ויקיפדיה:מתן שם לערך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קיצור דרך: וק:שם

תוכן וסגנון כתיבה

דף זה מכיל קווים מנחים ליצירת שמות ערכים בוויקיפדיה.

הדף כתוב במתכונת מדריך, שמטרתו לתת מענה לכל אלה המעוניינים לכתוב ערך חדש או לקשר לערך קיים. מדריך זה אמור לעזור לתורמים לוויקיפדיה לתת שם נכון ומדויק לערך שאותו הם כותבים, כמו גם לעזור לקוראים למצוא את הערך שאותו הם מחפשים.

חשוב לזכור שכל הנקודות המועלות כאן הן מוסכמות ולא חוקים שאין לעבור עליהם. במקרים מסוימים ויוצאי דופן (בהתאם לשיקול הכותבים) אפשר לחרוג מהן. אם אחת הנקודות המועלות בערך זה אינה לטעמך, או שיש לך רעיון טוב יותר, נשמח לשמוע את דעתך בדף השיחה של דף זה.

כללי

  1. העדיפו שמות ביחיד ולא ברבים - יש לתת שם לערך בצורת יחיד ולא בצורת רבים, לדוגמה: אריה ולא אריות. יש לחרוג מכלל זה כאשר השם המקובל בעברית לנושא הערך הוא צורת הרבים, לדוגמה: משקפיים, ראסטות או אבות המזון. בתחום הביולוגיה, כאשר שמה של סדרה הוא ברבים (לדוגמה: פרעושים) שם הערך יהיה ברבים (כך נוהגת גם האנציקלופדיה העברית). השימוש ברבים ייעשה כאשר מדובר ברשימה, לדוגמה: שפת תכנות מגדיר מושג זה, ושפות תכנות הוא רשימה של שפות תכנות. ראו פירוט בנושא מתן שמות לערכי רשימות בהמשך. אין ליצור הפניה מצורת הרבים לצורת היחיד.
  2. השתמשו בכתיב מלא (ולא בכתיב חסר) - ראו פירוט בדף ויקיפדיה:לשון.
  3. השתמשו במילים עבריות - העדיפו תמיד מילים עבריות על פני מילים לועזיות, אלא אם המילה הלועזית היא השלטת בפי דוברי עברית; למשל: "בלשנות", ולא "פילולוגיה". אין לאנוס שימוש בביטויים עבריים לא נפוצים, לכן כתבו "אינטרנט" ולא "מרשתת". אם לא קיימת בעברית מקבילה מדויקת למילה לועזית, אפשר כמובן להשתמש באחרונה (למשל, "איזוטופ").
  4. השתמשו בשמות נפוצים של אנשים ודברים אחרים - השתמשו בשם הנפוץ ביותר בפי דוברי העברית של אדם או חפץ. למשל, אל תקראו לשר (זמרת) "סרקיזיאן, שרלין".
  5. סימני פיסוק - השתמשו בסימני פיסוק בצורה נכונה, ורק כאשר הדבר הכרחי בכותרות. אל תרבו להשתמש בפסיקים, בסימני קריאה, במרכאות, במקפים וכדומה בשם הערך, כשאין הדבר הכרחי. לדוגמה: "ארץ ישראל" ולא "ארץ-ישראל".
  6. היו זהירים בתווים מיוחדים - קיימים תווים שאינם יכולים לשמש חלק משם של ערך, או שיכולים אבל יוצרים בעיות במערכת ובהבנה של אנשים. אי אפשר להשתמש בקו אנכי (|), בכוכבית (*), בסולמית (#), בסימן "גם" (&), בסוגריים מסולסלים ({ ו-}), בסוגריים מרובעים ([ ו-]), בתווים בלתי-נראים כמו תווי כיווניות ובניקוד עברי (ְֱֲֳִֵֶֹּ).
  7. אל תשתמשו בשם ערך המכריח היררכיה של ערכים - תחבורה ציבורית בישראל היה יכול להיות תת-ערך של ישראל כמו גם של תחבורה ציבורית. אל תשתמשו בשמות כמו ישראל-תחבורה ציבורית, או תחבורה ציבורית/ישראל. בנוסף על כך, לשמות המכילים / (קו נטוי, לוכסן) יש משמעות מיוחדת בוויקיפדיה ואין להשתמש בהם.
  8. שמות מקראיים: יינתנו לפי כיתובם המקורי בתנ"ך. אם השם מופיע ביותר מצורה אחת, יש לבחור את הצורה הנוחה לשימוש.‏[1]

