שיחה:ילדי טהראן

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האם אלכס גלעדי היה מילדי טהראן? מהערך שלו נראה שלא. יעקב 12:54, 15 בינואר 2008 (IST)תגובה

שגיאה כמותית[עריכת קוד מקור]

בפיסקה הראשונה נאמר שהיו בילדי טהרן 716 ילדים, אך בחשבון החלוקה, אם לצרף את החלקים יוצא שהיו שם 719 ילדים... מה עוד שבמקור הזה http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=8447 מצויין שהם היו כ-1000... ובכן, כמה ילדים באמת היו "ילדי טהרן" ? ZvikaZ - שיחה 14:39, 10 באפריל 2008 (IDT)תגובה

לגבי הכמות...[עריכת קוד מקור]

בדקתי, וברשימה השמית שמופיעה בכתובת הזו: http://www.zchor.org/tehran/children.htm (בקובץ ה-EXCEL) מספרם מגיע לכדי 849. לפי"ז יש לבדוק את נכונות נתוני החלוקה בין המוסדות וכו'... למי שמתמצא בעניין...ZvikaZ - שיחה 14:38, 10 באפריל 2008 (IDT)תגובה

הקרע עם החרדים[עריכת קוד מקור]

תמהני למה לא צויין כי פרשת ילדי טהרן וחלוקתם במוסדות החינוך הייתה אחת הפרשיות הגדולות (והראשונות) שגרמו לקרע בין המדינה ליהדות החרדית. לכן הוספתי קטע כזה בתקווה שיבואו יודעי דבר וימלאוהו. ZvikaZ - שיחה 14:37, 10 באפריל 2008 (IDT)תגובה

תאריך ההגעה[עריכת קוד מקור]

כתוב בערך שהילדים הגיעו לארץ ב-18 בפברואר 1943 ולחילופין בערב פורים ה'תש"ג. התאריכים אינם מתאימים (למעשה יש כמעט חודש ביניהם). מה נכון?

במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור]

במלחמת העצמאות נפלה הדסה הלינה למפל מילדי טהרן. היא נהרגה בקרבות לטרון ב-31 בדצמבר 1948. הדסה היתה קשרית ונותרה בחיים לאחר שמפקד המשורין שלה נהרג. הדסה המשיכה חלשדר, לעדכן את חבריה הלוחמים ולעודד אתרוחם. היא נהרג מכדורי האויב. את מעשה גבורתה מציינים בהדרכה באתר השריון בלטרון. הדסה למפל היתה בת 19 וחצי במותה.אמה ואחיותיה הגיעו לארץ שלושה חודשים לאחר נפילתה

קישור חיצוני[עריכת קוד מקור]

הועבר משיחת משתמש:יוסאריאן:

