שיחה:דין משמעתי בצה"ל

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 5 חודשים מאת 2A0D:6FC7:407:8674:478:5634:1232:5476 בנושא משוב מ-14 בנובמבר 2023

בקשה[עריכת קוד מקור]

אני מבקש בשלב זה לא לערוך את הערך כיוון שאני עדיין עובד עליו.

אפשר לעבוד על הערך חופשי. סיימתי להכניס את כל המידע העקרוני. ברוקולי 12:21, 13 באפריל 2007 (IDT)תגובה
אם אתה לא מעוניין שיערכו את הערך אתה יכול לשים תבנית:בעבודה בערך עצמו. בקשה כזו, ללא תאריך או הגבלת זמן, פחות יעילה. נעה 12:02, 13 באפריל 2007 (IDT)תגובה
סיימתי להכניס את כל המידע הכי חשוב ולכן הסרתי את תבנית:בעבודה. הייתי צריך את זה רק לכמה שעות. ברוקולי 12:06, 13 באפריל 2007 (IDT)תגובה
סבבה רק תחתום שתהיה תחושת זמן. נעה 12:08, 13 באפריל 2007 (IDT)תגובה

דרוש שכתוב[עריכת קוד מקור]

הערך לוקה, ראשית, בסגנון של מדריך לשופט ולנשפט; שנית, חלקים רבים מדי ממנו מנוסחים בנקודות, ויש להפכם לנראטיב. זה אחד ממאפייני ה"מדריך". בברכה, אורי שיחה 23:09, 9 ביולי 2007 (IDT)תגובה

ערר[עריכת קוד מקור]

גם אם בלשון העם ההליך מכונה ערעור, אין סיבה לחזור על השגיאה בערך. השקמיסט - שיחה 23:16, 3 במאי 2008 (IDT)תגובה

אני מסכים. עידושיחה 23:17, 3 במאי 2008 (IDT)תגובה

"הליך שיפוטי למחצה"[עריכת קוד מקור]

אני מצטער אבל אני לא מכיר את המושג הליך שיפוטי למחצה. דמ"ש בצבא הוא סוג של דין משמעתי שהוא סוג מסוים של הליך משפטי אני נזהר לומר הליך שיפוטי. כיום ניכרת נטייה להכיר בקיומו של סוג הליכים בדין משמעתי שהוא לא פלילי ולא אזרחי אולי מינהלי. לכן אין דבר כזה הליך שיפוטי למחצה. זה הליך משפטי לפי חוק הליך של דין משמעתי.

הסיבה שהוספתי תבנית השלמה[עריכת קוד מקור]

החל מה-1 בינואר 2009 חודשה, בין השאר, טבלת סמכויות הענישה וצומצמו סמכויות הקצינים. (שלא לדבר על זה שגם לפי החוברת הקודמת הערך מאוד לא ממצה את סמכויות הענישה). --גוונא - שיחה 00:29, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה

יש לך את הטבלה החדשה? ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:30, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
בינתיים הכנסתי שינויים משמעותיים שאני זוכר, ברגע שאגיע לבסיס אוכל להוציא מהמחשב שלי את הטבלה ואולי להכניס אותה כטבלה בערך כי יש בה דיי הרבה רובריקות וקשה לכתוב בשטף את כל העונשים --גוונא - שיחה 00:33, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
אני עוד זוכר כשכתבתי את הערך (הראשון שלי כאן). התבססתי על הכללים כפי שהם היו אז. באמת צמצמו מאוד את הסמכויות של הקציני שיפוט? סא"ל כבר לא יכול לתת 28 על כל פיפס? ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:35, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
סא"ל יכול היה לתת 35 ריתוק על כל פיפס וכיום הוא מסתפק רק עד 28 ימי ריתוק, בנוגע למחבוש דווקא מעט הורחבה סמכותו והוא יכול לתת 20 ימים במקום 14 כפי שהיה עד העדכון.
עיקר הצמצום הוא הן בסמכויות הענישה של קש"זים והן בקביעת היותו של קצין השיפוט קש"ז או קש"ב על פי דרגת הכתף ולא לפי התקן, עד היום מ"פ מצוי היה קש"ב כי הוא משמש בתקן רס"ן, כיום הוא קש"ז (אם כי כמ"פ יש לו סמכויות מורחבות מעט מעבר לקש"ז רגיל).

אני מבין שיש לך טראומות מהמג"ד... --גוונא - שיחה 00:47, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה

דווקא מרמ"דית שלא כל כך הזיז לה מה החוק אומר. לא נורא. עשיתי לה טראומה משל עצמי. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:49, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה

בנוגע לחיילים בעלי הת"ש...[עריכת קוד מקור]

זה פשוט לא נכון, אין דבר כזה שניתן להמיר את העונש שלהם בסוג של עבודות שירות. אני מניח שמה שאתה מתכוון אליו זה שישנם חיילים שיש להם הקלות רפואיות או בעיות ת"ש שאי אפשר על פי פקודות מטכ"ל להשאיר אותם לישון בבסיס, במקרים כאלה יש כללים מיוחדים כיצד ליישם את עונש הריתוק (אם אני לא טועה הריתוק במקרה זה אומר ריתוק עד שמונה בערב או משהו כזה). --גוונא - שיחה 01:00, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה

כן, לזה התכוונתי. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:02, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
איך זה? ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:05, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
אני עדיין מבקש לראות את פקודת המטכ"ל הרלוונטית. אביעדוסשיחה 01:08, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
זה לא פקודת מטכ"ל 33.0302 עד כמה שאני זוכר. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:09, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
טוב, ע"פ הכללים יש להסיר עד למציאת מקור מהימן. אביעדוסשיחה 01:11, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
צר לי, אך אתה טועה. במקרה שבו נקבע על ידי גורם רפואי מסמך שאסור לחייל לישון בבסיס הוא פשוט לא ישן שם. אין דבר כזה שניתן לבטל את הוראת הרופא בדמ"ש. התוקף המשפטי של זה הוא כמו של כל פטור אחר. הדרך היחידה היא פנייה לגורמי רפואה - אך אז כבר לא מדובר בחייל שיש לו פטור. כנ"ל לגבי תנאי ת"ש - קצין שיפוט פשוט לא מוסמך לשלול זאת. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:35, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
אם אני מבין את אביעדוס הוא לא טוען שיתכן שצריך בכל זאת להשאיר את החייל בבסיס, הוא פשוט אומר שלא ברור איך כן מיישמים את העונש במגבלות הרפואיות\ת"ש.
אין טעם להיגרר למלחמות עריכה, אם תתנהגו יפה אביא את החוברת מהצבא --גוונא - שיחה 01:38, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
מיישמים מה שרק אפשר, כמו שתמיד עושים בצבא. למשל, קצין שיפוט יכול להחליט להטיל את מלוא ימי הריתוק שהחוק מאפשר לו, אך זה יהיה חסר משמעות אם זה יעבור את התת"ש של החייל. זה שהקצין יכול לא אומר שיש לזה משמעות. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:40, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
חבובניק, אני לא טועה; לא טענתי שטענתך אינה נכונה, אלא כי ע"מ שתופיע כאן דרוש מקור מהימן ובלתי-מסווג. זה אמור גם ב"חוברת מהצבא" – אם אין מדובר בפרסום רשמי חוץ-צבאי, זה אינו מקור לגיטימי. עד שלא תמצא מקור לטענתך – תוצב עליה דרישה למקור. אביעדוסשיחה 01:41, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
זו חוברת שמופצת באתר בית הספר למשפט צבאי בצהלנ"ט ונועדה לכל מאן דבעי. מדובר בפרסום רישמי של הפרקליטות עם בית הספר למשפט צבאי ועם מדור הדין המשמעתי. אין יותר רשמי מזה. --גוונא - שיחה 01:43, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
הנוהל הוא כמו לגבי כל פטור - רק רופא מוסמך לשנותו. לא צריך להביא מקור לזה. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:44, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
ודרך אגב, אם אתה טוען שלקצין שיפוט יש סמכות לבטל פטור רפואי אתה זה שצריך להביא מקור. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:45, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
אז מצוין. ברוקולי - טענת טענה שיש לי השגות לגבי נכונותה. לאור זאת, בקשתי למקור לגיטימית. אנא החזר את התבנית. חדל מלחמות עריכה. יש כללים, ועליך לנהוג לפיהם. אביעדוסשיחה 01:47, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