שמות ערכים בשפות זרות

בערכים ששמם נגזר מאנגלית או משפה זרה אחרת, כדוגמת להקות (Velvet Underground), תקליטים (A Saucerful of Secrets), חברות (IBM), או אישים (Bill Clinton), קיימות לעתים שלוש אפשרויות במתן שם לערך - לפי סדר העדיפויות הבא:

  1. שם שהוא תרגום עברי של השם הלועזי (מחתרת הקטיפה) - אם קיים שם כזה, תמיד ישנה עדיפות לשם העברי.
  2. שם שהוא תעתוק השם הלועזי לאותיות עבריות (ולווט אנדרגראונד) - אם לא קיים שם מקובל בעברית, תמיד ישנה עדיפות לאותיות עבריות ותעתוק לעברית.
  3. שם לועזי (Velvet Underground) - רק במקרה בו התעתוק בלתי אפשרי בשל אורך השם או סרבול התעתיק, יש להשאיר את השם הלועזי.

יש להשתמש בשיקול דעת. הקווים המנחים הכלליים הם:

  1. יש לבחור בשם המוכר יותר לדוברי עברית.
  2. אם ניתן לערך שם שאינו השם הלועזי, יש ליצור אליו הפניה משם זה.

שני ערכים עם אותו שם: דייקו כשצריך

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ויקיפדיה:פירושונים

אל תתנו לערך שם שיכול לשמש כשם גם לערך אחר. למשל, הבדילו בין צדק (כוכב לכת) לצדק (מוסר).
במקרים אלו, צרו (או עדכנו) דף פירושונים עבור חלק השם המשותף הכללי והמעורפל.

העדיפו מילים מלאות ולא ראשי תיבות או קיצורים

הימנעו משימוש בקיצורים ובראשי תיבות. אל תקראו לערך "כדה"א" אלא כדור הארץ. במקרים שבהם הקיצור מקובל כמילה עצמאית, כגון "צה"ל", צרו הפניה מהקיצור אל הערך בשמו המלא.

רשימות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ויקיפדיה:רשימות

יש להבדיל בין ערך העוסק במושג מסוים, לבין רשימת פריטים של מושג זה. ערך העוסק במושג יופיע כמקובל בוויקיפדיה בלשון יחיד, למשל שפת תכנות, ואילו ערך המכיל רשימת פריטים של מושג זה יופיע בלשון רבים, למשל שפות תכנות. גם בוויקיפדיה האנגלית קיימת הבחנה כזו: למשל, בין הערך Programming language, שעוסק במושג, לבין הערך List of programming languages, שמציג רשימת פריטים של מושג זה. באנגלית, כפי שאתם רואים, לא הסתפקו במעבר מיחיד לרבים, אלא גם הוסיפו את המילה "List". בעברית הסתפקנו בהבחנה בין יחיד לרבים.

יש להציג רשימות בשם ללא מקפים או סוגריים. לדוגמה, רשימה על בעלי חיים המוזכרים בתנ"ך, תיקרא בשם "בעלי חיים בתנ"ך" ולא "תנ"ך - בעלי חיים" או "תנ"ך (בעלי חיים)".

יש להשתמש בשם המפושט המינימלי המתאר את חברי הרשימה, ללא שמות תואר נלווים. דוגמאות: "אישים" ולא "אישים ידועים", "מלחינים" ולא "מלחינים מפורסמים", "סופרים" ולא "סופרים נודעים".

