ויקיפדיה:מתן שם לערך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קיצור דרך: וק:שם

תוכן וסגנון כתיבה

דף זה מכיל קווים מנחים ליצירת שמות ערכים בוויקיפדיה.

הדף כתוב במתכונת מדריך, שמטרתו לתת מענה לכל אלה המעוניינים לכתוב ערך חדש או לקשר לערך קיים. מדריך זה אמור לעזור לתורמים לוויקיפדיה לתת שם נכון ומדויק לערך שאותו הם כותבים, כמו גם לעזור לקוראים למצוא את הערך שאותו הם מחפשים.

חשוב לזכור שכל הנקודות המועלות כאן הן מוסכמות ולא חוקים שאין לעבור עליהם. במקרים מסוימים ויוצאי דופן (בהתאם לשיקול הכותבים) אפשר לחרוג מהן. אם אחת הנקודות המועלות בערך זה אינה לטעמך, או שיש לך רעיון טוב יותר, נשמח לשמוע את דעתך בדף השיחה של דף זה.

תוכן עניינים

כללי

  1. העדיפו שמות ביחיד ולא ברבים - יש לתת שם לערך בצורת יחיד ולא בצורת רבים, לדוגמה: אריה ולא אריות. יש לחרוג מכלל זה כאשר השם המקובל בעברית לנושא הערך הוא צורת הרבים, לדוגמה: משקפיים, ראסטות או אבות המזון. בתחום הביולוגיה, כאשר שמה של סדרה הוא ברבים (לדוגמה: פרעושים) שם הערך יהיה ברבים (כך נוהגת גם האנציקלופדיה העברית). השימוש ברבים ייעשה כאשר מדובר ברשימה, לדוגמה: שפת תכנות מגדיר מושג זה, ושפות תכנות הוא רשימה של שפות תכנות. ראו פירוט בנושא מתן שמות לערכי רשימות בהמשך. אין ליצור הפניה מצורת הרבים לצורת היחיד.
  2. השתמשו בכתיב מלא (ולא בכתיב חסר) - ראו פירוט בויקיפדיה:לשון.
  3. השתמשו במילים עבריות - העדיפו תמיד מילים עבריות על פני מילים לועזיות, אלא אם המילה הלועזית היא השלטת בפי דוברי עברית; למשל: "בלשנות", ולא "פילולוגיה". אין לאנוס שימוש בביטויים עבריים לא נפוצים, לכן כתבו "אינטרנט" ולא "מרשתת". אם לא קיימת בעברית מקבילה מדויקת למילה לועזית, אפשר כמובן להשתמש באחרונה (למשל, "אופטימיזציה").
  4. השתמשו בשמות נפוצים של אנשים ודברים אחרים - השתמשו בשם הנפוץ ביותר בפי דוברי העברית של אדם או חפץ. למשל, אל תקראו לשר (זמרת) "סרקיזיאן, שרלין".
  5. סימני פיסוק - השתמשו בסימני פיסוק בצורה נכונה, ורק כאשר הדבר הכרחי בכותרות. אל תרבו להשתמש בפסיקים, בסימני קריאה, במרכאות, במקפים וכדומה בשם הערך, כשאין הדבר הכרחי. לדוגמה: "ארץ ישראל" ולא "ארץ-ישראל".
  6. היו זהירים בתווים מיוחדים - קיימים תווים שאינם יכולים לשמש כחלק משם של ערך, או שיכולים אבל יוצרים בעיות במערכת ובהבנה של אנשים. אי אפשר להשתמש בקו אנכי (|), בכוכבית (*), בסימן (&), בסוגריים מסולסלים ({ ו-}), בסוגריים מרובעים ([ ו-]) ובניקוד עברי (ְֱֲֳִֵֶֹּ).
  7. אל תשתמשו בשם ערך המכריח היררכיה של ערכים - תחבורה ציבורית בישראל היה יכול להיות תת-ערך של ישראל כמו גם של תחבורה ציבורית. אל תשתמשו בשמות כמו ישראל-תחבורה ציבורית, או תחבורה ציבורית/ישראל. בנוסף על כך לשמות המכילים / יש משמעות מיוחדת בוויקיפדיה ואין להשתמש בהם.
  8. שמות מקראיים: ינתנו כפי כיתובם המקורי בתנ"ך. אם השם מופיע יותר מצורה אחת, תבחר הצורה הנוחה לשימוש.‏[1]

