שיחה:ביצה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מאיפה בא העובר?[עריכת קוד מקור]

קראתי את הערך ולא הבנתי איך נכנס העובר לסיפור (ולתוך הביצה) ואיך בדיוק הוא גדל ומתפתח. כשהייתי קטן חשבתי שהחלבון הוא מה שהעובר מתפתח ממנו, והחלמון הוא מה שהוא אוכל. אני משער שטעיתי ושלחלבון מטרה אחרת, אבל אי אפשר להבין מהי מקריאת הערך. הרחבות יתקבלו בברכה. גדי אלכסנדרוביץ' 07:07, 28 אוגוסט 2005 (UTC)


העובר מגיע בשלב שבו החלמון ("הצהוב") יוצא מהשכלה ונכנס לחצוצרות, שם מגיע תא זרע (בתהליך הפריה על ידי הגבר) על הביצית (שהינה נראית כמו כתם לבן על החלמון) ואז מחילה ההפריה. אחר כך מגיע החלבון ("הלבן") ומגיעים גם סיבים ששומרים שהחלמון ישאר במרכז הביצה ולבסוף הביצה מתכסה בקליפה על ידי סידן ומינרלים נוספים שמתקשים על גבי החלבון ולאחר זמן מה היא יוצאת מתוך גוף התרנגלות והעובר שבתוכה מתחיל לגדול. --ויקידע - שיחה 17:58, 6 בדצמבר 2014 (IST)[תגובה]

אבולוציית הביצה[עריכת קוד מקור]

לפי דעתי צריכים להוסיף על הברירה הטבעית שעמדה מאחורי התפתחות הביצה מהדו-חיים לזוחלים.--62.219.130.186 10:29, 28 אוגוסט 2005 (UTC)

ביצה חומה[עריכת קוד מקור]

למה יש ביצים חומות ולבנות איך נוצר הצבע החום?(של הקליפה).

זנים שונים של תרנגולות מטילות ביצים עם קליפות בצבעים שונים. צבע הקליפה נוצר מפיגמנט, וכנראה שאין הבדל בתכולת הביצים בעלות הצבעים השונים. דרך אגב, יש גם ביצים עם קליפות בצבע כחלחל, מנוקדות, וגם בצבע ורוד (הוורודות נפוצות בעיקר במזרח). יש התיחסות מאוד גדולה לנושא הזה בויקיפדיה האנגלית. ‏Yuvalr19:19, 4 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

על תעשיית הביצים למאכל ועל הביצה כמזון[עריכת קוד מקור]

הדיון בסוגיה זו הועבר לשיחה:ביצה (מזון). דוד שי 19:39, 15 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]

פתיח שגוי[עריכת קוד מקור]

בפתיח רשום: "ביצה, אצל בעלי חיים מסוימים, היא זיגוטה הנוצרת כתוצאה מהפריית הביצית." - זו טעות, הזיגוטה נמצאת בתוך הביצה. וחוץ מזה, יש גם ביצים חסרות זיגוטה, ששום אפרוח לא יכול להתפתח בתוכן. ואם עוסקים בביצים של דגים, יכול להיות שהפתיח נכון, אז במקרה זה צריך פשוט להרחיב אותו שידבר גם על ביצים של עופות. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 20:56, 21 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]

ערכתי את פסקת הפתיחה, ובמיוחד השמטתי את שלל המונחים הביולוגיים שהתנוססו בה. לעניות דעתי הסברים דקדקניים מקומם בגוף הערך, ולא בו עצמו. בנוסף תיקנתי את הטעות שהייתה בפסקה המקורית. במאמר מוסגר - אני מוצא טעם לפגם בהסבר מושג אחד במושג אחר, במיוחד כשלמושג האחר (זיגוטה) כלל אין ערך.

