שיחה:יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 13 שנים מאת אני ואתה

אני ממליץ על השם יצחק (איצל'ה) רבינוביץ מפוניבז'. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 15:07, 18 ביוני 2010 (IDT)תגובה

איצלה או איצ'לה או איצל'ה? ראיתי את כל המופעים במקומות שונים. עזר - שיחה 15:11, 18 ביוני 2010 (IDT)תגובה
איצ'לה נדמה לי שגוי, בנוגע לאפשרות הראשונה איני יודע. היא סתם נשמעת לי פחות מדוייקת.
עניין נוסף: רצוי להדגיש כי הוא היה מתנגד חריף של תנועת המוסר. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 15:38, 18 ביוני 2010 (IDT)תגובה
מקור לכך שהיה למדן מיוחד: "והנה ידוע ומפורסם כח החידוש הגדול של רבינו, שהיה ממש מעין המתגבר בתורה, והיה שופע שפע רב של סברות וחידושים ערבים ונפלאים ומאירי עין בכל מקצועות התורה, שחידש בהם בהיקף גדול ובמערכות גדולות שהיו מפליאים את לב השומע בהגיונם החריף והנעים כאחד". כך כותב ר' אברהם שפירא. אני לא מכיר מספיק את כתיבתו של הרב שפירא, אבל אני חושב שהוא לא מהגזמנים. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 15:43, 18 ביוני 2010 (IDT)תגובה
אכן מקור ראוי למשפט "נודע כלמדן". עדיין נותר להביא מקורות למשפטים: "מגדולי הלמדנים בדורו", "נודע כ...עמקן, וסברותיו ו"חילוקיו" נפוצו בעולם הישיבות עד היום". אני-ואתהשיחה 17:17, 18 ביוני 2010 (IDT)תגובה
"רבינו זצ"ל, שהיה מהמשפיעים הגדולים ביותר שבדור בהדרכת נתיבי העיון בתורה בין הלומדים כפי דרך למודו לאמיתה של תורה, הריהו מצטרף בזה לאותם האורות של יחידי הדור שנשארו מאירים עיני ישראל בספרי תורתם" - מתוך הקדמתו של הרב אברהם שפירא לספר "זכר יצחק". --חנן פישר - שיחה 02:10, 21 ביוני 2010 (IDT)תגובה

יש לתקן את המילה פוניבז' (ולא פוניב'ז) בשם הערך. --שפ2000 - שיחה 08:52, 20 ביוני 2010 (IDT)תגובה

הקריטריונים באנציקלופדיה שונים. בעולם הדתי מקובל לומר על כל אדם חשב שהוא היה "מגדולי" הכך וכך. אצלנו יש להשתמש בביטוי הזה רק ביחס לבולטים ביותר ממש, כגון שלושת הראשונים ללא ספק. ביחס לאחרים יש להסתפק בציטוט של מי שחשב שהוא כך וכך. אגב, ויכוח דומה היה לי ביחס לאוניברסיטה שמישהו סבר שהיא מהבולטות ביותר, ומאחר ולא היה ברור שהיא אחת מהשלוש - זה שונה. נרו יאירשיחה • ט' בתמוז ה'תש"ע • 17:32, 21 ביוני 2010 (IDT)תגובה
אני לא מבין איפה במשפט שצוטט כתובים שלושת העובדות המופיעות בערך: א. היה מגדולי הלמדנים בדורו; ב. נודע כעמקן; ג. סברותיו וחילוקיו נפוצו בעולם הישיבות עד היום. מה שכתוב במשפט של ר' אברום זה בערך שהוא היה מגדולי מגידי השיעורים בדורו. אולי כמו ר' אשר וייס, או אולי קצת מעין ר' שמואל רוזובסקי (בלי ההשפעה ארוכת הטווח). בכל מקרה אי אפשר לכתוב עליו סופרלטיבים שמתאימים רק לאישים כמו ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ. אני-ואתהשיחה 17:51, 21 ביוני 2010 (IDT)תגובה
א. היה מגדולי הלמדנים בדורו = "הריהו מצטרף בזה לאותם האורות של יחידי הדור שנשארו מאירים עיני ישראל בספרי תורתם", ב. נודע כעמקן = "בהדרכת נתיבי העיון בתורה בין הלומדים כפי דרך למודו לאמיתה של תורה", ג. סברותיו וחילוקיו נפוצו בעולם הישיבות עד היום = "שהיה מהמשפיעים הגדולים ביותר שבדור". --חנן פישר - שיחה 09:06, 22 ביוני 2010 (IDT)תגובה
הוא בהחלט היה בשורה אחת עם ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ. אני מציע לכולם לקרוא את מה שכתב עליו הרב אפרים אשרי http://www.daat.ac.il/DAAT/chinuch/mosdot/slovodka1-2.htm רבי יצחק רבינוביץ, ר' איצלה מפוניביז - ראש-הישיבה] באתר דעת. הנה ציטוט אחד משם, שלדעתי, אומר הכל:

"שני גאונים הוסיפו הרבה להתפתחות דרך-הבנה בלימוד התורה בישיבות:

הגאון ר' חיים סולובייציק בוולוזין ורבי יצחק יעקב רבינוביץ בסלובודקה.

שני אלה חוללו את המהפכה בדרכי לימוד התורה שבליטא. את כובד-המשקל שמו על התפתחותו השכלית של התלמיד בהבנת העניין הנלמד, שידע לנתחו ולפוררו לפירורים קטנטנים שתצא לפניו הסולת האמיתית. הם שמו את הדגש על איכות-הלימוד ולא על הכמות, בהסבירם שהעיקר הוא להבין ולדעת את אשר לומדים. לדעתם אפשר להיות למדן גדול אעפ"י שלמדו רק מסכת אחת, ולעומת זה להישאר עם-הארץ אחר לימוד כל הש"ס". חנן פישר - שיחה 09:20, 22 ביוני 2010 (IDT)תגובה

אני לא מסכים עם הפרשנות שלך לדברי ר' אברום: א. ה"הצטרפות לאורות של יחידי הדור", הכוונה היא לזה שיוצאים כתבים שלו. ב. לא כתוב שהוא היה עמקן, אלא שהוא היה מגדולי ה"מדריכים" בלמדנות ליטאית. ג. הוא כנראה השפיע רבות בדור ההוא, לא הבנתי איפה אתה רואה שמדובר על השפעה כיום, אפילו הרב אשרי (שנראה לי כתב מנקודת מבט סלובודקאית פנימית) כתב: "את רכושו הרוחני הענקי לא השאיר ר' יצחק רבינוביץ לדורות הבאים". אני מוחק את כל זה מהערך, ראוי לנקוט משנה חשדנות עם סופרלטיבים, ולדעתי גם כשיש מקורות זה בדרך כלל מיותר. אפילו אצל ר' חיים ור' שמעון לא כתוב דברים כאלו. מי שבאמת ראוי לתארים, יכול להסתדר גם בלעדיהם, כי תיאור עובדתי של פועלו כבר מלמד על חשיבותו. "גדול מרבן - שמו". אני-ואתהשיחה 09:37, 22 ביוני 2010 (IDT)תגובה
חבל שלא הגבתי קודם, אבל אף פעם לא מאוחר:

ציטוט, מחידושי הגרנ"ט מהדורת אורייתא. מדובר במאמר אובייקטיבי של הרב מנחם גרליץ, מחבר ספרים רבים וחוקר תולדות יהדות ליטא:

במידת עמקותו נחשב רבי איצהלה בימים ההם כשני במעלה לגאון הדור רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק. שיטת תלמודו היתה כמעט זהה לזו של הגר"ח. חידושיו וסברותיו שנאמרו במהירות כמעיין המתגבר היו בנויים על אדני השכל בניתוח ופירוק דיקנים של כל סויגא מבלי הוכחות ממרחקים של תת סברות. שיעוריו שחכמי התורה בדוורו קיבלוהו על פה עקב מיעוטו בכתיבה, ודנו בהם רבות, משכו את כל עילויי ליטא כאבן שואבת לסלבודקא.

אציין רק שהמאמר אינו עוסק בהגדלת שמו של גאון זה, אלא נכתב אגב גדולתו של תלמידו הגרנ"ט, וכמדומה שמוכיח את כל האמור לעיל.שבעים פנים - שיחה 10:09, 22 ביוני 2010 (IDT)תגובה

קיבלתי. השבתי את הגרסה הקודמת, חוץ משתי המילים "עד היום". אני-ואתהשיחה 10:18, 22 ביוני 2010 (IDT)תגובה
כוונתו של הרב אשרי ב: "את רכושו הרוחני הענקי לא השאיר ר' יצחק רבינוביץ לדורות הבאים" היא, ש"רכושו הרוחני" ברובו לא הועלה על הכתב, אך למרות זאת דרכו בלימוד השפיעה "הרבה להתפתחות דרך-הבנה בלימוד התורה בישיבות". ברצוני להפנות אותך גם למה שכתבו עליו הרב צבי גרטנר והרב בצלאל קרלינסקי בישורון (בהערה 59)[1]: "היה נודע כמעיין המתגבר, וסברותיו וחילוקיו מתבדרין בעולם הישיבות עד היום". חנן פישר - שיחה 10:34, 22 ביוני 2010 (IDT)תגובה
מכיוון שהבאת מקור, אני כבר לא יכול להתנגד שתחזיר את זה אם זה נראה לך נכון, למרות שעל פניו זה נראה לי קצת מוזר. אמור לי, מהידע האישי שלך, עד כמה נפוצות סברותיו של ר' איצל'ה בעולם הישיבות כיום? אני-ואתהשיחה 11:12, 22 ביוני 2010 (IDT)תגובה
נניח לזה כך. אתה צודק שר' חיים מצוטט היום הרבה יותר. חנן פישר - שיחה 11:41, 22 ביוני 2010 (IDT)תגובה
מה שקורה כיום זה פוליטיקה. אין פה שום אינדיקציה לרמת החשיבות וההשפעה בדורם הם. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 13:32, 22 ביוני 2010 (IDT)תגובה
גוונא, סיקרנת אותי. באיזה פוליטיקה מדובר? את מי זה משרת? אני-ואתהשיחה 15:52, 22 ביוני 2010 (IDT)תגובה
אתה באמת חושב שהרב שך היה ראש ישיבה כי הוא היה הלמדן הכי גדול בדור? או שציטוטי הגדוילים בשיעורי עיון הוא לפי רמת גודלם בלימוד בעיון? ככה זה; ר' חיים ור' שמעון השתלבו יפה בדור ישיבות ההמשך לישיבת וולוז'ין, כי רוב מקימי הישיבות היה להם קשר, גם אם לא ישיר, לישיבת וולוז'ין. על ר' ברוך בער, לדוגמה, שבזמנו לא נחשב לפחות ידוע מר' שמעון, היום בקושי לומדים בישיבות (אגב, המיתוס אומר שר' שמעון שקופ ור' ברוך בער היו הפכים; ר' שמעון כתב בהיר ונאם גרוע, ואת הכתיבה של ר' ברוך בער אי אפשר להבין, בעוד שהוא הסביר בהיר; וזו סיבה נוספת לכך שהוא לא התקבל כל כך).
לסיכום, לא מדובר באינטרסים מלוכלכים או העדפה לא עניינית, אלא בנטייה האנושית של הדגשת דברים לא לפי עצמם אלא לפי ההילה. יותר סקסי לצטט ר' חיים מאשר את ר' דוד ממינסק. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 21:04, 22 ביוני 2010 (IDT)תגובה
בסדר, חשבתי שהתכוונת קודם לומר הפוך (ששני המאמרים המפתיעים שהעמידו את ר' איצ'לה כשני לר' חיים נכתבו מתוך פוליטיקה). אני-ואתהשיחה 01:32, 23 ביוני 2010 (IDT)תגובה

שם הערך[עריכת קוד מקור]

לדעתי צריך להיות "פוניבז'" בלי "מ". איתי פ.שיחה 03:26, 22 ביוני 2010 (IDT)תגובה

מסכים ומצטרף. --דרכיה דרכי נועם - שיחה 03:27, 22 ביוני 2010 (IDT)תגובה

כדאי[עריכת קוד מקור]

לכתוב דברים יותר ספציפיים על דרך לימודו. יש כאן תשובה הלכתית של הרב יעקב אריאל שמצטט משהו מדבריו לגבי היחס בין חומרת אמירה לנוכרי לגרמא.
משום מה זכור לי שהיה לנו "זכר יצחק" בבית, אבל אני לא מוצא את זה. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 13:52, 22 ביוני 2010 (IDT)תגובה