שמות ערכים בשפות זרות

בערכים ששמם נגזר מאנגלית או משפה זרה אחרת, כדוגמת להקות (Velvet Underground), תקליטים (A Saucerful of Secrets), חברות (IBM), או אישים (Bill Clinton), קיימות לעתים שלוש אפשרויות במתן שם לערך - לפי סדר העדיפויות הבא:

  1. שם שהוא תרגום עברי של השם הלועזי (מחתרת הקטיפה) - אם קיים שם כזה, תמיד ישנה עדיפות לשם העברי.
  2. שם שהוא תעתוק השם הלועזי לאותיות עבריות (ולווט אנדרגראונד) - אם לא קיים שם מקובל בעברית, תמיד ישנה עדיפות לאותיות עבריות ותעתוק לעברית.
  3. שם לועזי (Velvet Underground) - רק במקרה בו התעתוק בלתי אפשרי בשל אורך השם או סרבול התעתיק, יש להשאיר את השם הלועזי.

יש להשתמש בשיקול דעת. הקווים המנחים הכלליים הם:

  1. יש לבחור בשם המוכר יותר לדוברי העברית.
  2. אם ניתן לערך שם שאינו הלועזי, יש ליצור אליו הפניה מהשם הלועזי.

שני ערכים עם אותו שם: דייקו כשצריך

אל תתנו לערך שם שיכול היה לשמש כשם גם לערך אחר. למשל, הבדילו בין צדק (כוכב לכת) לצדק (מוסר).

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ויקיפדיה:פירושונים

העדיפו מילים מלאות ולא ראשי תיבות או קיצורים

הימנעו משימוש בקיצורים ובראשי תיבות. אל תקראו לערך "כדה"א" אלא כדור הארץ. במקרים שבהם הקיצור מקובל כמלה עצמאית, כגון "צה"ל", צרו הפניה מהקיצור אל הערך בשמו המלא.

רשימות

יש להבדיל בין ערך העוסק במושג מסוים, לבין רשימת פריטים של מושג זה. ערך העוסק במושג יופיע כמקובל בוויקיפדיה בלשון יחיד, למשל שפת תכנות, ואילו ערך המכיל רשימת פריטים של מושג זה יופיע בלשון רבים, למשל שפות תכנות. גם בוויקיפדיה האנגלית קיימת הבחנה כזו, למשל בין הערך Programming language, שעוסק במושג, לבין הערך List of programming languages, שמציג רשימת פריטים של מושג זה. באנגלית, כפי שאתם רואים, לא הסתפקו במעבר מיחיד לרבים, אלא גם הוסיפו את המלה "List". בעברית הסתפקנו בהבחנה בין יחיד לרבים.

יש להציג רשימות בשם ללא מקפים או סוגריים. לדוגמה, רשימה על בעלי חיים המוזכרים בתנ"ך, תקרא בשם "בעלי חיים בתנ"ך" ולא "תנ"ך - בעלי חיים" או "תנ"ך (בעלי חיים)".

יש להשתמש בשם המופשט המינימלי המתאר את חברי הרשימה, ללא שמות תואר נלווים. דוגמאות: "אישים" ולא "אישים ידועים", "מלחינים" ולא "מלחינים מפורסמים", "סופרים" ולא "סופרים נודעים".