אין לי מושג מדוע הוספת קטגוריית קישורים חדשה לערך "ילדי טהרן" נחשבת להשחתה.
אינני רואה שום סיבה הגיונית לא להוסיף קטגוריה זו ואני לא חושב שלך יש זכות להסיר להחליט אם זה ראוי או לא!
לצערנו בשנים האחרונות אנו נפרדים מאותם אנשים יקרים שהצליחו להמלט מהגורל האכזר של הנאצים ואני חושב שכן חשוב שתיהיה קטגוריה כזו.
צודק, תיקנתי את התבנית. אם אתה רוצה להוסיף את התבנית - דף השיחה פתוח בפניך להצעה. יוסאריאןשיחה 15:23, 23 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
אוקיי, אז אני מעוניין להוסיף קטגוריה חדשה, מס' 9 לדף עם הכותרת: "אתרים המוקדשים לילדי טהרן". אשמח אם תעשה זאת ואז אוכל להוסיף את הקישור לאתר המוקדש לסבי אלימלך כנר וכך גם אחרים ליקיריהם יוצאי ילדי טהרן.
אני אישית לא בטוח אם יש מקום לקישורים כאלה לאתרי הנצחה, בכל זאת - מדובר במאות אנשים וזה לא הגיוני לקשר לכל האתרים עליהם מהערך. יוסאריאןשיחה 15:42, 23 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
לא מקשרים לדפי הנצחה שאינם מוסיפים מידע משמעותי בנושא הערך. לא לגבי מאות אנשים ולא לגבי אדם אחד. ‏odedee שיחה 15:58, 23 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
אני חושב שזה כן חשוב, במיוחד שמדובר בקטגוריה שתתפוס את מקומה בסוף העמוד כיוון שהדפים האלה מספרים את הסיפור מנקודת מבט אישית. אני חושב שכמות דפי ההנצחה של ילדי טהרן שהלכו לעולמם היא קטנה מאוד ואני בספק שהקטגוריה תתרחב למספר שעולה על 50 קישורים למרות שהכמות של ילדי טהרן גדולה יותר. חשוב שלאנשים האלה יהיו שמות. כמו שציינתי אינני רואה סיבה לא להכניס את החלק הזה בסוף הדף.
אתה זה שכתב למעלה, ובצדק, שבשנים האחרונות אנו נפרדים מאותם אנשים יקרים. ככתוב בערך, בקבוצת ילדי טהראן היו מעל 1,200 איש. האם נקשר לדף על כל אחד מהם? האם נקשר לדפים על 50 הראשונים שהולכים לעולמם? יש מעט מאוד ערכים בוויקיפדיה שיש בהם 50 קישורים חיצוניים, ובמעטים שמכילים קישורים כה רבים, מדובר בקישורים שמוסיפים מידע משמעותי על נושא הערך. לא נקשר בערך יהודים לדפים על יהודים שמתו, לא נקשר בערך ההעפלה לדפים על מעפילים שמתו, וגם בערך הזה לא נחרוג מעקרונותינו. הערך הזה אינו דן בחבר כזה או אחר מקבוצת ילדי טהראן אלא בקבוצה כקולקטיב. אין מקום לקישורים אודות אדם מסוים, שאינם מכילים מידע מהותי לגבי קבוצת ילדי טהראן כולה. ‏odedee שיחה 17:29, 23 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
לדעתי לקשר לאתרים שגם יש בהם סיפור על ילדי טהרן ולא רק על האדם. סבי למשל (אלימלך כנר) הוציא ספר שמספר את סיפור המסע שלו ויצא בהוצאת יד ושם, כרגע מנסים לקבל אישור לפרסום גם באתר או לפחות חלקים ממנו. אולי כן לקשר, בתנאי שיש באותו אתר ערך מוסף ולא רק על האדם? אולי כן לקשר לכל אתר? האם יהיו יותר מ 200 אתרים לדעתך (למרות שמדובר על יותר מאלף איש)?
מסתבר שאני לא היחיד שנתקל בקשיים לשנות\להוסיף מידע לויקיפדיה העברית.
אחד הגורמים שמביאים אנשים להתייחס ברצינות למידע כאן היא העובדה שיש פה עורכים שמקפידים למנוע ממידע טפל להיכנס לערכים. מטבע הדברים, אנשים וגופים רבים רוצים להכניס ידע על עצמם לוויקיפדיה, ויש מי שמוצאים עצמם מתוסכלים וכותבים בלוגים בנושא. באשר לספר - אם יש לו ערך מוסף לערך, ניתן יהיה לקשר אליו, אפשר גם להוסיף אותו ברשימת ה"לקריאה נוספת". יוסאריאןשיחה 13:47, 24 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
השינוי האחרון של odedee ממש גועל נפש של התנהגות, להסיר את שמו מהמפורסמים. הבן אדם היה סגן ראש עיר במשך 10 שנים וחבר בוועדת ילדי טהרן, הוא דמות מוכרת עבור יוצאי ילדי טהרן ובעיר פתח-תקווה. זה שינוי שאינו לעניין! זה ממש ניצול הכח שלכם לרעה!!
אמור נא, כאשר הכנסת אזכור של סבא שלך לערך אנציקלופדי, האמנם רק אלטרואיזם וטובת הערך עמדו לנגד עיניך? ‏odedee שיחה 18:25, 24 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