דוגמאות לשימושים בסימני פיסוק

אין להשתמש במקף בשם רק מפני שיש בו סמיכות. כלומר, יש להעדיף בית ספר על-פני בית-ספר.
בכל מקרה של שימוש במקף בשם הערך, יש ליצור הפניה אל הערך מהצורה חסרת המקף: למשל, הפניה מדוד בן גוריון לדוד בן-גוריון.

תרגום מלעז: ס' או ז'? ט' או ת'? עם א' או בלעדיה?

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ויקיפדיה:תעתיק שמות זרים לעברית

ה' הידיעה

יש לאיית מושגים ללא ה' הידיעה, במידת האפשר. לדוגמה: "היסטוריה של ארצות הברית" ולא "ההיסטוריה של ארצות הברית". מובן שבמקרים שבהם המושג ידוע ומוכר עם ה' הידיעה כחלק ממנו, יש לשמר זאת. לדוגמה: "כדור הארץ" ולא "כדור ארץ", "המהפכה הצרפתית" ולא "מהפכה צרפתית". את שמותיהם של חבלי ארץ ישראל נכתוב עם ה"א הידיעה בראשם. כלומר, "הערבה" ולא "ערבה", למשל. במקרה של "ערבה", הנימוק ברור: "ערבה" הוא מושג גאוגרפי כללי, וזו שבארץ ישראל היא בעברית "הערבה". גם "גליל" הוא מושג גאוגרפי כללי, ואילו הגליל הוא אזור בצפון ישראל. "שומרון" היא עיר עתיקה, שנמצאת באזור הקרוי "השומרון". באופן דומה נכתוב "השפלה", "השרון" ו"הגולן".

העדיפו שמות קצרים

לכל ערך צריך להיות נושא מרכזי, המכתיב את שמו של הערך. שם, המנסה לכסות כמה נושאים, עלול ליצור כפילות, כאשר מישהו אחר יכתוב ערך נפרד על אחד הנושאים. מאידך, אפשר לתת שם ממוקד כשהוא מתייחס לנושא מוגדר בתוך תחום רחב. לדוגמה, אם היסטוריה של היהדות יהיה אמור לסקור את ההיסטוריה היהודית מאז אברהם אבינו ועד ימינו, אורכו יהיה כאורך הגלות. במקרה כזה סביר לחלק לפי תקופות, כמו: יהדות בתקופת המקרא, יהדות בתקופת בית שני, יהדות בתקופת התלמוד, או, כשזה מתאים יותר, לפי מקומות: יהדות בבל, יהדות ספרד, יהדות אשכנז.

נקודות ספציפיות

מספרים

השתמשו במספרים לבדם רק לציון שנים. אל תקראו לערך על מעבד המחשב של אינטל רק "486" אלא "מעבד 486". הערך המדבר על כביש 6, ייקרא "כביש 6" ולא רק "6".

ערכים על מספרים עצמם הם מהצורה "42 (מספר)", ואילו שנים מלפני הספירה מופיעות כ-"586 לפנה"ס" (זהו אחד המקרים היוצאים מן הכלל הבודדים, שבהם נשתמש בשם הערך בקיצור עם גרשיים, ולא בשם המלא). עם זאת, ניתן לקרוא לערכים על מספרים "גדולים" ללא סוגריים, למשל: 142857.

כותרות ספרים, סרטים ואישים

כדי לא ליצור כפל ערכים או שני ערכים המבקשים את אותו שם, ערך על הסרט ייקרא על פי הפורמט "שם הסרט (סרט)". אם יצאו מספר סרטים, ייקרא כל ערך לפי הפורמט "שם הסרט (סרט, שנת הוצאתו)". כיוצא בזה, ערך על הסרט "טיטניק" ייקרא "טיטניק (סרט)", אך אם ישנם ערכים על סרטים נוספים באותו שם, יועבר ערך זה לשם "טיטניק (סרט, 1997)". בדומה, ערך על הספר (להבדיל מהסרט) "חולית" ייקרא "חולית (ספר)", והערך על הסרט ייקרא "חולית (סרט)", ערך על הזמר "אקסל רוז" ייקרא "אקסל רוז", אך אם יהיה ערך על אקסל רוז נוסף, הוא יועבר לשם "אקסל רוז (זמר)".