דוגמאות לשימושים בסימני פיסוק

  • הטוב, הרע והמכוער - כאן נדרש פסיק בשם הערך העוסק בסרט שבשמו יש פסיק.
  • קטגוריה:תאגידים רב-לאומיים - כאן נדרש מקף בשם הקטגוריה. אך לא ניתן לה את השם, 'קטגוריה:תאגידים רב־לאומיים'. כיוון שבשלב זה אין אנו משתמשים במקף עליון בשמות ערכים, משום שאינו במקלדת.
  • צה"ל משמש כדף הפניה לצבא ההגנה לישראל ולא להפך וכן אצ"ל משמש כדף הפניה לארגון צבאי לאומי.
  • Net. - הוא שם ראוי לערך העוסק בטכנולוגיה זו שבשמה יש נקודה.
  • ! - יכול לשמש כדף הפניה לסימן קריאה.
  • מקף יופיע במקרים הבאים:
    • שמות צרפתיים שאותם נהוג לכתוב בצרפתית עם מקף. בצרפתית המקף המחבר הוא אלמנט דקדוקי לכל דבר, ואחד משימושיו הנפוצים הוא בשמות מקומות ושמות פרטיים; השמטת המקף היא שגיאת כתיב מובהקת. גם בתעתיק העברי יש ערך למקף - כך הקורא דובר העברית יידע שז'אן-פול הוא שמו הפרטי של סארטר; בכתיב ללא מקף עלולים לחשוב ששמו ז'אן ואילו שמו האמצעי פול.
    • לחיבור שם משפחה כפול, למשל אסתר רזיאל-נאור.
    • בשמות כדוגמת דוד בן-גוריון או ישראל בר-יהודה.
    • במקרה של קידומות, לדוגמה: פחמן דו-חמצני, חד-אופן.
אין להשתמש במקף בשם רק מפני שיש בו סמיכות, כלומר יש להעדיף בית ספר על-פני בית-ספר.
בכל מקרה של שימוש במקף בשם הערך, יש לתת הפניה אל הערך מהצורה חסרת המקף, למשל הפניה מדוד בן גוריון לדוד בן-גוריון.

תרגום מלעז: ס' או ז'? ט' או ת'? עם א' או בלעדיה?

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ויקיפדיה:תעתיק שמות זרים לעברית

ה' הידיעה - יש לאיית מושגים ללא ה' הידיעה, במידת האפשר

לדוגמה: "היסטוריה של ארצות הברית" ולא "ההיסטוריה של ארצות הברית". מובן שבמקרים שבהם המושג ידוע ומוכר עם ה' הידיעה כחלק ממנו, יש לשמר זאת. לדוגמה: 'כדור הארץ' ולא "כדור ארץ", המהפכה הצרפתית ולא "מהפכה צרפתית". את שמותיהם של חבלי ארץ ישראל נכתוב עם ה"א הידיעה בראשם, כלומר הערבה ולא ערבה, למשל. במקרה של "ערבה" הנימוק ברור: ערבה הוא מושג גאוגרפי כללי, וזו שבארץ ישראל היא בעברית "הערבה". גם גליל הוא מושג גאוגרפי כללי, ואילו הגליל הוא אזור בצפון ישראל. שומרון היא עיר עתיקה, שנמצאת באזור הקרוי השומרון. באופן דומה נכתוב השפלה, השרון והגולן.

העדיפו שמות קצרים

לכל ערך צריך להיות נושא מרכזי המכתיב את שמו של הערך. שם המנסה לכסות כמה נושאים עלול ליצור כפילות, כאשר מישהו אחר יכתוב ערך נפרד על אחד הנושאים. מאידך, אפשר לתת שם ממוקד כשהוא מתייחס לנושא מוגדר בתוך תחום רחב. לדוגמא, אם היסטוריה של היהדות יהיה אמור לסקור את ההיסטוריה היהודית מאז אברהם אבינו ועד ימינו, אורכו יהיה כאורך הגלות. במקרה כזה סביר לחלק לפי תקופות, כמו יהדות בתקופת המקרא, יהדות בתקופת בית שני, יהדות בתקופת התלמוד, או, כשזה מתאים יותר, לפי מקומות: יהדות בבל, יהדות ספרד, יהדות אשכנז.

