שיחה:בית העלמין היהודי הישן של חיפה

צריך להתחיל מההיסטוריה של בית הקברות. הקבורה לא התחילה ב-1860 דרך - שיחה 23:02, 14 בספטמבר 2010 (IST)

אתה בוודאי צודק, כך צויין בקישור זה זה כנראה לגבי החלקה המסויימת הסמוכה אותה תרם סבא של הגב' שרייבר מי-נהר - שיחה 23:06, 14 בספטמבר 2010 (IST)

ניסיתי לשחזר מבלי לבטל את תיקוניך אבל ייתכן מאד שהושמטו דברים אנא סלח לי מי-נהר - שיחה 23:06, 14 בספטמבר 2010 (IST)

לא קריטי. כאן תמונות טובות מלפני השיפוץ דרך - שיחה 23:14, 14 בספטמבר 2010 (IST)

תודה העברתי כעת מארגז החול עוד מעט אוריד את תבנית ה-בעבודה לפטישי הקהילה מי-נהר - שיחה 23:20, 14 בספטמבר 2010 (IST)

ר' נחמן מברסלב

ר' נחמן מברסלב ביקר בארץ ישראל ב-1798 והגיע לחיפה בערב ר"ה ושהה בה. דומני שבאיזכורים אודות ביקורו זה מוזכר גם בית הקברות האם ידוע למישהו על כך ? . מי-נהר - שיחה 00:57, 15 בספטמבר 2010 (IST)

כאן: מערת אליהו דרך - שיחה 01:08, 15 בספטמבר 2010 (IST)

תמונת בית הקברות

תודה על הבאת התמונה, אך תמונה זו מראה בעיקר את הקברים והמצבות האחרונים והחדשים משנות ה-30 , לענ"ד עדיף להביא תמונה של החלק העתיק יותר או החלק הכולל את מבני הקבורה והאנדרטאות הצורה בולטת יותר. אודה למי שיביא תמונות נוספות. מי-נהר - שיחה 17:35, 15 בספטמבר 2010 (IST) זה מה יש.. אולי תוסיף הסבר בתמונה מה היא מתארת בדיוק דרך - שיחה 17:40, 15 בספטמבר 2010 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.pic.co.il/UserAlbum.asp?uid=520FBB20A7804E8B970BE3492381325F&alid=310432
  • In בית העלמין היהודי הישן של חיפה on 2013-05-05 00:41:16, 404 Not Found
  • In בית העלמין היהודי הישן של חיפה on 2013-05-14 02:08:05, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 05:08, 14 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.tog.co.il/he/Place.aspx?id=71
  • In בית העלמין היהודי הישן של חיפה on 2013-06-23 22:40:08, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In בית העלמין היהודי הישן של חיפה on 2013-07-01 03:10:41, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 06:10, 1 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור 3

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.tog.co.il/he/TorahNew.aspx?id=958
  • In בית העלמין היהודי הישן של חיפה on 2013-06-23 22:40:08, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In בית העלמין היהודי הישן של חיפה on 2013-07-01 03:10:43, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 06:10, 1 ביולי 2013 (IDT)

נפגע פעולת האיבה החלוץ שמואל גוטרמן

בבית העלמין היהודי הישן של חיפה מצויים הקבר והמצבה הבאים:

עליה הכיתוב - "פה נטמן שמואל ישראלי בן האדמור לוי יצחק גוטרמן מסורוטין נפל חלל על קדוש הארץ בן כ"ט בכפר חסידים בכ"ח אדר א' תרצ"ב". (או תרע"ב).

