שיחה:דינא דמלכותא דינא

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלום אפי בראשית הערך כתוב:"וחייבים להשמע לחוקי המקום, אף אם הם סותרים את חוקי התורה." ורציתי לדעת מה המקור ההלכתי לדבריך. בברכה Shayakir 16:19, 22 יוני 2005 (UTC)

הניסוח שלי לא היה לגמרי מדוייק. התכוונתי שהם יכולים לקבוע בעניני ממונות בסתירה ובניגוד לחוקי התורה. ישנם לא מעט דוגמאות לכך בתלמוד ובמפרשים. כמו למשל קנין קרקע באופן ששונה מהקנין שלפי החוק העברי, או החזרת אבידה אף במצב של יאוש בעלים, מצב שלפי החוק העברי אין צורך להחזיר את האבידה, ויש שם עוד דוגמאות נוספות. --אפי ב.שיחה • 20:22, 23 יוני 2005 (UTC)
במקרה של סתירה בין ההלכה לדינא דמלכותא ההלכה היא זו שקובעת. דיני קיניין ובעלות הם יוצאי דופן מכיוון שעל פי ההלכה כל צורת קיניין מקובלת היא תקפה מבחינה הלכתית.--Berger 7 יולי 2005 16:52 (UTC)


הסרתי את מחלוקת רשב"י ורבי יהודה משני טעמים: א. מכיוון שמהגמרא משמע שהיא רואה את מעשהו של רבי יהודה לגריעותא. ב, וזה עיקר, שם לא מדובר כלל על תוקפו של חוק המלכות, אלא בשאלה האם לשבח את הרומאים על מעשיהם בפיתוח הארץ, בלא כל קשר למערכת המשפט.

הסיבה הראשונה איננה נכונה. להפך רבי יהודה הוא "ראש המדברים בכל מקום", שהיה במעמד סמכותי גבוה, ודבריו הם עיקר, ומי שנענש היה רשב"י דווקא שצריך לברוח למערה, ואף מוחזר למערה בפעם שנייה, ובסופו של דבר רוחץ במרחצאות הרומאים, ומבין שהוא צריך לתקן משהו כמו שהרומאים מתקנים. גם הסיבה השנייה לא ברורה. יש קשר הדוק בין מי שמשבח את הרומאים על תיקון העולם (בניית גשרים, שווקים ומרחצאות) לבין כך שהוא סובר שיש להם תוקף הלכתי. אם למשל הרומאים היו לוקחים מיסים מהאנשים שלא כדין ובונים גשרים, מרחצאות ושווקים, הרי הם היו גזלנים והיה אסור ליהודים להשתמש בתוצר גזול. (ובכלל כדאי שתחתום) --אפי ב.התחברו ל♥13:07, 12 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

סימוכין לספר סלע מדינה כמקור הלכתי[עריכת קוד מקור]

שלום. במחילה מכבודו של הכותב, אך אני סבור שלא ניתן להשתמש בספר הנ"ל כמקור הלכתי. הספר ומחברו אינם מוכרים כברי סמכא לחוות דעתם בנושא, ובאם בספר מוצגים דעתם של חכמי ישראל הרי שיש לציינם בנפרד כמקור בפני עצמו ולא את הספר שליקט את דבריהם ע"פ הבנתו. מי-נהר - שיחה 01:04, 17 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

יש מקום להזכיר את הקונטרס בסעיף "לקריאה נוספת", אולי במקרים מיוחדים גם כסימוכין לעניינים בעלי חשיבות שנתחדשו בספר. לא במקרים שבהם הספר מלקט את שנכתב במקורות ראשוניים, שאז יש מקום לציין ישירות מקורות אלה. נרו יאירשיחה • כ' בחשוון ה'תשע"ב • 01:34, 17 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 01:00, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 01:00, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

הצעת הוספה למומלצים[עריכת קוד מקור]

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון[עריכת קוד מקור]

  • ערך טוב (לא חדש) ומלא מקורות והרחבות.

בן עדריאלשיחה • כ"ו באייר ה'תשע"ה 18:50, 14 במאי 2015 (IDT)[תגובה]