ברוב המקרים הללו, יש ליצור דף פירושונים לשם הכללי (זה שאינו כולל סוגריים), ובו רשימת קישורים לכל הערכים הממוקדים בנושא.

ערכים על שפות

ערכים על שפות דיבור או תכנות ייקראו "C (שפת תכנות)", במקרה של שפת תכנות, ו"עברית", במקרה של שפת דיבור. אם שם השפה הוא ייחודי, אין צורך לציין בסוגריים את העובדה שזוהי שפת תכנות. לדוגמה, "פורטרן".

ערכים על אורגניזמים

  • חיות מבויתות - כאשר השם הוא למעשה תואר ("פרסי", "בריטי", "אפגני", וכו'), יש לכתוב את המילה "חתול" (או "כלב") לפניו (תמיד). למשל, "חתול פרסי". לעומת זאת, כאשר השם הוא שם פרטי, שעומד בפני עצמו (רוטוויילר, שנאוצר, בוקסר וכו'), תיכתב המילה "חתול" (או "כלב") בסוגריים אחריו, רק במקרה של קיום ערכים דומים בעלי אותו שם (למשל, "בוקסר (כלב)", אבל "שנאוצר").
  • מיקרואורגניזמים - למיקרואורגניזמים, בניגוד לצמחים ובעלי חיים, כמעט אף פעם אין שם עברי או שם טריוויאלי כלשהו בשפה אחרת, אלא שם לטיני. יש להימנע מתעתיק עברי של השם הלטיני; נשתמש ב-"Streptococcus" ולא ב"סטרפטוקוקוס", ב-"Escherichia coli" ולא ב"אי קולי". ניתן, ואף רצוי, ליצור דפי הפניה מתעתיקי השמות העבריים לשמות הערכים הרשמיים שבלעז. מיקרואורגניזמים המוכרים בציבור בשם טריוויאלי יישארו בשם זה. לדוגמה, "שמר האפייה".

שמות אישים

שימוש בשמות מלאים

בשם הערך, אין להסתפק בשם המשפחה בלבד, ולו רק משום שפעמים רבות שם המשפחה אינו ייחודי. יש לתת לערך את השם המלא של האדם, בצורת "שם פרטי שם משפחה", למשל, "עמנואל קאנט", ולא ליצור ערך "קאנט". התייחסות לשם של אדם בגוף הערך יכולה להיות לפי שם משפחה בלבד, וטכניקת הקישור של ויקיפדיה ערוכה לכך: הקישור [[עמנואל קאנט|קאנט]] יוצג כקאנט, אך יוביל לערך הנכון (ראו עזרה:קישורים).

הפניה משם המשפחה לשם המלא, יש לעשות במקרים שבהם שם המשפחה הוא ייחודי ומופיע בערכים רבים מאוד, כגון סטלין, וזאת כדי להקל על המחפשים וגם על הכותבים והקוראים במלאכת הקישור. יש לשקול האם ליצור הפניה או דף פירושונים, בהתאם לפופולריות של השמות השונים.

סדר כתיבת השמות

כדאי לשים לב ליתרונותיה של ויקיפדיה על-פני אנציקלופדיית נייר ולנצל אותם. באנציקלופדיית נייר, "עמנואל קאנט" חייב להופיע באות ק', בצורה הלא טבעית "קאנט, עמנואל", כי אין לה מנוע חיפוש, אבל לוויקיפדיה יש, ולכן, ניתן לתת לערך את השם בצורתו הטבעית "עמנואל קאנט".

שם אמצעי ואדם עם שני שמות פרטיים (או יותר)

כאשר יש לאדם שם אמצעי או שני שמות פרטיים (או יותר), אך הוא ידוע בציבור רק באחד משמותיו הפרטיים, יהיה שם הערך לפי השם הידוע בציבור. דוגמה: הערך "ריצ'רד ניקסון" ולא "ריצ'רד מילהאוז ניקסון". בתחילת הערך יופיע שמו המלא של האדם מודגש. כאשר אדם ידוע בשני שמותיו הפרטיים (או יותר), יופיעו כל שמותיו בשם הערך, למשל פרנקלין דלאנו רוזוולט, ג'ודי שלום ניר מוזס ואפילו קרל פיליפ עמנואל באך.