הכנסתי את האיזכור שלו כיוון שחשבתי ועדיין חושב שאדם זה הוא חלק משמעותי מהערך הזה. האיש מעבר להיותו חלק מילדי טהרן היה פעיל, חבר בעמותת ילדי טהרן וזעקה. אני יכול להבין את הטענה שלך לגבי הקישורים. אבל לגבי המפורסמים - הגזמת? ופה אני מרגיש טרוליזם מבחינתך. האיש היה איש עשייה ולא אדם אנונימי שילדי טהרן הם חלק מעברו. הוא היה סגן ראש עיריית פתח-תקווה תקופה של 10 שנים!! בהלוויה שלו כמעט כל העיר הייתה וזכה להספד מראש העיר הנוכחי בעצמו. מדובר על אדם פעיל, שנכתב עליו הספר "לא הספקתי להיות עצוב", ראויין לא מעט בעיתונות בעיקר בסוף שנות ה80, תחילת שנות ה90 - אין ולא הייתה שום סיבה שתסיר את הערך!! אני מבקש את התחשבותך ושיקול דעת כדי להחזיר בחזרה את השורה הזו למפורסמים שאפילו לא כללה קישור לאתר!
בהסרת האזכור של אדם אין כל זלזול במעשיו או בחשיבותו. אבל הערך הזה הוא על ילדי טהראן, ולא עליו. בפסקת הקישורים החיצוניים השארתי את הקישור לספרה של נעמי מורגנשטרן, "לא הספקתי להיות עצוב", שלפי הבנתי דן בסיפורו. איני רואה הצדקה לאזכורים נוספים שלו בגוף הערך. ‏odedee שיחה 20:39, 24 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
על מה אתה מדבר? הסרת אדם מפורסם מרשימה שכוללת את הרב בן ציון רבינוביץ הרבי מביאלא, והרב פנחס שרייבר רבה של הקהילה החרדית באשדוד. בלי לזלזל באף אחד, סבי היה מפורסם יותר משניהם. בקישורים אכן הוספתי קישור לאתר שלו, אבל פה אין מקום להסיר את שמו מרשימת המפורסמים כי הוא אחד מילדי טהרן המוכרים. וכן הספר "לא הספקתי להיות עצוב" מספר את המסע של סבי וכולל תמונות ומפות ואת הסיפור של ילדי טהרן ותואם את הערך. מה שאני מנסה לומר בקטגוריה של אנשים מפורסמים תחת הערך של ילדי טהרן בהחלט יש מקום לשם אלימלך כנר (אם היה אדם אנונימי שהיה חלק מילדי טהרן לא הייתי מתעקש, אבל המצב לא כזה).
אם סבך היה מפורסם מהם, הרי אין לכך אינדיקציה באינטרנט. חיפוש בגוגל מעלה מופעים בודדים, ביניהם דף זה שבני המשפחה יצרו בימים האחרונים, כנראה כחלק מהרצון להנציח את זכרו. לא מצאתי גם בדף זה פעילות שתיתן סיבה להזכירו בערך כ"אדם מפורסם" (ובאופן כללי אני מסתייג מרשימות מפורסמים, אבל זה כבר עניין אחר). אשר לסבך, אני חושש שאינך אובייקטיבי, דרושה תמיכת ויקיפדים נוספים לאזכורו. אם רצונך לשפר את הערך, הרי יש מקום להרחיב בו על עמותת ילדי טהראן. ‏odedee שיחה 21:17, 24 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
זו בדיוק הסיבה מדוע מיהרתי לעלות אתר לזכרו. מדובר באיש צנוע ורב מעשים. רוב האיזכורים שלו נעשו בעיתונות המודפסת בשנות ה80 ותחילת ה90 ולצערי כמעט ואין ברשת איזכורים עליו. אין סיבה לא להוסיף אותו לרשימת המפורסמים כל עוד היא קיימת.
אני מתכוון להוסיף את הערך במהלך הסופ"ש ואני מקווה מאוד שלא תוריד אותו. אני לא רואה סיבה להוכיח משהו או שאני אתחיל לסרוק את הכתבות שפרסמו עליו בעיתוניים המקומיים או מודעות תנחומים שפירסמו עליו בעיתונים, אנשים כמו ח"כ איתן כבל ועוד...
אין חוזרים על עריכה בהיעדר הסכמה, ולפיכך ביטלתי את התוספת. אם האיש צנוע ורב מעשים, ואינו מוכר בציבור, ויקיפדיה אינה המקום לציון זכרו. כפי שאמרתי, אין בהסרת האזכור חוסר הערכה לאיש, זה פשוט לא שייך לערך הזה. ‏odedee שיחה 22:02, 25 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
זה נראה כאילו יש לך עיניין להרגיש בעל הבית פה! הבן אדם מוכר בציבור טוב מאוד! כל עיתון מקומי של פתח תקווה כתב עליו בגליון של יום שישי זה. הוא זכה למודעות תנחומים בכל העיתונים, גם מחברי כנסת! האיש היה סגן ראש עיר ויש לו מקום ברשימה הזו. מה הבעיה שלך להשאיר את השם שלו שם??! הוא הוא אחד הדמויות הבולטות של הערך "ילדי טהרן". זה פשוט נראה כאילו אתה חולה שליטה. אני מבקש להחזיר את העריכה הקודמת.
לא, זה נראה כאילו אתה פועל כאן כחלק ממפעל הנצחה פרטי של אדם שהיה קרוב אליך מאוד, באופן טבעי פעולותיך בעניינו אינן אובייקטיביות ואינן אנציקלופדיות. לכן עול ההוכחה שיש הצדקה לתוספת הזו, הוא עליך. תביא אסמכתות לחשיבות האיש, תשכנע, יתווסף. אם לא, אז לא. ‏odedee שיחה 00:50, 26 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
הוכחה שהוא היה סגן ראש עיר? הוכחה שכתבו עליו בעיתונות המקומית? מודעות התנחומים של אישים מוכרים שפירסמו? איזה סוג של הוכחה אתה רוצה? עד שאספיק לסרוק את הדברים החדשים. גלוש לכתובת זו: http://gurarie.org/elimelech_kanner/ יש פרטים על האיש והיסטוריה שלו. בחלק של 2009 מופיע קישור למודעת תמיכה שפירסם מכיסו האישי נגד הגיזעונות של האתיופים שלא שולבו בבי"ס בעיר ואחרי המודעה יש סריקה של כתבה שכוללת פרטים עליו.