נקודות ספציפיות

השתמשו במספרים לבדם רק לציון שנים

אל תקראו לערך על מעבד המחשב של אינטל רק 486 אלא מעבד 486. הערך המדבר על כביש 6, ייקרא כביש 6 ולא רק 6. רק לציון שנים, כמו 1999 יש להשתמש במספרים ללא תוספת.

ערכים על מספרים הם מהצורה 42 (מספר) ואילו שנים מלפני הספירה מופיעות כ-586 לפנה"ס.

עם זאת, ניתן לקרוא לערכים על מספרים "גדולים" ללא סוגריים, למשל: 142857.

כותרות ספרים, סרטים ואישים

כדי לא ליצור כפל ערכים או שני ערכים המבקשים את אותו שם, ערך על הסרט ייקרא על פי הפורמט שם הסרט (סרט). אם יצאו מספר סרטים, ייקרא כל ערך לפי הפורמט שם הסרט (סרט, שנת הוצאתו). כיוצא בזה, ערך על הסרט טיטניק יקרא טיטניק (סרט), אך אם ישנם ערכים על סרטים נוספים באותו שם יועבר ערך זה לטיטניק (סרט, 1997). בדומה, ערך על הספר (להבדיל מהסרט) הספר "חולית" ייקרא חולית (ספר) והערך על הסרט ייקרא חולית (סרט), ערך על הזמר אקסל רוז ייקרא אקסל רוז, אך אם יהיה ערך על אקסל רוז נוסף, הוא יועבר לאקסל רוז (זמר).

ערכים על שפות

ערכים על שפות דיבור או תכנות ייקראו C (שפת תכנות) במקרה של שפת תכנות ועברית במקרה של שפת דיבור. אם שם השפה הוא ייחודי, אין צורך לציין בסוגריים את העובדה שזוהי שפת תכנות. לדוגמה, פורטרן.

ערכים על אורגניזמים

  • חיות מבויתות - כאשר השם הוא למעשה תואר (פרסי, בריטי, אפגני וכו') יש לכתוב המילה "חתול" (או "כלב") לפניו (בכל מקרה), למשל חתול פרסי. לעומת זאת, כאשר השם הוא שם פרטי (רוטוויילר, שנאוצר, בוקסר וכו'), תיכתב המילה "חתול" (או "כלב") בסוגריים אחריו רק במקרה של קיום ערכים דומים בעלי אותו שם (למשל בוקסר (כלב), אבל שנאוצר).
  • מיקרואורגניזמים - למיקרואורגניזמים, בניגוד לצמחים ובעלי חיים, כמעט אף פעם אין שם עברי או שם טריוויאלי כלשהו בשפה אחרת, אלא שם לטיני. יש להימנע מתעתיק עברי של השם הלטיני; נשתמש ב-Streptococcus ולא ב"סטרפטוקוקוס", ב-Escherichia coli ולא ב"אי קולי". מיקרואורגניזמים המוכרים בציבור בשם טריוויאלי יישארו בשם זה: שמר האפייה.

שמות אישים

יש להימנע מיצירת ערך לפי שם המשפחה בלבד

בשם הערך אין להסתפק בשם המשפחה בלבד, ולו רק משום שפעמים רבות שם המשפחה אינו ייחודי. יש לתת את השם המלא של האדם, בצורת "שם פרטי שם משפחה", למשל עמנואל קאנט, ולא ליצור ערך "קאנט". התייחסות לשם של אדם בגוף הערך יכולה להיות לפי שם משפחה בלבד, וטכניקת הקישור של ויקיפדיה ערוכה לכך: הקישור [[עמנואל קאנט|קאנט]] יוצג כקאנט, אך יוביל לערך הנכון (ראו עזרה:קישורים).

