ביצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שרטוט סכמתי
גוזלי קיכלי רונן רגעים אחדים אחרי בקיעתם מהביצה
גוזל בוקע מהביצה

ביצה, אצל בעלי חיים מסוימים, היא מבנה המיועד להכיל עובר, להגן עליו ולכלכל אותו עד דרגת בגרות מינימלית השונה מבעל חיים אחד למשנהו. סוגים רבים של דגים, זוחלים, דו-חיים, חרקים ועכבישאים, וכל סוגי העופות מטילים ביצים בתהליך הרבייה שלהם (מספר הביצים להטלה אחת נקרא תטולה). נוספים להם היונקים בעלי הביב, היחידים במחלקת היונקים המטילים ביצים.

ביצת הציפור הגדולה ביותר היא ביצת היען, שמשקלה כ־1.5 ק"ג, ואילו הקטנה ביותר שייכת לצופית הארצישראלית והקוליברי הדרום אמריקאי - משקלה נע בין חצי גרם ל-2 גרם. ביציהן של דגים וחרקים קטנות בדרך כלל בהרבה. ענף החקר העוסק במחקר ובאיסוף ביצים נקרא אואולוגיה (Oology).

בני האדם משתמשים בביצה.

ביצי עופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי ההפריה, מטילה הציפור את הביצה ודוגרת עליה זמן מה, עד אשר בוקע הצאצא. במרבית המינים הנקבה היא זו שמטילה ודוגרת על הביצה, אך ישנם גם יוצאי דופן: זכר הקזואר הוא זה שדוגר על הביצים, ועופות אוסטרליים מסוימים אינם דוגרים כלל, וקוברים את הביצים בחול.

ביצי העופות מצויים בשלל גוונים וצורות חיצוניים, אך המבנה הפנימי שלהן זהה בדרך כלל ומכיל חלמון צהוב, המשמש מקור מזון לעובר, וסביבו שכבה של חלבון. החלמון מוחזק בקצותיו באמצעות קורים חלבוניים המאפשרים לו לנוע על צירו, כך שהעובר נותר תמיד כשראשו כלפי מעלה. את החלבון עוטה הקליפה, העשויה בעיקר סידן פחמתי ומכילה נקבוביות אוויר רבות - בזו של תרנגולת, לדוגמה, יש למעלה מ־7000. שני הקרומים המרפדים את הקליפה מופרדים זה מזה בחלקה הרחב של הביצה, ויוצרים שק אוויר, המאפשר לגוזל לנשום את נשימתו הראשונה, עם בקיעת הביצה. שק האוויר גם מאפשר את שינוי נפח תוכן הביצה ללא פגיעה בקליפה הקשיחה. בתעשיית המזון, גודלו של שק האוויר משמש מדד לטריות הביצה.

ביצי זוחלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב ביצי הזוחלים קליפה חזקה דמוית קלף, אך לחלקן קליפות קשיחות או רכות במיוחד. ביצי הלטאות, לדוגמה, רכות קליפה. רוב הזוחלים אינם דוגרים על הביצים, אלא מטילים אותן במקומות חמים כגון מחילות או בורות בחול. סוגים מסוימים של נחשים נוהגים לחמם את הביצים באמצעות היכרכות סביבן.

ביצי דגים, חרקים ודו-חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי התכונות העיקריות המאפיינות ביצי דגים וחרקים הן גודלן המזערי וכמותן העצומה: נקבת דג השיבוטה, לדוגמה, מטילה למעלה מ־6 מיליון ביצים בשנה, ונקבת דג הלינג - כ־30 מיליון. רובן המכריע של ביצים אלו אינן מגיעות לשלב הפיכתן לצאצא, ונאכלות על ידי חרקים או דגים אחרים.

דו-חיים מטילים ביצים העטופות בקריש חלקלק המגן עליהן, ומאפשרים להן לצוף על פני המים. זכר האלוטס (מין של צפרדע) נושא את הביצים שהטילה הנקבה על רגליו האחוריות, ובכך מגן עליהן מפני טורפים.

שימוש האדם בביצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנת ביצי שלו
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ביצה (מזון)

ביצי עופות, ובעיקר ביצי תרנגולות, משמשות את האדם לאכילה, אם ישירות (כמו באכילת ביצה רכה, קשה, חביתה, טרופה, וכו') או במגוון מוצרים אחרים כמו עוגות, ממתקים, מרקים, סלטים, מיונז, ועוד. הביצה נחשבת מזינה ובריאה, למרות הכמות הגבוהה של כולסטרול שהיא מכילה. ניתן לסלק את הכולסטרול מן הביצה באמצעות הפרדת החלבון מן החלמון, שכן כל הכולסטרול המצוי בביצה נמצא בחלמון.

תעשיית הביצים זוכה לביקורת מצד ארגונים להגנת בעלי־חיים בשל תנאי ההחזקה של התרנגולות המטילות, ובפרט, בשל הגידול בכלובי סוללה, הנפוץ בחקלאות התעשייתית, אשר אינו מותיר לתרנגולות כמעט כל מרחב תנועה או גירוי סביבתי. נשמעת ביקורת גם כלפי נֹהַגים נוספים המקובלים בתעשיית הביצים, בהם השימוש בהשרה כפויה, השמדת האפרוחים הזכרים (שאינם מטילים ביצים), וקיטום מקורי המטילות.

הביצה בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביצת קולומבוס הוא כינוי לדבר מה אשר כל אחד היה יכול לעשותו מבחינה פיזית, אבל רק על דעתו של אדם מבריק עלה הרעיון לעשות אותו.
  • בתרבות הנוצרית, נהוג בחג הפסחא לצבוע ביצים בצבעים עליזים ולהסתירן. המונח "ביצת פסחא" משמש בתוכנות מחשב ככינוי לתכונה נסתרת (או חלון מיוחד) שניתן לחושפם רק באמצעות לחיצה על שילוב מקשים מיוחד.
  • במסעות גוליבר הסיבה למלחמה בין ממלכת ליליפוט לבין ממלכת בלפוסקו, היא האם יש לשבור את הביצה מהצד הרחב או מהצד הצר.
  • "הביצה שהתחפשה" הוא סיפור ילדים מאת דן פגיס בהוצאת עם עובד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]