תיקןן בנושא "ילדי טהרן"[עריכת קוד מקור]

העובדות המובאות כאן אינן מדויקות לחלוטין:80% מילדי פולין, לפני מלחמת העולם השניה, השתייכו לחינוך התורני- חרדי (שכונה "חורב"), וע"כ, מובנת דרישת החרדים להעניק לילדים חינוך כפי ששאפו הוריהם! פרט לכך,לא מוזכר כלל בערך המובא כאן נושא הכפיה הדתית וההתעללות שנערכו בילדים (אשר רובם היו דתיים) במחנה בטהרן! הילדים הוכרחו לחלל חגים קדושים, לא הורשו להתפלל, לכסות את ראשם ולשמור על כשרות. כשחלו ילדים שסרבו לאכול טריפות, אמר דוד לוינגר, הממונה על המחנה מטעם הסוכנות היהודית,לרופא המטפל: "אין דבר ימות אחד או שניים מהם ברעב, אז יוותרו על כשרות"...!(עמ' 15 "ילדי טהרו מאשימים") ושאר תיאורים, הרחבות, ציטוטים ועדויות ניתן לקרוא בספר "ילדי טהרו מאשימים". מן הראוי שלאחר כל העוולות שנעשו בנושא,אנו ניתן את הכבוד הראוי לאמת ולסיפור האמיתי! 87.69.140.146 02:07, 28 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