הפניה משם המשפחה לשם המלא יש לעשות רק במקרים יוצאי דופן, של אדם המופיע בערכים רבים מאוד, כגון סטלין, וזאת כדי להקל על הכותבים והקוראים. יש לשקול האם ליצור הפניה או דף פירושונים, בהתאם לפופולריות של השמות השונים.

סדר כתיבת השמות

כדאי לשים לב ליתרונותיה של ויקיפדיה על-פני אנציקלופדיית נייר ולנצל אותם. באנציקלופדית נייר "עמנואל קאנט" חייב להופיע באות ק, בצורה הלא טבעית "קאנט, עמנואל", כי אין לה מנוע חיפוש, אבל לוויקיפדיה יש, ולכן ניתן לתת את הערך בצורתו הטבעית "עמנואל קאנט".

אדם עם שני שמות פרטיים (או יותר)

כאשר יש לאדם שני שמות פרטיים (או יותר), אך הוא ידוע בציבור רק באחד משמותיו הפרטיים, יהיה שם הערך כידוע בציבור. דוגמה: הערך "ריצ'רד ניקסון" ולא "ריצ'רד מילהאוז ניקסון". בתחילת הערך יופיע שמו המלא של האדם. כאשר אדם ידוע בשני שמותיו הפרטיים (או יותר), יופיעו כל שמותיו בשם הערך, למשל פרנקלין דלאנו רוזוולט ואפילו קרל פיליפ עמנואל באך.

שמות חיבה של אישים

שמות חיבה של אישים יוצרים בעיה קשה: "ביל קלינטון" או "ויליאם ג'פרסון קלינטון"? אפי איתם, או אפרים איתם? או שאולי בכלל "אפרים (אפי) איתם (פיין)"? ואם כבר אפי, אז למה לא ביבי? או טומי? או אריק?

בדרך כלל יש להעדיף את השם הרשמי, אך יש להתחשב במצבים שבהם נעשה שימוש כמעט בלעדי בשם החיבה, והשם הרשמי נזנח כמעט כליל. היישום עשוי להשתנות בין מצב בו הערך הוא עם השם המלא, והפניה מהכינוי המוכר ומצב בו הכינוי הוא שם הערך, כמו במקרה ביל גייטס, ושמו המלא מאוזכר רק בגוף הערך.

במקרה של נבחרי ציבור בישראל ניתן לבדוק את המצב באמצעות אתר הכנסת. יש מהם כאלה שהפכו את שם החיבה שלהם לחלק משמם הרשמי, למשל יוסף (טומי) לפיד, יש ששמם מכיל רק מה שנראה בעינינו כשם חיבה, למשל אפי איתם, ויש שיודעים להבדיל בין שם חיבה לשם רשמי, למשל בנימין נתניהו. בכל מקרה רצונו של אדם כבודו, ויש לתת בוויקיפדיה את השם המקובל עליו, ולכן: טומי ואפי - כן, ביבי ואריק - לא.

שמות שיש להם מספר צורות כתיבה

בעיה נוספת מתעוררת עם שמות בעלי צורות כתיבה אחדות. לדוגמה, צורת שמם העברית של הפילוסופים אפלטון ואריסטו מבוססת על השפה הערבית, אך בשפת המקור שמם פלטון ואריסטוטלס ובשפות כמו אנגלית הם מכונים Plato ו-Aristotle. מקרה אחר הוא של הפילוסוף זנון, שמי שפגש בשמו לראשונה מכיר אותו כ-Zeno ואילו קוראי הגרמנית מכירים אותו כ-Zenon. העברית הלכה כאן, כבמקרים רבים אחרים של שמות, בעקבות הגרמנית, והנוסח המקובל בעברית הוא זנון.