שמות חיבה של אישים

שמות חיבה של אישים יוצרים בעיה קשה: "ביל קלינטון" או "ויליאם ג'פרסון קלינטון"? "אפי איתם" או "אפרים איתם"? או שאולי בכלל "אפרים (אפי) איתם (פיין)"?! ואם כבר "אפי", אז למה לא "ביבי"? או "טומי"? או "אריק"?

בדרך כלל, יש להעדיף את השם הרשמי, אך יש להתחשב במצבים שבהם נעשה שימוש כמעט בלעדי בשם החיבה, והשם הרשמי נזנח כמעט כליל. היישום עשוי להשתנות בין מצב בו הערך הוא עם השם המלא ויש הפניה מהכינוי המוכר, ובין מצב בו הכינוי הוא שם הערך, כמו במקרה ביל גייטס (כאשר שמו המלא מאוזכר בכתב מודגש בגוף הערך) ויש הפניה מהשם המלא.

במקרה של נבחרי ציבור בישראל, ניתן לבדוק את המצב באמצעות אתר הכנסת. יש בהם כאלו, שהפכו את שם החיבה שלהם לחלק משמם הרשמי (למשל, יוסף (טומי) לפיד), יש ששמם מכיל רק מה שנראה בעינינו כשם חיבה (למשל, אפי איתם), ויש שיודעים להבדיל בין שם חיבה לשם רשמי (למשל, בנימין נתניהו). בכל מקרה, רצונו של אדם כבודו, ויש לתת לערך בוויקיפדיה את השם המקובל עליו (מבין האפשרויות השונות שהוצגו), ולכן: "טומי" ו"אפי" - כן, "ביבי" ו"אריק" - לא.

שמות (זרים) שיש להם מספר צורות כתיבה

בעיה נוספת מתעוררת עם שמות בעלי צורות כתיבה אחדות. לדוגמה, צורת שמם העברי של הפילוסופים "אפלטון" ו"אריסטו" מבוססת על השפה הערבית, אך בשפת המקור, שמם "פלטון" ו"אריסטוטלס", ובשפות כמו אנגלית הם מכונים "Plato" ו-"Aristotle". מקרה אחר הוא של הפילוסוף "זנון", שמי שנתקל בשמו לראשונה מכיר אותו כ-"Zeno", ואילו קוראי הגרמנית מכירים אותו כ-"Zenon". העברית הלכה כאן, כבמקרים רבים אחרים של שמות, בעקבות הגרמנית, והנוסח המקובל בעברית הוא "זנון".

בעיה שונה נוצרת, כאשר השם העברי עובר שינויים לאורך זמן. שמו של "קיקרו" עבר תהפוכות רבות ושונות בעברית, כשבדרך אליו, הכירו הקורא העברי גם בתור: "ציצרו", "קיקרון", ו"ציצרון". מקרה דומה חל עם "דאגלס אדאמס", שהוצאת "כתר", שהוציאה לאור את ספריו בעברית, גרסה תחילה "דוגלס אדאמס", אחר כך עברה ל"דאגלס אדמס" וסיימה עם הכתיב המקובל היום "דאגלס אדאמס".

כלל אצבע טוב במקרים בהם יש התלבטות היא להשתמש בויקיפדיה:כללים לתעתיק מגרמנית#תעתיק הגרמני בכל מה שנוגע לדמויות היסטוריות בעולם העתיק ובימי הביניים.

שמות הכוללים תואר

אישים רבים נושאים תארים כמו "הרב", "רבי", (ד"ר), "פרופ'", "שליט"א" וכדומה. יש להימנע מלשלב את התואר כחלק משם הערך. במקרים בהם האדם ידוע בעיקר בשם הכולל את תוארו, כגון "הרב קוק", ניתן ליצור דף עם הפניה ממנו אל הערך העיקרי.

