ונשמע כמו השתלחות. הסרתי כמה ביטויים בוטים במיוחד, כמו " מכאן עד לפשיזם ולשנאת האדם הרציונלי וההומני, הצעד הוא קטן"(!), אך הקטע עדיין נשמע מתלהם ועויין. נועה קידרמן - שיחה 03:55, 3 בינואר 2013 (IST)

משוב מ-10 בספטמבר 2016

למחוק ולכתוב מחדש, הערך נראה נורא הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
א.פ עריכות-שיחה 06:47, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

נקודה נוספת,האם האנתרופוצנטריות בדומה להומניזם רואה בטובת האדם קודמת לכל או שהביטוי הוא כינוי לנקודת המבט האנושית בדומה לאתנוצנטריות שעוסק בהתבוננות דרך נרטיב אתני ואין לא שום קשר לעליונות--א.פ עריכות-שיחה 07:01, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

תבנית ערך ללא מקורות

לא ברור לי למה הוצבה התבנית, משולבים בערך גופו מקורות רבים • איקס איקס - שיחה 07:23, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

על מושגים כמו מקור ההקבלה ומקור הניגוד אין, בכללי רוב המקורות לא מציגים את המושג עצמו--א.פ עריכות-שיחה 13:32, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

לדעתי זו לא סיבה מוצדקת להוספת תבנית על כל הערך. אפשר להוסיף תבנית {מקור} נקודתית • איקס איקס - שיחה 15:44, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

אין שום מקור שאזכר את המונח או את מונחי המשנה, גם רוב הערך הוא פרשנות--א.פ עריכות-שיחה 16:43, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

הוספתי - יעקב יהושע רוס, ״אנתרופוצנטריות ותיאוצנטריות״. כתוך: ספר ישעיהו ליבוביץ. עמ׳ 65-56. • איקס איקס - שיחה 22:35, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

והספר מאשר את הערך? בכל זאת הבעיה היא מחסור במקורות--א.פ עריכות-שיחה 22:49, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

הספר מאשר את המושג • איקס איקס - שיחה 22:50, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

ואת המושגים הנלווים והפרשנויות?--א.פ עריכות-שיחה 22:55, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

מעולם לא היה לי ספק בקיום המושג, הבעיה היא בהתפלספות במהלך הערך שאני דואג שהןלידה אין מעין מונחי משנה--א.פ עריכות-שיחה 22:57, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

הוא אשר כתבתי, לדעתי נעשה בתבנית שימוש שגוי, לא צריך תבנית גורפת אלא התמקדות באותם דברים שלדעתך אין להם מקור • איקס איקס - שיחה 01:07, 11 בספטמבר 2016 (IDT)