הרבה פחות מ-80% מילדי פולין לפני השואה השתייכו לחינוך חרדי. ראה Joseph Marcus, Social and political history of the jews in poland, 1919-1939, פרק 9 לוח 15. שיעור הילדים בחינוך אורתודוקסי (כולל המזרחי!) קרוב יותר ל-20%. כמו כן, ילדי טהרן מאשימים הוא ספר שמגמתו ברורה ויש להביא זאת בחשבון. נרו יאירשיחה • כ"ח באב ה'תשע"א • 02:44, 28 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

משוב מ-14 באוקטובר 2012[עריכת קוד מקור]

בין ילדי טהראן עלו שלושת בניו הצעירים של האדמו"ר רבי יחיאל יהושע מביאלא, ה"ה האדמו"ר רבי יעקב יצחק מביאלא רמת אהרן זצ"ל, האדמו"ר רבי דוד מתתיהו בעל 'להבת דוד' מביאלא ב"ב זצ"ל, והאדמו"ר רבי בן ציון שליט"א 31.44.139.140 01:59, 15 באוקטובר 2012 (IST)תגובה

טהרן או טהראן?[עריכת קוד מקור]

לא מצאתי דיון בעניין. נתנאל ברנדל - שיחה 10:46, 18 באפריל 2013 (IDT)תגובה

שיחה:טהראן. 109.64.211.182 12:15, 18 באפריל 2013 (IDT)תגובה

האם אחד הציטוטים בערך הוא מהצופה, כפי שרשום לפניו, או מהמקור שרשום בסופו?[עריכת קוד מקור]

בסעיף ילדי טהראן#בואם לארץ ישראל רשום ”קבלת פנים חגיגית נערכה להם בתחנת הרכבת העברית הראשונה שעצרו היא תחנת הרכבת ברחובות. הצופה כותב: (לפני הציטוט בערך). וכאן בא הציטוט. אך בסופו רשום, מה שנראה לי שאמור להיות מקור הציטוט, – סיפורו של משק ילדים מוצא מנקודת ראות אישית בשנים 1943 - 1947 - הוצאה פרטית - ינואר 2003 - לא פורסם (בסוף הציטוט שבערך). לי נראה שיש כאן סתירה בקשר למקור של הציטוט.

ההדגשות שלי. הן לא בערך.

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST), 00:49, 20 ביולי 2015 (IDT).תגובה

כנראה שמקור שלא פורסם מצטט את הצופה, וזה כמובן מיותר. הורדתי את המקור שלא פורסם והצבתי תבנית מקור לגבי הצופה. נרו יאירשיחה • ד' באב ה'תשע"ה • 09:42, 20 ביולי 2015 (IDT)תגובה

משוב מ-17 בדצמבר 2017[עריכת קוד מקור]

יש להוסיף לרשימת ילדיי טהראן את אלימלך כנר,מייסד ומנהל הראשון של בית ספר יד לבנים בפ"ת וסגן ראש העיר. 79.177.109.171 19:04, 17 בדצמבר 2017 (IST)תגובה

הוא פחות בולט. המטרה אינה להכניס לערך כמה שיותר. נרו יאירשיחה • כ"ט בכסלו ה'תשע"ח • 20:05, 17 בדצמבר 2017 (IST)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בילדי טהראן שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 16:50, 8 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (פברואר 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בילדי טהראן שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 02:24, 2 בפברואר 2023 (IST)תגובה