אילן שמעוני

תהליך מולדת[עריכת קוד מקור]

כמה זמן הנמלה בביצה? שי - שיחה 20:08, 26 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

שגיאה תמוהה בערך, במיוחד בהקשר של ביצי מאכל[עריכת קוד מקור]

אין לי מושג איך זה לגבי שאר העופות, אבל בתרנגולות המבוייתות שמהן אנו מפיקים ביצים למאכל, הביצה כלל וכלל אינה מופרית והתרנגולת כלל אינה מטילה ביצים רק בעקבות הפרייה. תרנגולות מייצרת ביצים כל הזמן, והביצים מוטלות בין אם הן מופרות ובין אם לא. אפשר לדמות את התהליך, לפחות בחלקו, למחזור החודשי האנושי. אם תרנגולת תדגור על ביצת מאכל, ממילא לא ייבקע ממנו כלום, משום שאינה מופרית. האפרוחים הרבים שממותים בתעשיית הביצים אלה אפרוחים שבקעו בעקבות הפריות מכוונות שמטרתן לגרום ליצירת ביצים מופרות שמחלק מהן תבקענה נקבות שרובן ישמשו להטלה וחלקן ישמשו כדי להמשיך "ייצור" של דורות נוספים של תרנגולות, ומיעוט מהזכרים יישמרו כדי לבצע את ההפריות האלה.


אכן. אבל ניכר שהתרנגולת הבייתית היא היחידה שנוהגת כך (להטיל ביצה מבלי שתופרה) ולכן מסתבר שהטבע הבסיסי הא לא כך, והתנהגות ספציפית זו קשורה איך שהוא לשינויים שיצר האדם... אין לי מושג איך, ואני מחפש לזה הסבר הרבה זמן...אליצור יחיא - שיחה 19:31, 12 במרץ 2018 (IST)[תגובה]

כיס האוויר שבביצה[עריכת קוד מקור]

בערך כתוב כי: "שני הקרומים המרפדים את הקליפה מופרדים זה מזה בחלקה החד של הביצה, ויוצרים שק אוויר, המאפשר לגוזל לנשום את נשימתו הראשונה, עם בקיעת הביצה."

עובדה ראשונה היא כי שק האוויר נוצר בחלקה הרחב של הביצה, ולא בחלקה הצר (כל מי שאכל ביצה קשה בחייו יכול להעיד על כך).

בנוגע לנשימת הגוזל - אינני יודע אם אכן הדבר נכון (ואשמח אם יודעי דבר יתקנו אותי), אך תחושת הבטן שלי אומרת לי כי הדבר הינו מיתוס. אני ממליץ למחוק את העובדה הזו עד להמצאת סימוכין התומכים בה. בגרסא האנגלית של ויקיפדיה ישנם מספר עובדות מעניינות על כיס האוויר והיווצרותו, אך לא מוזכר כלל הצורך הביולוגי המוצע בערך העברי. ‏Yuvalr19:31, 4 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

למיטב ידיעתי כיס האוויר הוא עניין טכני לחלוטין - הקליפה איננה אטימה לחלוטין למים והם מתנדפים מתוך הביצה. לכן נפח הביצה עצמה קטן עם הזמן, ונוצר בין הקרום הצמוד לביצה לקרום שמתחתיו חלל אוויר הגדל בהדרגה. מכיוון שקליפת הביצה קשה, זה פתרון פשוט לבעית הנפח. אני לא מכיר את העניין של נשימת הגוזל וגם לי הוא נשמע מוזר. ‏gal m22:12, 4 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אחרי שביררתי אתמול את הנושא עם חבר וטרינר, הופתעתי לגלות שכיס האויר אכן משמש את הגוזל למעין נשימה ראשונה. כמובן שהגוזל מקבל את החמצן לפניכן בדיפוזיה דרך נוזלי הביצה, אבל לפני ניקוב הקליפה הוא מנקב את כיס האוויר ומקבל יחסית הרבה חמצן... (את הטענה שכיס האוויר בחלקו החד של הביצה אני מתקן בכל מקרה..) ‏Yuvalr10:02, 5 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
מעניין! תודה ‏gal m10:11, 5 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

חוסר מידע[עריכת קוד מקור]

לא כתוב לגבי זה שהביצה היא תא אחד ורציתי לדעת האם זה רק החלמון או כל הביצה. 87.68.246.51 13:41, 21 בפברואר 2013 (IST)[תגובה]