  • שמות רבנים - שמות רבנים יוצרים סיבוך נוסף: רבים מהם מוכרים בכינוי, כגון "החזון איש", ושמם הרשמי כמעט ואינו ידוע. בכל זאת, ייקרא הערך בשם הרשמי של הרב, והפניה תאפשר להגיע אליו גם דרך כינויו. שמות רבנים המוכרים בעיקר בראשי התיבות שלהם, ייכתבו בראשי התיבות המוכרים, ובשורה הראשונה בערך יופיע שמם המלא מודגש. אם השם מוכר ביידוע ושלא ביידוע, תועדף הצורה הלא מיודעת.

שמות חברות

לחברות עסקיות יש פעמים רבות שם פורמלי ארוך למדי; שם, שבו הן פחות מוכרות בציבור. גם כאשר השם הפורמלי קצר, נלווית אליו סיומת כגון "בע"מ" ("ltd."),‏ "Corporation" וכדומה. בעת כתיבת ערך על חברה, יהיה שמו כשם החברה בצורתו הפשוטה והמוכרת. למשל, "צים", ולא "צים חברת השיט הישראלית בע"מ". במקרה שהשם הפשוט יוצר בעיה, כמו במקרה של "טבע", שבו ערך זה תפוס על-ידי משמעות אחרת, יש להשתמש בשם המלא של החברה. דהינו, "טבע תעשיות פרמצבטיות", בצירוף תבנית {{פירוש נוסף}}, תבנית {{מפנה}} או דף פירושונים מתאים. דרך נוספת למצבים בעייתיים, היא לכתוב, למשל, "טבע (חברה)". כאשר המילה "חברה" היא חלק מהשם הפורמלי של החברה (למשל: חברת רכבת ישראל, החברה לישראל, חברה קדישא), ניתן להשתמש בצורה זו לצורך יצירת בידול משמות ערכים קיימים אחרים, אך רצוי שלא ליצור צורה שאינה קיימת, כגון "חברת טבע".

שמות ערים / יישובים / אתרים

על פי ויקיפדיה:תעתיק שמות זרים לעברית, יש להעדיף, בכל מצב, מתן שם באותיות עבריות. אלו קווים מנחים, ובמקרה של חריג, ניתן לסטות מהם, ובלבד שהחריג יוסבר בדף השיחה בצירוף אסמכתאות, לפיהן יש להעדיף את החריג (לדוגמה: "שגיאה שהשתרשה חזק בציבור" (הערה: דווקא טיעון זה לא כל-כך חזק, מאחר וויקיפדיה היא אנציקלופדיה, ומטרתה היא להפיץ ידע נכון ומהימן)).

יישובים בישראל

ליישובים בישראל, יש ללכת לפי השם הפורמלי, כפי שהוא מופיע בהחלטותיה של ועדת השמות הממשלתית, המתפרסמות בילקוט הפרסומים. בהיעדר החלטה כזו נלך לפי רשומות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

הערה: ליישובים שיש להם מספר שמות מקובלים, יירשמו החלופות כהפניות לערך הראשי. לדוגמה: נהוג לכתוב "פתח תקוה", באתר האינטרנט של העיר רשום "פתח-תקוה" ובלמ"ס משתמשים ב"פתח תקווה". לכן, לשני השמות הראשונים ייכתבו דפי הפניה לשם השלישי, שיהווה את שם הערך הראשי המתאר את העיר.

במקרה ששם היישוב ניתן למספר פירושים, יצוין מעמד היישוב בסוגריים לאחר: עיר, כפר, קיבוץ, רשות מקומית, וכדומה. לדוגמה: נשר (עיר), להבדיל מהעוף נשר.