בעיה שונה נוצרת כאשר השם העברי עובר שינויים לאורך זמן. שמו של קיקרו עבר תהפוכות רבות ושונות בעברית, כשבדרך חווה הקורא העברי ציצרו, קיקרון, וציצרון. מקרה דומה חל עם דאגלס אדאמס, שהוצאת "כתר" שהוציאה לאור את ספריו בעברית גרסה תחילה "דוגלס אדאמס", אחר כך עברה ל"דאגלס אדמס" וסיימה עם הכתיב המקובל היום "דאגלס אדאמס".

כלל אצבע טוב במקרים בהם יש התלבטות היא להשתמש בתעתיק הגרמני בכל מה שנוגע לדמויות היסטוריות בעולם העתיק ובימי הביניים.

שמות הכוללים תואר

אישים רבים נושאים תארים כמו "הרב", "רבי", "פרופ" וכדומה. אין לשלב את התואר כחלק משם הערך. במקרים שבהם האדם ידוע בעיקר בשם הכולל את תוארו, כגון הרב קוק, ניתן לפתוח ערך מתאים, עם הפניה ממנו אל הערך העיקרי.

  • שמות רבנים - שמות רבנים יוצרים סיבוך נוסף: רבים מהם מוכרים בכינוי, כגון "החזון איש", ושמם הרשמי כמעט ואינו ידוע. בכל זאת יקרא הערך בשם הרשמי של הרב, והפניה תאפשר להגיע אליו גם דרך כינויו. שמות רבנים המוכרים בעיקר בראשי התיבות שלהם, ייכתבו בראשי התיבות המוכרים. אם השם מוכר ביידוע ושלא ביידוע, תועדף הצורה הלא מיודעת.

שמות חברות

לחברות עסקיות יש פעמים רבות שם פורמלי ארוך למדי, שם שבו הן פחות מוכרות בציבור. גם כאשר השם הפורמלי קצר, נלווית אליו סיומת כגון "בע"מ", Corporation וכדומה. בעת כתיבת ערך על חברה יהיה שמו שווה לשם החברה בצורתו הפשוטה והמוכרת, למשל צים, ולא "צים חברת השיט הישראלית בע"מ". במקרה שהשם הפשוט יוצר בעיה, כמו במקרה של "טבע", שבו ערך זה תפוס על-ידי משמעות אחרת, יש להשתמש בשם המלא של החברה כלומר טבע תעשיות פרמצבטיות, עם דף פירושונים מתאים. דרך נוספת, למצבים בעייתיים, היא לכתוב, למשל, "טבע (חברה)". כאשר המלה "חברה" היא חלק מהשם הפורמלי של החברה, למשל חברת רכבת ישראל, ניתן להשתמש בצורה זו לצורך הבחנה, אך רצוי שלא ליצור צורה שאינה קיימת, כגון "חברת טבע".

שמות ערים / יישובים / אתרים

על פי ויקיפדיה:תעתיק שמות זרים לעברית: יש להעדיף בכל מצב מתן שם באותיות עבריות. כללים אלה מנחים, ובמקרה של חריג ניתן לסטות מהכללים ובלבד שהחריג יוסבר בדף השיחה בצירוף אסמכתאות לפיהן יש להעדיף את החריג (לדוגמה: שגיאה שהשתרשה בציבור).

יישובים בישראל

ליישובים בישראל הכלל הוא: השם הפורמלי, כפי שהוא מופיע בהחלטותיה של ועדת השמות הממשלתית, המתפרסמות בילקוט הפרסומים. בהיעדר החלטה כזו נלך לפי רשומות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

הערה: ליישובים שיש להם מספר שמות מקובלים, יירשמו השמות האחרים כהפניה (REDIRECT) לערך הראשי. לדוגמה: נהוג לרשום: פתח תקוה, באתר האינטרנט של העיר ([1]) רשום פתח-תקוה ובלמ"ס פתח תקווה. ולכן לשני השמות הראשונים תיפתח הפנייה לשם השלישי שיהווה את שם הערך המתאר את העיר.

במקרה שלשם היישוב ניתן למספר פירושים, יירשם בסוגריים אחרי שם הישוב מעמד הישוב: עיר, כפר, קיבוץ וכדומה. לדוגמה: נשר (עיר), להבדיל מהעוף נשר.

ראו גם משתמש:בוט ישובים#בעיות איות

שמות יישובים בחוץ לארץ

שמם של יישובים בחוץ לארץ יופיע בפני עצמו (למשל: סן פרנסיסקו), אולם אם יש יותר מיישוב אחד באותו שם, יופיע שם האזור הגאוגרפי (לרוב, המדינה שבה נמצא היישוב) אחריו, בסוגריים. לדוגמה, הוליווד שבקליפורניה היא הידועה בערים בשם זה. השאר יקבלו שם בהתאם למיקומן, כגון הוליווד (פלורידה) והוליווד (צפון אירלנד). כדי לעזור לקורא יש ליצור דף פירושונים המאפשר ניתוב בין הערכים, לדוגמה הוליווד (פירושונים), או (במקרה שיש רק שני מקומות בעלי שם זה), להשתמש בתבנית:פירוש נוסף. הגישה למקרים כאלה בוויקיפדיה האנגלית איננה בשימוש בוויקיפדיה העברית.

חריגים לכלל זה - אתרים אשר יש להם כינוי ידוע המייחד אותם לדוגמה: ניו יורק היא העיר, ואילו הערך מדינת ניו יורק מתייחס למדינה. דוגמה נוספת ליוצא מן הכלל הוא וושינגטון די.סי. מפנה לעיר, ואילו וושינגטון (מדינה) המפנה למדינה.

שמות אתרים בחוץ לארץ ובישראל

בעת מתן שם לאתר יש להשתמש בשם האתר עצמו, ולא בשם האתר המתורגם, לדוגמה: סטלה מאריס ולא "כוכב הים", קמפו די פיורי ולא "מתחם הפרחים". רק אם חלק מהשם הנו תיאור גאוגרפי, יש לתרגם את חלק השם המהווה את התיאור ולכן גן החיות פארק פרוספקט או גן החיות של ברונקס ולא "ברונקס זו".

חריגים לכלל זה - שמות בהם השם עצמו, לרבות התיאור הגיאוגרפי הפכו בפי דובר השפה העברית לשם אחד, לדוגמה: סנטרל פארק ולא "פארק סנטרל", לונג איילנד ולא "האי לונג", מון בלאן ולא "הר בלאן", ולחלופין, אתרים בהם השם המתורגם הפך לשם ידוע ולכן: גשר שער הזהב ולא "גשר גולדן גייט". אם יש כפילות, בהתאם לכללים, יקבל הערך החשוב או הידוע מבין השנים את השם הראשי, וערך משני יקבל בסוגרים (כאמור לעיל) את התיאור הגיאוגרפי, לדוגמה: מונטסראט לאי, ומונטסראט (הר) להר (ולא "הר מונטסראט" - בו ישנה כפילות מיותרת, או "ההר המשונן" - תרגום שאינו ידוע).

הכלל תקף לגבי אתרים בארץ - כרמל ולא "הר הכרמל", כאשר החריגים הם לגבי אתרים שבהם ה"קידומת" מהווה חלק בלתי נפרד מהשם ולכן הר דב, כתף שיאון. כאשר הקובע לעניין זה הנו המרכז למיפוי בישראל, והשם בוויקיפדיה יקבע בהתאם לפירסומים הרשמיים של מדינת ישראל, כפי שאלה פורסמו על ידי ועדת השמות הממשלתית בילקוט הפרסומים (גם אם השם שגוי - ולכן ים כנרת ולא "כנרת" ראו: שיחה:ים כנרת).

כלל אצבע לבדיקה האם הקידומת מהווה חלק מהשם אפשר לעשות על ידי שימתו במשפט: "אני עומד על פסגת הכרמל" - אבל לא "אני עומד על פסגת הזיתים" (ולכן השם הוא "הר הזיתים" ולא רק "הזיתים").

