שיחה:זכות השתיקה
שמירה על זכות השתיקה[עריכת קוד מקור]
מרבים לומר בישראל כי החשוד "שמר על זכות השתיקה", וזו טעות: חוקרי המשטרה הם ששמרו על זכות השתיקה, בכך שאפשרו לחשוד לנצל את זכות השתיקה, ולא פוצצו לו את הצורה. דוד שי - שיחה 20:35, 2 במאי 2008 (IDT)
- הניסוח הנכון יהיה "ניצל את זכות השתיקה", לכך התכוונת? אלדד • שיחה 20:41, 2 במאי 2008 (IDT)
לא הבנתי את שורש הענין. אמנם קיים בדף נימוק לקיום זכות השתיקה, אבל אישית אני לא יכול לומר שהצלחתי להבין מדוע זה כך (סליחה).
למישהו יש רעיון כיצד ניתן לחדד את ההסבר יותר, בבקשה ? אולי דוגמא היפותטית בסגנון "מה היה קורה לולא זכות השתיקה" ?
תודה!!
ליאור.
- לולא זכות השתיקה, היה מוטל על אדם עונש על עצם שתיקתו בחקירה משטרתית. דוד שי - שיחה 05:01, 7 במאי 2008 (IDT)
- חובה על אדם לענות לשאלות החוקרים במשטרה ובבית המשפט, ולתת תשובות מהימנות כמיטב יכולתו. רק במקרה שבו התשובה עלולה להפליל את האדם הוא זכאי לסרב לענות. לשקר בכל מקרה אסור לו, אבל הוא יכול לשתוק. DrorK • שיחה 17:15, 7 במאי 2008 (IDT)
משוב מ-11 ביולי 2023[עריכת קוד מקור]
אין זה נכון לכתוב שגם במשפט העברי קיים זכות השתיקה שהרי הרא״ש בסוף כלל רז סימן ו, כתב שאם הנתבע שותק רשאי הדיין לפסוק כאילו השיב ונתברר השקר. מפורש ממנו שלא קיים במשפט העברי זכות השתיקה ומה שפטרו בתורה מי שהודאה מעצמו אין זה אלא בקנסות ושאר עונשי בית דין ולא בדיני ממונות ששם הכלל הוא הודאה מחייבת כמאה עדים. מפרשי התורה בדורות הראשונים והאחרונים לא עסקו בטעם מדוע התורה מחריגה הודאה בקנסות. 2A01:6500:A041:7C35:970A:F0F7:5A8B:4D02 22:10, 11 ביולי 2023 (IDT)