שמות יישובים בחוץ לארץ

שמם של יישובים בחוץ לארץ יופיע בפני עצמו (למשל: "סן פרנסיסקו"), אולם, אם יש יותר מיישוב אחד באותו שם, יופיע שם האזור הגאוגרפי (לרוב, המדינה שבה נמצא היישוב) אחריו בסוגריים. לדוגמה, "הוליווד" שב"קליפורניה" היא הידועה בערים בשם זה. השאר יקבלו שם בהתאם למיקומן, כגון "הוליווד (פלורידה)" ו"הוליווד (צפון אירלנד)". כדי לעזור לקורא למצוא את מבוקשו, יש ליצור דף פירושונים, המאפשר ניווט בין הערכים. לדוגמה, "הוליווד (פירושונים)", או במקרה שיש רק שני מקומות בעלי שם זה, להשתמש בתבנית {{פירוש נוסף}}. הגישה המשמשת לטיפול במקרים כאלה בוויקיפדיה האנגלית אינה בשימוש בוויקיפדיה העברית.

חריגים לכלל זה - אתרים, אשר יש להם כינוי ידוע המייחד אותם. לדוגמה: "ניו יורק" היא העיר, ואילו הערך "מדינת ניו יורק" מתייחס למדינה. דוגמה נוספת ליוצא מן הכלל: הערך "וושינגטון די.סי." מפנה לעיר, ואילו הערך "וושינגטון (מדינה)" מפנה למדינה.

שמות אתרים בחוץ לארץ ובישראל

בעת מתן שם לאתר, יש להשתמש בשם האתר עצמו, ולא בתרגום שם האתר, לדוגמה: "סטלה מאריס" ולא "כוכב הים", "קמפו די פיורי" ולא "מתחם הפרחים". רק אם חלק מהשם הינו תיאור גאוגרפי, יש לתרגם את חלק השם המהווה את התיאור, ולכן: "גן החיות פארק פרוספקט" או "גן החיות של ברונקס" ולא "ברונקס זו".

חריגים לכלל זה - שמות, בהם השם עצמו (לרבות, התיאור הגיאוגרפי), הפכו בפי דוברי השפה העברית לשם אחד. לדוגמה: "סנטרל פארק", ולא: "פארק סנטרל", "הפארק המרכזי" או "פארק מרכז"; "לונג איילנד", ולא: "האי לונג", "אי ארוך" או "האי הארוך"; "מון בלאן", ולא: "הר בלאן", "הר לבן" או "ההר הלבן". ולחלופין, במקרה של אתרים, בהם השם המתורגם הפך לשם ידוע: "גשר שער הזהב", ולא: "גולדן גייט ברידג'" או "גשר גולדן גייט". אם נוצרת כפילות, למרות הכללים שצוינו לעיל, יקבל הערך החשוב או הידוע מבין השניים את השם הראשי, והערך המשני יקבל בסוגריים (כאמור לעיל) את התיאור הגיאוגרפי. לדוגמה: "מונטסראט" לאי, ו"מונטסראט (הר)" להר (ולא: "הר מונטסראט" - בו ישנה כפילות מיותרת, או "ההר המשונן" - שם מתורגם שאינו ידוע בציבור).

הכללים תקפים גם לגבי אתרים בארץ - "הכרמל", ולא "הר הכרמל", כאשר החריגים הם לגבי אתרים, שבהם ה"קידומת" מהווה חלק בלתי נפרד מהשם; לכן: "הר דב", "כתף שיאון", כאשר הקובע לעניין זה, הינו המרכז למיפוי ישראל, והשם בוויקיפדיה ייקבע בהתאם לפרסומים הרשמיים של מדינת ישראל, כפי שאלה פורסמו על ידי ועדת השמות הממשלתית בילקוט הפרסומים (גם אם השם שגוי! לכן, "ים כנרת", ולא "כנרת". ראו: שיחה:ים כנרת).

כלל אצבע לבדיקה, האם הקידומת מהווה חלק אינטגרלי מהשם, הוא שיבוץ השם הנבדק בתוך משפט: "אני עומד על פסגת הכרמל", אבל לא: "אני עומד על פסגת הזיתים" - ולכן, השם הוא "הר הזיתים" ולא רק "הזיתים".