רק כאשר תיאור השם מהווה חלק מהשם הרשמי, יתורגם החלק המתאר את האתר. לדוגמה, שמו הרשמי של המוזיאון הבריטי הוא The British Museum, בדומה לכך שהמילה "מוזיאון" מהווה חלק משמו הרשמי של מוזיאון ישראל ולכן המילה תהיה חלק משם הערך, בצורתה המתורגמת (אם שם המוזיאון מהווה תיאור גם אותו יש לתרגם ולכן "המוזיאון הבריטי" ולא ה-"בריטיש מיוזאום". רק כאשר שם המוזיאון עצמו כבר השתרש בעברית בצורתו הלועזית יישאר חלק השם שהשתרש ולכן: מוזיאון המטרופוליטן לאמנות ולא ה-"מטרופוליטן מיוזאום אוף ארט" או "מוזיאון המטרופולין לאומנות").

מאדאם טוסו ולא "מוזיאון מדאם טוסו" (הקידומת אינה חלק אינטגרלי מהשם) וכן לא "הגברת טוסו" (שכן השם ידוע בשפה העברית עם הקידומת).

שמות של אירועים המתרחשים בחו"ל או מקורם בלועזית

שם האירוע (אלא אם הוא ידוע בשמו העברי) לא יתורגם. אלא אם התיאור מהווה חלק אינטגרלי מהשם, תיאורים של האירוע לא יהוו חלק מהשם אלא במקרה של כפילות (ואז ירשמו בסוגריים לאחר השם). חריגים לכלל זה הם מקרים בהם השם של האירוע ידוע בשפה העברית עם התיאור - לדוגמה מרדי גרא ולא "יום שלישי השמן" או "פסטיבל מרדי גרא" או "פסטיבל יום שלישי השמן".

שמות של תבניות וקטגוריות

הפניות

במקרים שבהם יש שימוש בסימני פיסוק, יש ליצור הפניות עם שמות בלעדיהם (למעט המקרים של שימוש בגרשיים), למשל:

תיקון שמות שגויים ושינוי שם ערך

אם נתקלתם בערך בעל שם שגוי (למשל עקב טעות הקלדה או טעות תרגום) ניתן לתקן את שם הערך על ידי לחיצה על לשונית "העברה" בראש הדף. הערך יועבר לדף החדש יחד עם כל היסטוריית השינויים שלו. יכולת זו פתוחה רק לוויקיפדים שנרשמו לפני ארבעה ימים לפחות. לתהליך העברה ראו עזרה:איך לשנות שם של דף

אם אין מדובר בשגיאה ודאית, או שאינכם בטוחים מה כדאי לעשות, יש לפתוח דיון מקדים בדף השיחה של הערך (רצוי עם הפניה בלוח המודעות), משום שמדובר בעריכה משמעותית. בדף שנפתח יש לציין את השם המוצע ולנמק מדוע הוא עדיף על פני השם הנוכחי. רצוי להשתמש בתבנית {{שינוי שם}}. כאשר מדובר בשינוי שם של קבוצת ערכים, ראוי לדון בכך במזנון.

לאחר ההעברה יש לתקן את הקישורים לערך מערכים אחרים, כדי שהקישור לא יעבור דרך שמו הישן של הערך, ובייחוד יש להקפיד על שינוי היעד של דפי הפניה המקשרים לערך, שתועלתם אובדת כשהם מפנים לדף הפניה אחר.

העברה של קטגוריות ותבניות רצוי שתיעשה לאחר דיון, מאחר שתיקון השם מצריך שינוי בערכים רבים. ניתן להשתמש בבוט הקטגוריות או בוט ההחלפות לצורך שינוי שם של קטגוריה או תבנית שנעשה בה שימוש נרחב.

לצורך העברת תמונות יש לפנות לסעיף המתאים בדף ויקיפדיה:בקשות ממפעילים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים