שיחה:טורח ציבור

• לא מצאתי קטגוריה מתאימה. אפשר "בית כנסת" או "תפילות ביהדות", אבל נראה לי שזה צמצום של המושג.
• אפשר להוסיף לערך דיון על התנגשות בין טורח ציבור לבין ערכים אחרים וההכרעה במקרים אלו, כדוגמת ההפניה לתקנות שו"ם. אני מקווה להוסיף עליו, אבל יבורך מי שירים את הכפפה לפני. עזר - שיחה 09:13, 24 ביוני 2010 (IDT)

הוספתי לקטגוריה:פסיקת הלכה, מתאים לו שם יחד עם דרכי שלום ותדיר ושאינו תדיר. יכול להיות שכדאי לפתוח קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה, יש הרבה מאוד ערכים שהייתי ממיין לשם. אני-ואתה • שיחה 10:09, 24 ביוני 2010 (IDT)

שם הערך

יישר כח לעזר על הערך החשוב. לדעתי ראוי להעביר לשם הנפוץ והמקובל טירחא דציבורא. ברי"א • שיחה • י"ב בתמוז ה'תש"ע • 14:14, 24 ביוני 2010 (IDT)

וכן גם דעת האנציקלופדיה התלמודית - ושם הערך טרחא דציבורא (ללא האות י'). --שפ2000 - שיחה 14:21, 24 ביוני 2010 (IDT)

יישר כח לברי"א, שהצלת אותו מלהיות ערך יתום, בתקנות שו"ם שלך. גם אני מכיר את הביטוי "טירחא דציבורא" כרווח יותר, אבל להפתעתי בפרויקט השו"ת "טורח ציבור" הוא כמעט כפול במופעיו, וכמובן שזהו הביטוי המקורי והקדום יותר, כנראה לראשונה בברייתא בברכות לא, ב על מנהגו של רבי עקיבא. יש לי הרגשה שהביטוי הארמי השתרש יותר בשפת הדיבור כי זה נשמע יותר "למדני", כאילו כשדפקת על הבימה ואמרת "טירחא דציבורא" אמרת: לא שבאמת אכפת לי להתעכב, אבל זה בניגוד להלכה... אדרבה, סבורני שראוי להחזיר לערכי ההלכה הללו את משמעותם הטבעית והפשוטה. זה גם יעזור כנגד התלונות הרשומות מטה על יישומו של הדין. (כמובן עשיתי הפניה מהביטוי הארמי). עזר - שיחה 14:27, 24 ביוני 2010 (IDT)

אני תומך בעמדת עזר, ובוודאי שכך אחרי הנימוק המצוין שלו. גם בלי זה, כשיש ביטוי בעברית עדיף להשתמש בו, גם אם משתמשים יותר בשם הלועזי, וכמו בויקיפדיה:מתן שם לערך#שמות ערכים בשפות זרות. אני-ואתה • שיחה 19:32, 24 ביוני 2010 (IDT)

זו טירחא דציבורא לייגע את העם בלנסות להבין מה הכוונה ב'טורח ציבור' :) לדעתי יש להעביר. נת- ה- - שיחה 19:33, 24 ביוני 2010 (IDT)

מצטרף לשורה האחרונה. --שבעים פנים - שיחה 19:36, 24 ביוני 2010 (IDT)

נת, למה להתייגע? זה הדבר הראשון שכתוב בערך. אני-ואתה • שיחה 19:50, 24 ביוני 2010 (IDT)

לא כ"כ עקרוני בעיני. הייתי מפנה ויקיפדים מלוח המודעות, אבל זה טירחא דציבורא... ברי"א • שיחה • י"ג בתמוז ה'תש"ע • 22:08, 24 ביוני 2010 (IDT)

רבותי, נפסקה הלכה בויקיפדיה בסוגיית החומה הגדולה של סין שהשם הנבחר הוא זה המדויק והראוי יותר, לאו דווקא הרווח יותר. עזר - שיחה 01:57, 25 ביוני 2010 (IDT)

סעיף 1 של בית הכנסת

אני חושש שהוא קיים רק בתאוריה ולא עומד בכלל במבחן המציאות. היום תפילות בימים נוראים נמרחות (כן, נמרחות) על פני שעות ארוכות, וכשמזג האוויר חם בחוץ זה בכלל עונש. איך מיישבים את זה עם מה שנאמר בערך? קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:20, 24 ביוני 2010 (IDT)

נפטרים מהעונש אם הולכים למניין של ספרדים. --שפ2000 - שיחה 14:22, 24 ביוני 2010 (IDT)

כך אכן שמעתי, אבל כל עוד אני גר אצל ההורים שלי לא ראוי (בעיני) שאלך לבית כנסת אחר מזה שאבא שלי הולך אליו. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:27, 24 ביוני 2010 (IDT)

ברוקולי, רק מי שמוכן לספוג את טורח הציבור הספרדי בשבתות רשאי להקל בימים נוראים. אי אפשר לרקוד על שתי החתונות. עזר - שיחה 14:33, 24 ביוני 2010 (IDT)

? אני הולך תמיד לאותו בית כנסת. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:35, 24 ביוני 2010 (IDT)

לפי מנהג האשכנזים בראש השנה "מאריכים בתפילות ופיוטים עד חצות" (רמ"א תקפ"ד,א) משום שר"ה במהותו הוא יום המיועד לתפילה, וכל שכן יום כיפור, ולכן טורח ציבור לא שייך כאן (ביום הכיפור גם אין למה למהר, כי בלאו הכי אי אפשר לאכול). אם חם לך - אולי תפנה לגבאים שיתקינו מזגן? חוץ מזה, עבור מי שרגיל לנוסח מסוים, ונעימה מסוימת בימים נוראים, תפילה בנוסח ובנעימה אחרות גם הם עונש בשבילו (פעם התפללתי בראש השנה בישיבת ההסדר במעלה אדומים. שם חלק מהתפילות בנוסח\ מנגינות אשכנזיות וחלק בנוסח\ מנגינות ספרדיות. כמובן שהתפילה נמשכת שעות כמנהג הישיבות, וכך ה"עונש" הוא כפול). בנילה - שיחה 14:36, 24 ביוני 2010 (IDT)

כן, אבל יש הרבה אנשים שמתלוננים שקשה להם לעמוד ואף אחד לא חושב להתחשב בהם. זה פשוט מצער. אני מדבר על שעת סיום התפילה. ביום כיפור מאוד קשה ללכת בחוץ כשחם מאוד. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:39, 24 ביוני 2010 (IDT)

צריך ליידע אותם שמותר לשבת כשארון הקודש פתוח. בנילה - שיחה 14:40, 24 ביוני 2010 (IDT)

אה, אבל אז הם מתביישים כי רק הם יושבים בשעה שהרוב (הצעיר והחזק) עומד. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:42, 24 ביוני 2010 (IDT)

מקור בגמרא

כמדומני שאחד המקורות העיקריים של המושג הוא הגמרא (פ"ד בברכות?) שמדברת על המניין שהתפלל ערבית של מוצאי שבת מבעוד יום של יום מעונן ביותר, ולאחר מכן זרחה להם החמה, ורבי אמר להם שאין צורך לכנס שוב את הציבור לתפילת ערבית. אם היה לי עכשיו זמן הייתי מוסיף את זה בעצמי, אבל אני צריך לזוז עכשיו. נת- ה- - שיחה 19:36, 24 ביוני 2010 (IDT)