רק כאשר תיאור השם מהווה חלק מהשם הרשמי, יתורגם החלק המתאר את האתר. לדוגמה, שמו הרשמי של "המוזיאון הבריטי" הוא "The British Museum", בדומה לכך שהמילה "מוזיאון" מהווה חלק משמו הרשמי של "מוזיאון ישראל", ולכן, המילה תהיה חלק משם הערך, בצורתה המתורגמת (אם שם המוזיאון מהווה תיאור, גם אותו יש לתרגם, ולכן: "המוזיאון הבריטי", ולא "מוזיאון בריטיש". רק כאשר שם המוזיאון עצמו כבר השתרש בעברית בצורתו הלועזית, יישאר חלק השם שהשתרש. לכן: "מוזיאון המטרופוליטן לאמנות", ולא: "מטרופוליטן מיוזאום אוף ארט" או "מוזיאון המטרופולין לאמנות"); "מאדאם טוסו", ולא "מוזיאון מדאם טוסו" (הקידומת אינה חלק אינטגרלי מהשם), וגם לא "הגברת טוסו" (שכן, השם ידוע בשפה העברית עם הקידומת הצרפתית).

שמות של אירועים המתרחשים בחוץ לארץ או שמקורם בלועזית

שם אירוע המתרחש בחוץ לארץ או שמקורו בלועזית לא יתורגם, אלא אם הוא ידוע בשמו העברי. תיאורים של האירוע לא יהוו חלק משם הערך, מלבד אם התיאורים מהווים חלק אינטגרלי מהשם. במקרה של יצירת כפילות הם יירשמו בסוגריים לאחר השם.

חריגים לכלל זה - מקרים בהם שם האירוע ידוע בשפה העברית יחד עם התיאור. לדוגמה: "מרדי גרא", ולא "יום שלישי השמן", "פסטיבל מרדי גרא" או "פסטיבל יום שלישי השמן".

שמות של תבניות וקטגוריות

הפניות

במקרים בהם יש שימוש בסימני פיסוק, יש ליצור דפי הפניה עם שמות בלעדיהם (למעט המקרים של שימוש בגרשיים). למשל:

תיקון שמות שגויים ושינוי שם ערך

אם נתקלתם בערך בעל שם שגוי, ניתן לתקן את שם הערך על ידי לחיצה על לשונית "העברה" בראש הדף. הערך יועבר לדף החדש יחד עם כל היסטוריית השינויים שלו. יכולת זו פתוחה רק לוויקיפדים שנרשמו לפני ארבעה ימים לפחות. לתהליך ההעברה, ראו עזרה:איך לשנות שם של דף.

אם אין מדובר בשגיאה ודאית או שאינכם בטוחים מה כדאי לעשות, יש לפתוח דיון מקדים בדף השיחה של הערך (רצוי עם הפניה אליו בלוח המודעות), משום שמדובר בשינוי משמעותי ובעל השלכות (הוא יכול לשבור קישורים פנימיים רבים, למשל). בדף שנפתח, יש לציין את השם החדש המוצע ולנמק מדוע הוא עדיף על פני השם הנוכחי. רצוי להשתמש בתבנית {{שינוי שם}}. כאשר מדובר בשינוי שם של קבוצת ערכים, ראוי לערוך על כך דיון במזנון.

לאחר ההעברה, יש לתקן את הקישורים לערך מערכים אחרים, כדי שהקישורים לא יעברו דרך שמו הישן של הערך (שייתכן שכבר הוקצה לערך חדש אחר), ובייחוד יש להקפיד על שינוי היעד של דפי הפניה המקשרים לערך, שתועלתם אובדת, כשהם מפנים לדף הפניה אחר.

העברה של קטגוריות ותבניות רצוי שתיעשה לאחר דיון בכובד ראש, מאחר שתיקון השם מצריך ביצוע שינויים בערכים רבים. ניתן להשתמש בבוט הקטגוריות או בבוט ההחלפות לצורך שינוי שם של קטגוריה או תבנית, שנעשה בהן שימוש נרחב.

לצורך העברת תמונות יש לפנות לסעיף המתאים בדף ויקיפדיה:בקשות ממפעילים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים