שיחה:בקטריופאג

קצת יותר מדי היסטוריה ופחות מדי ביולוגיה... לא? מה עם מחזור החיים של הפאג', מושגים כמו MOI, Burst Size ועוד? אשתדל לכתוב אותם בעצמי, אך הידע שלי כסטודנט שנה ב' לביולוגיה מוגבל למדי...

אין בחיידקים כרומוזומים!

המידע הגנטי בחיידקים הוא מעגלי ואינו שבור לכרומוזומים כמו בתאים אאוקריוטים כי אם קרוי פלסמיד!!! והוא מעגלי....בושה

ובכן, אתה פשוט טועה. בחיידקים החומר הגנטי נמצא במה שמכונה "כרומוזום מעגלי". פלסמידים הם קטעי DNA מעגליים קטנים המכילים גנים נוספים לאלה שבכרומוזום המעגלי הגדול. ברוקולי 15:30, 26 ביוני 2007 (IDT)

שתי שגיאות שתיקנתי

1. אין חיידק בשם CoccobacilIus coccobaacili. 2. טוורט ודהרל גילו את הנגיפים בנפרד - הם לא עבדו ביחד. אכן הערך דורש שכתוב ... דרור ב. 11:43, 16 בדצמבר 2007 (IST)

יש לעשות קישור בין המעגל הליטי והליזוגני בין ערכים באנגלית לבן דף זה, תוך כדי הדגשה על הפסקה השנייה.

שם הערך

נראה לי שעדיף בקטריופאג, בהתאמה למקרופאג. ‏odedee • שיחה 11:46, 5 ביולי 2010 (IDT)

סתירות וקטעים לא ברורים

1. נאמר שיש פאג'ים שפועלים גם בצורה ליטית וגם בצורה רדומה(של התרבות ע"י שכפול)- האם יש גם פאג'ים שפועלים רק בצורה רדומה? אם כך איך נוצר המצב מלכתחילה שהם מדביקים תא אחר?

2. הוזכר שפאג'ים מעבירים תכונות חשובות בין חיידקים- האם הם לא משמידים את החיידקים אח"כ במוקדם או במאוחר? או בדר"כ הם רדומים?אריק1111 - שיחה 11:15, 22 במרץ 2012 (IST)

1. בגדול- התשובה לשאלתך שלילית. אני יכול להעלות על הדעת מצב של פאג'ים שאיבדו את יכולתם לעבור לצורה הליטית. למעשה- הם כבר לא פאג'ים במלוא מובן המילה, אלא למעשה רצף גנטי של פאג' המצוי בתוך הכרומוזום החיידקי.

2. תחשוב על זה כך: פאג' מתון חדר לחיידק A, השתלב בכרומוזום ועבר 20 דורות. עכשיו כמיליון חיידקים מכילים את הפאג'. אחד מהחיידקים האלה עובר למסלול הליטי והמוני הפאג'ים המשתחררים ממנו תוקפים מושבת חיידקים חדשה B, שלא נפגעה במתקפה הקודמת. אם הפאג' לקח עימו גנים מהכרומוזום החיידקי A - הרי שאלו יעברו לחיידקים החדשים B. גם החיידק החדש B יעבור, נניח, 20 הכפלות: עכשיו כמיליון חיידקים B מכילים את הגן שהורש מהחיידק A. ‏gal m‏ 21:26, 24 במרץ 2012 (IST)

א. לאור תשובתך ל1 האם יש מקום להכניס זאת לערך(להבהיר שצורה רדומה היא רק תוספת לצורה ליטית?)

ב. אני הבנתי בשיעור ביולוגיה באוניברסיטה שיש גם פאג'ים שמשתכפלים ויוצאים מהתא בלי לפוצץ אותו אבל אני לא סגור על זה. מישהו יכול לאשר/להכחיש(רצוי גם להביא מקור).

אריק1111 - שיחה 23:37, 24 במרץ 2012 (IST)

א. נגיפים מתונים יכולים לעבור למסלול ליזוגני, שהינו הפיך, ואילו בנגיפים אלימים קיים רק מסלול ליטי. אתה יכול לשלב זאת בערך. ב. אכן ישנם, אבל למיטב הבנתי גם לגבי אלו מדובר בסוג של מחזור "ליטי" למרות שלא מדובר בליזיס. אני מחפש לך מקור. ‏gal m‏ 19:07, 25 במרץ 2012 (IST)

הבהרתי קצת, עדיין יש מקום לשיפור ותוספת מקוראריק1111 - שיחה 11:10, 27 במרץ 2012 (IST)

שם הערך 2

כפי שציין odedee לפני עשר שנים, צריך להיות בקטריופג, כמו במקרופאג, לוטופג , סרקופג וכו'. מושג ממקור יווני, ואין צורך לאמץ כאן את ההיגוי האנגלי או הצרפתי. Ewan2 - שיחה 03:13, 14 בספטמבר 2022 (IDT)

בעד בקטריופג. יונה בנדלאק, Santacruz13, Aziz Subach,מנחם.אל, PurpleBuffalo‏, Tshuva, נחש קטן, יאיר דב, Gidip, פעיל למען זכויות אדם, אליגטור, Squaredevil, MathKnight‏, פרצטמול, assafn, דוב, מר בונד 007 בעלי הידע בביולוגיה, אלדד, amikamraz, Ewan2, יונה בנדלאק, יודוקוליס, המקיסט, mbkv717, TergeoSoftware, Alon112, Assayas, שמזן, תמרה20 ‏בעלי הידע בתעתוק, Kulystab, tsabarn, Ewan2, חסר תקנה, BAswim, Darsheni, Gilgamesh, רון18 ‏בעלי הידע ברפואה? סיון ל - שיחה 08:48, 21 בספטמבר 2022 (IDT)

בעד בקטריופג. הוויקיפדיות הגרמנית והרוסית מאששות את התעתיק הזה. בערך יש מושגים רבים עם אותה הסיומת, וצריך לזכור לתקן גם אותם. Amikamraz - שיחה 09:40, 21 בספטמבר 2022 (IDT)

בעד בקטריופאג. נראה לי שעדיף ב-א', מה דעתכם? אלדד • שיחה 10:33, 21 בספטמבר 2022 (IDT)

אולי הצדק עימכם, אבל כמי ש"גדל" על סדרת הטלוויזיה היה היה - החיים אני רגיל להגייה מקרופאג'. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:27, 21 בספטמבר 2022 (IDT)

בעד מסכים עם אלדד (גם לגבי ה-א) דרור - שיחה 23:40, 21 בספטמבר 2022 (IDT)

אין קשר לבעלי ידע ברפואה... אם אלדד רוצה בקטריופאג אז שיהיה בקטריופאג. גילגמש • שיחה 19:56, 22 בספטמבר 2022 (IDT)

בוצע העברתי לבקטריופאג. דוד שי - שיחה 17:30, 24 בספטמבר 2022 (IDT)

עוד על ההיסטוריה

בכתבה של מכון דוידסון נאמר: הראיות הראשונות לקיומם של בקטריופאג'ים התגלו ב-1896, כשהביולוג ארנסט הנברי הנקין (Hankin) גילה בתרביות שאסף מנהר הגנגס בהודו "גורם ביולוגי שהורס את חיידקי הכולרה", אך מחקרו לא עורר עניין רב והממצא נזנח. יש שם גם מידע נוסף על הביולוגיה של הפאג, שאפשר לשלב כאן.

https://www.facebook.com/photo/?fbid=827041256097069&set=a.476690027798862 2001:861:30C5:B250:F4CF:F63A:3B07:42A5‏ 10:34, 5 בנובמבר 2023 (IST)