בערך זה אין מקורות מחקריים. גילגמש שיחה 18:56, 14 במאי 2015 (IDT)[תגובה]
איזה מין מקורות מחקריים אתה רוצה בערך? זה ערך שעוסק בכלל הלכתי-ממוני. בן עדריאלשיחה • כ"ו באייר ה'תשע"ה 15:31, 15 במאי 2015 (IDT)[תגובה]
אני רוצה מקורות שניוניים, כמקובל בוויקיפדיה. למשל: מרצה למחשבת ישראל או למשפט עברי שפרסם מאמר בכתב עת מקצועי או ספר שפורסם על ידי איש אקדמיה בהוצאה שיש בה ביקורת עמיתים וכו'. ערכים הלכתיים שאין בהם מקורות מחקריים לא מתקבלים בשנים האחרונות. גילגמש שיחה 15:35, 15 במאי 2015 (IDT)[תגובה]
לא בדקתי טוב, אבל בכל מקרה נראה לי שגם מבחינת מקורות ההלכה, הערך לא מכסה מספיק את כל הנושא, הוא קצר מדי בשביל כך. השווה לערך המקביל באנציקלופדיה התלמודית, ולספר המפתח (פרנקל) למסכת בבא קמא, בסוגיית דינא דמלכותא דינא (קיג:) ובדוק האם רוב הנושאים המסתעפים מכוסים בערך. דומני שלא זה המצב. זה ערך יפה, אבל ערך מומלץ חייב לכסות את כל מה שיש בתחום. ביקורת - שיחה 15:40, 15 במאי 2015 (IDT)[תגובה]
הערך הזה הוא דוגמה טובה לבעייה שהערתי עליה לאחרונה עם ערכי הלכה. מרושם שטחי שלי הערך כנראה כן מבוסס על מקורות שניוניים, אשר מופיעים בקישורים החיצוניים, למשל המאמרים של רקובר, פרישטיק ושילה באתר דעת. אני לא מתמצא בתחום כדי לדעת מה האוטוריטה שלהם, אבל הבעייה המיידית היא שהערות השוליים מפנות למקורות הראשוניים במקום לשניוניים. לדוגמה, גוף הערך נפתח בקביעה הבאה: "הביטוי "דינא דמלכותא דינא" מופיע מספר פעמים בתלמוד הבבלי, תמיד כאמירה של האמורא הבבלי שמואל", ובהמשך הערות שוליים שמפנות למקורות מתוך התלמוד בלבד. קביעה כזו היא קביעה מטא-תלמודית, מן הסתם ממקור שניוני שמכיר את כל התלמוד, ועליו יש להסתמך. H. sapiens - שיחה 11:39, 27 במאי 2015 (IDT)[תגובה]


משפט המלך[עריכת קוד מקור]

מה היחס בין הערך הזה לבין סמכויות השפיטה של מלך ישראל שמובאות בהענישה בהלכה#המלך? אני חושב שיש לציין את העניין בתוך הערך, אבל לא בטוח איפה זה שייך. שלום אורישיחה • י"ב בשבט ה'תשפ"א • 01:39, 25 בינואר 2021 (IST)[תגובה]

תודה לעורכים[עריכת קוד מקור]

ערך מעולה מדוייק וברור, צריך להיות במומלצים א.אזרחי - שיחה 14:41, 6 בפברואר 2023 (IST)[תגובה]

א.אזרחי, תודה על הפרגון בשם כל העורכים של הערך!
הערך אמנם יחסית טוב, אבל לצערי הוא עדיין לא ברמה של "ערך מומלץ". יש בו חוסרים מבחינת ההיקף, וחלק מהנושאים לא מוגדרים בו מדוייק מספיק. מכל מקום, אתה מוזמן להצטרף למאמצים לשיפור הערך כך שבעתיד נוכל להכניסו לערכים המומלצים. עמד (שיחה | תרומות) • ט"ו בשבט ה'תשפ"ג • 15:04, 6 בפברואר 2023 (IST)[תגובה]
אכן נראה כי הערך מעולה, מדוייק וברור. אמנם, כדי להכניסו למומלצים נראה שיש להתייחס, בין היתר, לתבנית השכתוב המונחת בראשית הערך. ואביטה - שיחה 19:15, 3 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]
אני הנחתי את התבנית. לדעתי יש למחוק את הפרק "מלך ישראל" או לשלבו בפרקים אחרים. אין לו מקום בפני עצמו. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ט בתשרי ה'תשפ"ד • 21:13, 3 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]

מה המקור שאומר שכאשר יש אפליות בחוק (כלומר, שבמקום מסויים פוסקים כך ובמקום אחר פוסקים אחרת) – לא מתחשבים בדין של "דינא דמלכותא"? ואביטה - שיחה 19:13, 3 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]

המקור הוא דין "מוכס שאין לו קצבה" ומה שנקרא בראשונים "דינא דגזלנותא", ראה בערך פרק בשם זה, בסעיף א. המקורות הראשונים לכך הם כנראה הר"י מיגאש ורבנו תם. ראה למשל כאן מה שמביא רבי אליעזר מייץ בשם רבו (רבנו תם). ראה גם s:נדרים כח א ברא"ש ד"ה במוכס שאין לו קצבה. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ט בתשרי ה'תשפ"ד • 20:02, 3 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]