אתה טוען שמפקד מוסמך להתערב בהחלטות רופא? הבא לכך מקור. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:49, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
ואם אתה מחפש את מקור כלשהו, הרי שהסעיפים המסדירים את קבלת הפטורים השונים יענו לך על שאלה זו. פניות ציבור של מקרפ"ר גם הם מקור לכך. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:52, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
אני טוען כי אינני יודע, לכאן או לכאן, וכי שתי האפשרויות נשמעות הגיוניות. לאור זאת, אם ברצונך לטעון טענה כלשהי על היחס שבין החלטת רופא והחלטה שיפוטית בדמ"ש, עליך להביא לכך אסמכתא, מפניות הציבור של מקרפ"ר או מכל מקור לגיטימי אחר. אביעדוסשיחה 01:53, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
אמנם עברו כמה שנים מאז שלמדתי את החש"צ אבל כשלמדתי אותו אני זוכר שזה היה ככה:
לעניין מרותקים (שאינם מתנדבים בעלי פרופיל 21).
  1. גימלים - שולחים את החייל לישון בבית (ללא השלמת ימי ריתוק)
  2. פטורים אחרים - ענף מיון רפואי במקרפ"ר מאשר רשימת פטורים שרופא רשאי לתת. מניעת שינה בבסיס אינו אחד מהם (אלא אם משתמש:גוונא יעדכן שרשימת הפטורים עודכנה מאז, דבר שנשמע לי לא סביר לאור מגמה מוצהרת של ענף מיו"ר לא לאשר פטורים הפוגעים במבצעיות)
  3. ת"ש - מפקד רשאי לגזור עונש ריתוק על חייל בעל הת"ש
לעניין חבושים (כלואים):
  1. במקרה של גימלים החייל מועבר להמשך ביצוע העונש במתקן אשפוז של חיל הרפואה.
  2. על אחת כמה וכמה ששאר הסעיפים תקפים לגבי חבושים. תומר א. - שיחה 10:29, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
עברתי עכשיו על החש"צ שוב [1]. אין כאן הסתייגות האומרת שקצין שיפוט אינו רשאי לגזור עונש מחבוש על חייל בעל הת"ש או פטורים. סייג יחידי הוא סעיף 158 המאפשר לרמטכ"ל לקבוע סייגים. תומר א. - שיחה 10:56, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
צריך להבחין בין חוק השיפוט הצבאי הגולמי לבין תקנות דין משמעתי בצה"ל, הדבר משול בערך ליחס בין החוק לתקנות, על פי תקנות הדין המשמעתי קיימות מגבלות וכללים נוספים שהוטלו על ידי הפרקליטות ומדור דין משמעתי (מן הסתם באישור הרמטכ"ל).
הרי החוק אינו יכול להכיר בזכויות ת"ש של חיילים, הדבר חוקק במסגרת פנים צהלי"ת - פקודת מטכ"ל ולכן כל ההקלות שהדין המשמעתי (אולי) נותן לחיילים בעלי הקלות ת"ש זה רק בתוך מסגרת התקנות הצהלי"ת ולא תמצאו את זה בחוק השיפוט הצבאי. --גוונא - שיחה 12:01, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
הפרד בין הדברים שכתבתי, החלק הראשון הוא היכרותי עם התקנות (אשר למדתי במסגרת הכשרות הקצונה שלי ועל פיו שפטתי חיילים. אגב, בתקופה המדוברת עוד היה מותר לקש"ז לשלוח לכלא). הפסקה השניה היא אכן החוק ואני מסכים שהיא פחות רלוונטית לעניין. תומר א. - שיחה 12:30, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
בירור שערכתי היום מאשש את דברי תומר; אין שחר לטענה שהוסיף ברוקולי. אביעדוסשיחה 14:37, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
פקודת מטכ"ל 610104 (סעיפים 62 - 64 בעיקר) העוסקת במתן טיפול רפואי קובעת במפורש שמפקד מחויב לבצע את הנחיות הרופא במלואן. אין הוא יכול לעקוף אותן באמצעות העמדה לדמ"ש. אדרבא, מיהו המקור שלך? ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:40, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
רק איששתי. העיקר הוא דברי תומר. אביעדוסשיחה 14:46, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
ברוקולי, לא כאן הוויכוח, אני מקבל את הטענה כי מפקד מחוייב לבצע את הנחיות הרופא במלואן (פרט לסייגים בפקודה שאינם רלוונטים למקרה זה). השאלה שצריכה להישאר היא מהן סמכויות הרופא כלפי חבושים ומרותקים. תומר א. - שיחה 15:07, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
אז אנחנו מדברים על שני דברים שונים. הקטע הזה לא כל כך חשוב, וחבל להמשיך לדון עליו. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:09, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אגב, הפסקה שבמחלוקת אינה עוסקת כלל ברפואה אלא בשלישות, לפיכך פ.מ. 6.10.104 אינה רלוונטית לכאן. תומר א. - שיחה 15:10, 16 בפברואר 2009 (IST)תגובה

האיגרת שנשלחה בעקבות הרפורמה בדין המשמעתי[עריכת קוד מקור]

האיגרת נשלחה מטעם סגן הפצ"ר ומטעם רמ"ט אכ"א, גורמים מוסמכים לכל הדעות וסוקרת את עיקרי השינויים.
בידי גם חוברת הדין המשמעתי המעודכנת לתאריך 2009\1\1 אבל לסרוק אותה זו עבודת נמלים שאצטרך למצוא בשבילה פנאי...

להלן הקישורים להורדה חופשית:

--גוונא - שיחה 02:50, 4 במרץ 2009 (IST)תגובה

למען הסר ספק ובטל חשש הנה הקישור להורדה חופשית גם של טבלת סמכויות הענישה המעודכנת.
טבלת סמכויות ענישה --גוונא - שיחה 02:57, 4 במרץ 2009 (IST)תגובה
טבלת סמכויות הענישה בדין משמעתי בצה"ל
לא הצלחתי למצוא את החלק שמבהיר את הוויכוח שהיה בפסקה הקודמת. תומר א. - שיחה 10:54, 4 במרץ 2009 (IST)תגובה
זה מבהיר את הוויכוח שבשיחה: ענישה בצה"ל. עידושיחה 15:08, 4 במרץ 2009 (IST)תגובה

מי מוסמך לדון במה[עריכת קוד מקור]

בתקופתי היה צריך תא"ל בשביל לשפוט על עבירות טרמפים (כל עבירה, לא רק של המשטרה הצבאית), קשה לי להאמין שהורידו את דרגת קצין השיפוט. תומר א.ל- מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד.שיחה03:08, 6 במרץ 2009 (IST)תגובה

אני יכול לסרוק לך את העמוד הרלוונטי שבו זה כתוב, זה מול העיניים שלי כרגע. --גוונא - שיחה 03:19, 6 במרץ 2009 (IST)תגובה
בנוסף לחוברת, זה גם מה שאתה מכיר? תומר א.ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד.שיחה03:48, 6 במרץ 2009 (IST)תגובה
לא, לא נתקלתי במקרה כזה. --גוונא - שיחה 04:17, 6 במרץ 2009 (IST)תגובה

נראה לי שאני חוטא בחטא "המדריך"...[עריכת קוד מקור]

אשמח אם מישהו יצליח לכתוב את תמצית העניין בצורה פחות מדריכית ויותר אנציקלופדית --גוונא - שיחה 03:22, 6 במרץ 2009 (IST)תגובה

הנמקות בדין משמעתי[עריכת קוד מקור]

תחת הפסקה "טופס הנמקה" כתוב שבתי משפט שאין פועלים מתוקף החש"צ מנמקים את החלטותיהם לעומת זאת קצין שיפוט ששופט אדם למחבוש חייב לנמק את החלטתו.

  1. לא הבנתי מדוע מתאימות כאן מילות החיבור "לעומת זאת"
  2. למיטב זכרוני יש חובה למלא טופס הנמקה בכל פעם ששופטים חייל, אפילו במקרה של זיכוי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:00, 31 במרץ 2010 (IDT)תגובה

שכ"ט??[עריכת קוד מקור]

מה שכ"ט? שכר טרחה? זה לא יכול להיות. שכר טוראי? קלונימוס - שיחה 13:47, 29 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

כן. חזרתישיחה 20:20, 29 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

שאלה בנוגע לקצין שיפוט כשיש בקשה לבית דין צבאי[עריכת קוד מקור]

תחת "סירוב להשפט", משתמש:גוונא הזכיר כי "... רשאי לבקש להישפט בפני בית דין צבאי. במקרה כזה ממונה קצין-בודק מתוך היחידה שתפקידו הוא לבדוק את נסיבות העבירה, לגבות עדויות ולכתוב את טענותיו של הנאשם". האם אפשר לקבל את הסימוכין לדברים אלה? האם זה מגיע מפקודת מטכ"ל? ניסיתי להסתכל ב 33.0302, 33.0303 ובחוק השיפוט הצבאי, אך לא הצלחתי למצוא את זה. אני בעצמי סירבתי להשפט וביקשתי בית דין צבאי. ביקשתי גם שמישהו יעזור לי להגיש את הסיבות שבגינן אני רוצה העברה לבית דין צבאי, אך אמרו לי שאין דבר כזה. הייתי שמח לקבל מקור מהימן שאוכל להציג להם. 79.176.122.114 15:32, 29 בינואר 2011 (IST)תגובה

לשם דבר כזה עליך להתייעץ עם מדור דמ"ש בפרקליטות הצבאית. דומני שהפרקטיקה היא שהנושא מועבר לפרקליט מהפרקליטות הפיקודית הרלוונטית, והוא זה שמחליט האם להעביר. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:00, 29 בינואר 2011 (IST)תגובה

מתוך חוברת "השיפוט בדין המשמעתי" (פרסומי ביה"ס למשפט צבאי, ינואר 2009): ”אם הנאשם ביקש להישפט בבית דין, על הקש"ב למנות מיד קצין בודק (קבו"ד) מתוך היחידה, אשר יגבה עדות מהנאשם בנוגע לבקשתו האמורה ולעבירה המיוחסת לו וכן יגבה (במידת הצורך) עדויות מגורמים אחרים הרלוונטיים לאירוע ולטענות החייל... ממצאי הקבו"ד ועותק מטופס התלונה יועברו לפרקליט הצבאי, והוא יחליט האם עניינו של החייל יידון בבית דין צבאי או יחזור לשיפוט בדמ"ש, ובפני מי יידון... הנאשם רשאי לבקש את העברת הדיון פעם אחת בלבד. לפיכך, חייל שהועמד לדמ"ש בפני קצין שיפוט וביקש להישפט בפני מפקדו - אינו זכאי להעברה נוספת, למפקדו של הקש"ב או לבית דין צבאי.” (פרק 6 - מהלך הדיון, סעיף 4; בעמוד 28-29.) גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 19:44, 29 בינואר 2011 (IST)תגובה


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 00:17, 25 בספטמבר 2013 (IDT)תגובה


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 00:17, 25 בספטמבר 2013 (IDT)תגובה

חייל לוחם בצה"ל[עריכת קוד מקור]

יש לי שני חברים ורב-סרן הוריד להם דרגה, מרב טוראי לטוראי ומסמל לטוראי. כיצד ייתכן הדבר?! 46.116.169.252 08:50, 13 בינואר 2014 (IST)תגובה

שיגישו ערעור, או שייפנו לפרקליטות הצבאית. חזרתישיחה 21:41, 13 בינואר 2014 (IST)תגובה

משוב מ-14 בנובמבר 2023[עריכת קוד מקור]

הקישור ל-"שי שמש, מפקד או שופט?" לא עובד 2A0D:6FC7:407:8674:478:5634:1232:547621:27, 14 בנובמבר 2023 (IST)תגובה