• באתר של נפגעי פעולות האיבה בביטוח לאומי בדף החלל נכתב כך:

" שמואל גוטרמן ז"ל בן לוי יצחק ורחל לאה נולד בז' באדר תרס"ג 6/3/1903 התגורר בכפר חסידים נהרג בפעולת איבה בכ"ז באדר א' תרצ"ב 5/3/1932 מקום אירוע: חיפה הובא למנוחת עולמים בחיפה הותיר: אישה ואח שמואל מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 6 בן 29 במותו

• קורות חיים

בן רחל-לאה ולוי-יצחק. נולד ביום ז' באדר תרס"ג (6.3.1903) בסרטיניה, ליד ויטבסק שברוסיה. כבן למשפחה דתית למד שמואל לימודי-קודש בישיבה שבעירו והצטיין בחריפות ובהתמדה.

לאחר שפרצה המהפכה הקומוניסטית ברוסיה, הצליח שמואל להימלט לפולין. הוא הגיע לוורשה ונקלט בישיבה של הרה"ג ר' חיים מבריסק. ברצונו לקיים את מצוות יישוב הארץ עלה בשנת 1925 לארץ-ישראל, והיה בין הבונים הראשונים שהקימו את כפר-חסידים ליד חיפה.

ביום כ"ז באדר א' תרצ"ב (5.3.1932) נפל מכדור פורעים ערבים.

שמואל הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הישן בחיפה. השאיר אישה ואח.

תולדות חייו רשומות בספר, שיצא מטעם ארגון עולי ויטבסק והסביבה בישראל. כן מונצח שמו בלכסיקון לתולדות הישוב היהודי החדש."

• בבלוג זה ברשת יש תמונות ואזכור על חורשת האורנים בכפר חסידם כך-"החורשה. חורשת האורנים ניטעה בשנת 1932 לזכר שמואל גוטרמן, ההרוג הראשון מבני הכפר שנרצח על ידי כנופיית עז א-דין אל-קאסם, ולזכר חברו צבי ונחוצקר שנפטר באותה עת מדלקת ריאות. "

• בערך בויקיפדיה על רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין (תקנ"ב - י"ח בתמוז תרל"ד, 1874) שהיה מהאדמו"רים הבולטים בפולין במחצית השנייה של המאה ה-19. ושאדמורי חסידויות גור ואמשינוב הם צאצאיו ועוד... נכתב כך: "נכד נוסף של רבי יעקב אריה מראדזימין הוא רבי לוי יצחק גוטרמן (נפטר בכ"ג בטבת תרס"ה), בנו של רבי ישראל גוטרמן. בנישואיו השניים היה חתנו של האדמו"ר חיים שניאור זלמן שניאורסון ודרכו התקרב לתורת חב"ד. לאחר פטירת חותנו בשנת תר"מ החל לכהן כאדמו"ר בליאדי, ממנה עבר מאוחר יותר לסיראטין (בלשון היהודים:סיראטשינה). בסוף ימיו עבר לוורשה ושם נפטר."

• באתר חבדפדיה נכתב בערך על לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק) נכתב: "אדמו"ר לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין נולד בעיר ווארשה לאביו ר' ישראל מאוסרובצה, בנו של הרה"ק ר' יעקב אריה מראדזמין...

לאחר שנפטרה אשתו, לקחו אדמו"ר חיים שניאור זלמן שניאורסון כחתן לביתו, בתנאי שישאר בליאדי ולא יחזור לפולין. בשנת תר"מ לאחר הסתלקות חותנו התיישב בעיר סיראטין ונהג שם בנשיאות ורבים מאנ"ש חסידי חב"ד היו נוסעים אליו לאחר שקיבלו אותו עליהם וראו בו המשך ישיר של חותנו.

בסוף ימיו חזר לוורשה ונסתלק בכ"ג טבת תרס"ה. מנוחתו כבוד בוורשה.

בנו הרה"ח ר' חיים אליעזר סירב למלא את מקומו, וחסידיו התפזרו בין אדמו"ר הרש"ב לאדמו"רי ראדזימין. "

• במקורות שונים של חב"ד מרבים לדבר על הקשר בן ראדזמין וחב"ד דרך האדמו"ר לוי יצחק מסיראטשין כמו במאמר שכאן בעמ' 121.

• כמה שאלות:
  • ישנם כמה דברים לא מובנים בכל הסיפור ופערי מידע.
  • 1.החלל שמואל (ישראלי) גוטרמן, נקבר בחיפה ולא בכפר חסידים ? (לפי סיפורי ש. שלום כבר מתו במחלות בכפר חסידים מתיישבים רבים בעשור הקדם לרצח הנ"ל ויש לי הרושם שכבר היה שמה בית קברות ?)
  • 2. נראה שהביגרפיות החסידיות לא זוכרות ולא מתייחסת לשמואל גוטרמן. אפילו באתר של הביטוח לאומי לא התייחסו לכך שהוא בנו של אדמו"ר חשוב בחסידות חב"ד.
  • 3. אם שמואל נולד בשנת 1903 הרי שאביו לוי יצחק נפטר כשהיה בין 3 בשנת 1905
  • 4.בהנחה שאביו לוי יצחק התחתן רק פעמיים משמע ששמואל היה בנה של בתו של ר' חיים שניאור זלמן שניאורסון בנו של האדמור השלישי של חב"ד הצמח צדק, כלומר שמואל היה נינו של הצמח צדק לפי זה אמורים למצוא אותו באילני היוחסין המפורטים של שושלת אדמור"י חב"ד ? האם אכן הוא מופיע או שמצאנו בן אובד ? (ראו אגב את מקרה משה שניאורי בנו של האדמו"ר הראשון של חב"ד).
  • 5. בביוגרפיה הרשומה באתר ההנצחה של הביטוח הלאומי כתוב שהוא נקלט בישיבתו של ר' חיים מבריסק כלומ ישיבה ליטאית.
  • 6.

• כעת אני מצוא מידע נוסף -
• באתר ההנצחה של הישוב כפר חסידים בקישור שכאן נכתב כך:

"בן בלה וצבי אריה. נולד בתר"ס- 1900 בפולין, ב1925 עלה לישראל. שמואל עבד לפרנסתו כפועל מאפיה בחיפה ובתום יום עבודה מפרך טיפל בגינתו הקטנה ובנטיעת עצי הפרי, אך מצא זמן גם להצטרף לשורות "ההגנה" ולקחת חלק בפעולותיה. היה אדם שקט ונחבא אל הכילים, אהוב על חבריו ומיודעיו. ב-1932 נורה כדור לצריפו בכפר חסידים. נהרג ב6.3.1932, כ"ח אדר א' תרצ"ב. שמואל הובא למנוחות בבית העלמין הישן בחיפה. הניח אח ואחות."

אבל המידע עומד בסתירה לכיתוב על המצבה (למשל שנת הלידה) (ההיגיון אומר שכותבי המצבה ידעו טוב יותר את המידע אלא אם כן זו מצבה חדשה שעשו שוב שנים מאוחר יותר)

אם נכון שהיה חבר הגנה הוא צריך ליהיות מונצח כחבר הגנה ולהיכלל ברשימות הגנה, וברשימות היזכור של חללי משרד הביטחון המציין מקרים של חלוצים שלקחו גם חלק בכוח המגן העברי אף שנהרגו בפעולת איבה.

יותר מסתדר מבחינת שנים שלא היה בן ישיר של האדמור לוי יצחק אלא נכד ורק משום חשיבות צוין כצאצא ? אז גם ייתכן שהיה בן מנישואים ראשונים ? ...

גם בין מידע בהנצחה של כפר חסידים ךמידע בביטוח לאומי יש הבדלים נוספים כגון שהניח אח ואחות או אישה ואח ?

• באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל של המועצה אזורית זבולון בדף של שמואל גוטרמן מכפר חסידים מופיעה בכלל תמונה שונה מאד ותאריך נפילה ושנה אחרים (20/07/1938) כ"א בתמוז תרצ"ח וכתוב שהוא קבור בכלל ב-אלרואי ??? (ובכל זאת הם גם ציינו נתונים דומים לאתר של כפר חסידים בכך שכתבו שהוא נולד בתר"ס לבלה וצבי ).

• באתר יזכור של משרד הביטחון מופיע שמואל גוטרמן כחלל של המחתרות שנפל בשנת 38 ובגיל 38 בתאריך (20/07/1938) כ"א בתמוז תרצ"ח ונקבר באלרואי. היה בנם של בלי וצבי.

כמו מוזכר שהוא מצויין באנדרטה בטבעון לבני המקום שנפלו וכן בבית יד פבנים בטבעון. באתר של משרד הביטחון אין כל מידע נוסף עליו ?

מי-נהר - שיחה 20:27, 4 במאי 2014 (IDT)

האם מישהו יכול לשפוך יותר אור על התעלומות הללו ? אולי משהו בעיתונות ההיסטורית ? מי-נהר - שיחה 20:29, 4 במאי 2014 (IDT)

מהעתונות העברית של שנת 1932 באתר עיתונות עברית היסטורית מופיע בחיפוש זה שאכן במרץ 1932 נפל תושב כפר חסידים בשם שמואל גוטרמן מכדור שנורה אל ביתו. שם אשתו היה שרה. כדאי במיוחד לקרוא את הכתבה בעיתון דואר היום מתאריך ה-13/03/1932מי-נהר - שיחה 21:26, 4 במאי 2014 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא הספקתי להתעמק, אבל אולי יעזור משהו, הציטוט מספר ויטבסק, מקור האת הנזכר (עמ' 437-438): הרב שמואל גוטרמן ז"ל בן אדמו"ר ר' לוי יצחק זצ"ל מסרטיניה ע"י עיר ויטבסק, נולד בז' אדר שנת תרס"ג. למד עד שנת תרע"ה מפי הרב יצחק דוב בוויטבסק, אחרי כן למד בישיבה הגדולה בעיר הנ"ל בהנהלת הרב הגאון רבינוביץ. הצטיין בלימוד בחריפות ובהתמדה גדולה. למד 20 שעות ביום. בשנת תרפ"א נסע לפולין ולמד בעיר ורשה בקיבוץ של הרה"ג ר' חיים מבריסק תחת הנהלת הרב צבי גליקסון (ביקורת: חתנו של רח"ס, ישיבה פולנית, לא בהכרח ליטאית). בשנת תרפ"ד נסע לא"י עם האדמו"ר ר' יחזקאל טאוב מיבלונה והיה מהמייסדים הראשונים של המושבה נחלת-יעקב, עכשיו "כפר חסידים" ליד חיפה. בר"ח אדר תרצ"ב נהרג בעמדו על משמרתו, והוא בן 29. נקבר בחיפה. (-) אחיו יעקב גוטרמן
ביקורת - שיחה 21:29, 4 במאי 2014 (IDT)

דמי גוטרמן זועקים מן האדמה ב"דואר היום". ביקורת - שיחה 21:32, 4 במאי 2014 (IDT)

בהחלט עוזר, תודה. מי-נהר - שיחה 21:34, 4 במאי 2014 (IDT)

הנה המידע מדף ההנצחה באתר של ההגנה זה דף הנצחה עבור שמואל גוטרמן מקריית חרושת שנטבחו הוא אשתו ובתו במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט וכך כתוב שם: "בן בלה וצבי-אריה נולד בפולין בתר"ס , 1900 שרת בהגנה נהרג בפעולת איבה בכ"א בתמוז תרצ"ח , 20/7/1938 מקום נפילה: קרית חרושת באזור הגליל מקום קבורה: אלרואי הותיר: אח ואחות

בן 38 בנפלו

קורות חיים: בן בלה וצבי-אריה. נולד בשנת תר"ס (1900) בפולין. בגיל צעיר היגר לעיר צ'רנוביץ ברומניה, שם נשא לו אישה ובשנת תרצ"ה (1935) עלו לארץ-ישראל. הם שאפו לפינה חקלאית ורכשו חלקת אדמה בקרית חרושת (ישוב למרגלות הכרמל, ליד אלרואי; בו חיו כשישים משפחות) והקימו להם משק זעיר. שמואל עבד לפרנסתו כפועל מאפיה בחיפה ובתום יום עבודה מפרך טיפל בגינתו הקטנה ובנטיעת עצי הפרי. הוא מצא גם זמן להצטרף לשורות ה"הגנה" ולקחת חלק בפעולותיה. היה אדם שקט ונחבא אל הכלים, אהוב על חבריו ומיודעיו. בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט, ביום כ"א בתמוז תרצ"ח (20.7.1938), כאשר המשפחה ישבה "שבעה" על מות הבן הבכור שנפטר ממחלה ממושכת, תקפו את הישוב הקטן עשרות ערבים חמושים ברובים, פרצו אל הצריף של משפחת גוטרמן ורצחו ביריות ובדקירות סכינים את שמואל, אשתו לאה וילדתם בלהה בת השנה וחצי. " מי-נהר - שיחה 21:44, 4 במאי 2014 (IDT)

לפי האתר של ביטוח לאומי שם אמו אשת האדמור לוי יצחק היה רחל-לאה, משונה שכשמחפשים מידע במקורות של חב"ד וחסידויות אודות שושלת האדמור הזקן, לא יודעים שמה את שם הנכדה של הצמח צדק. כך למשל בספר הזה "תולדות משפחת הרב מלאדי" מאת מנחם שמואל סלונים" בקישור זה עמ' 83 סעיף 139. מי-נהר - שיחה 21:57, 4 במאי 2014 (IDT)

בדף של ההרוג יעקב שפיגלר בקרית חרושת כתוב: "הוא נקבר עם אימו בקבר-אחים במקום שבו עמד צריף שכניהם, משפחת גוטרמן, שנשרף על יושביו באותה התקפה. כעבור שנים הועברו עצמותיהם של יעקב ואימו לקבר-אחים צבאי באלרועי." מי-נהר - שיחה 22:13, 4 במאי 2014 (IDT)

כאן תמונה של האנדרטה לחמשת קורבנות קרית חרושת וגם תיאור האירוע:

"סיפור הנפילה

תיאור האירוע: ביום 21 ביולי 1938, 11 יום לאחר רצח אלכסנדר זייד, הותקפה קרית חרושת על ידי כנופייה שהצליחה לחדור לתוך היישוב הקטן ולפגוע בחמישה מיושבי שני הצריפים הקיצוניים.

קומץ נוטרים ואנשי מגן, שמנה כעשרה איש, חשו בהתקרבות הכנופייה ופתחו מיד באש מן העמדות ונענו במטר יריות מצד המתקיפים. אנשי הכנופייה היו מפוזרים בשרשרת ומצב המגינים, היה קשה כי מספרם של התוקפים היה, לפחות, פי עשרה. הנוטרים נאלצו לסגת אל מרכז הכפר והתוקפים הצליחו לחדור אל צריפם של משפחת גוטרמן והרגו את כל בני המשפחה ביריות ובדקירות סכין, את שמואל האב, לוטי האם ובילה בת השנתיים. אחרי זה הציתו את הצריף באש יחד עם החללים. הנוטרים המשיכו להמטיר אש על התוקפים, אך אלו הצליחו בכל זאת לחדור לצריף הסמוך של משפחת שפיגלר. אבי המשפחה לא היה במקום ואנשי הכנופייה רצחו את אשתו רגינה ואת הבן יעקב. אורה בת השש, הצליחה לחמוק מן הבית והסתתרה בחצר עד בוא תגבורת הנוטרים. לאור הצריף הבוער נראו חברי הכנופייה נסוגים כשהם סוחבים את חבריהם שנפגעו מאש הנוטרים."

אני טרם הצלחתי למצוא את המידע הזה ודפי הנצחה לבני משפחת גוטרמן הנ"ל באתר ההנצחה של הביטוח הלאומי ומי יודע אם שמם מוזכר בלוח זיכרון מספר 8/9 בהר הרצל? גם באתר יזכור של משרד הביטחון כאמור אין מידע מורחב על שמואל גוטרמן מקרית חרושת. מי-נהר - שיחה 22:21, 4 במאי 2014 (IDT)

גם באתר ארץ זוכרת יושביה יש מידע נוסף כדלקמן: "בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו- תרצ"ט, בעשרים ליולי 1938 התנפלה קבוצת של 100 פורעים ערבים על קרית-חרושת הפורעים הגיעו לבית משפחת גוטרמן כאשר המשפחה ישבה "שבעה" על מות הבן הבכור שנפטר ממחלה ממושכת, הפורעים פרצו אל הצריף של משפחת גוטרמן ורצחו ביריות ובדקירות סכינים את שמואל בן ה-38, את אשתו לאה בת ה-34 ואת ילדתם בלהה בת השנה וחצי. לאחר מכן הציתו את הצריף על לבלי השאיר לו שריד.

קבוצת הפורעים ירתה לתוך צריף משפחת שפיגלר שהיה סמוך לצריף גוטרמן. האם רבקה בת 34 נהרגה מיד, ויעקב בן ה-12 נפצע ובאותו יום מת מפצעיו.

יעקב נקבר עם אימו בקבר-אחים במקום שבו עמד צריף שכניהם, משפחת גוטרמן, שנשרף על יושביו באותה התקפה. כעבור שנים הועברו עצמותיהם של יעקב ואימו לקבר-אחים צבאי באלרועי. " מי-נהר - שיחה 22:25, 4 במאי 2014 (IDT)

כתבה משנת 1938 - זוועת הדמים בקרית חרושת. מי-נהר - שיחה 23:44, 4 במאי 2014 (IDT)

האם ברור לכל המשתתפים בדיון שאנחנו עוסקים בשני חללים שונים? השאלה המקורית עסקה בראשון ביניהם:

• שמואל גוטרמן, בן רחל-לאה ולוי-יצחק, נולד ב-1903 בסרטיניה שליד ויטבסק. נפל מכדור פורעים ערבים ב-5 במרץ 1932. נקבר בבית הקברות הישן בחיפה. מופיע כאן באתר "לעד" של הביטוח הלאומי להנצחת אזרחים חללי פעולות איבה.
• שמואל גוטרמן, בן בלה וצבי-אריה, נולד ב-1900 בפולין. נרצח עם משפחתו בקרית חרושת ב-20 ביולי 1938. הם נקברו בקרית חרושת, ואחרי 42 שנה (1980?) גופותיהם הועברו לבית העלמין אלרואי. מופיע כאן באתר "נזכור את כולם" של משרד הביטחון. --א 158 - שיחה 09:11, 6 במאי 2014 (IDT)

לי זה ברור כשמש. וכך כתב לי גם "מי-נהר". ביקורת - שיחה 09:19, 6 במאי 2014 (IDT)

שאלה: על פי האמור כאן, היו 2 "שמואל גוטרמן" שנפלו בפעולות איבה. שמואל הראשון היה בנו של האדמו"ר מחב"ד-סירוטשין-לאדי רבי לוי יצחק גוטרמן, ולכן גם היה צאצא לאדמו"ר מראדזימין רבי יעקב אריה גוטרמן, שהיה סבו של רבי לוי יצחק. אבל לגבי שמואל השני, שהיה בנו של צבי אריה גוטרמן, יש איזשהו קשר לרבי יעקב אריה גוטרמן?ידך-הגדושה - שיחה 11:30, 20 בינואר 2021 (IST)

נספים ממגורשי תל אביב 1917

מהערך גירוש תל אביב משמע שנקברו בחיפה נספים ממגורשי תל אביב 1917. ראו גם ב-שיחה:גירוש תל אביב#קליטת מגורשים בחיפה.מי-נהר - שיחה 18:05, 24 בדצמבר 2016 (IST)