בקשתי רשות לתמונה זו כדלקמן:"שלום רב אני כותב בויקיפדיה העברית ערך על בית הכל בו מעיין שטוב
אבקש את אישורכם לשימוש בתמונה המצ"ב מלפני 100שנה על התמונה תריכה להיות ללא זכות יוצרים
אך כמובן יהיה קרדיט למקור. התמונה כאן. "ותשקוט הארץ ..." - שיחה20:54, 19 בינואר 2009 (IST)[תגובה]
זה כמובן לא מעיין שטוב אלא הבית שמולו, בפינה הצפון-מזרחית של הצומת (מסעדת טרבלוס המיתולוגית). מעיין שטוב עוד לא קיים. תמרה ♣ שיחה20:10, 15 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
"משעלו הנאצים לשלטון, נמלטו יהודה אלכסנדר שטוב ובנו וחתנו לארץ ישראל" - והנשים, מה קרה אתן? האם לא היו נשים במשפחה, או שרואים אותן כחלק מהמטען? דוד שי - שיחה06:39, 21 בינואר 2009 (IST)[תגובה]
אבי המשפחה נסע לגרמניה על מנת ללמוד תורה? בתקופה של בין שתי מלחמות העולם המגמה הייתה הפוכה, הישיבות ומרכזי התורה היו במזרח אירופה ולא במערב אירופה, ומהערך יותר נראה שהוא בא למערב אירופה על מת לעסוק במסחר.
'המשפחה נמלטה משעלו הנאצים לשלטון' אם כך מדוע נפתחה החנות בירושלים רק בשנת 1940 כאשר הנאצים שלטו בגרמניה החל מ1933? כמו כן מה עלה בגורל החנות בפרנקפורט? האם היא נמכרה או ננטשה?
איזה ולירו השכיר להם את המבנה? חיים ולירו נפטר כבר ב1923.
לא מדובר בערך על פצצה אטומית שיש לבחון את הרלוונטיות של כל פרט בו בזכוכית מגדלת מדעית. מדובר בערך על בניין היסטורי, והתמונה מוסיפה גוון היסטורי נוסף. ההתעקשות למחוק אותה לא ממש ברורה לי. עדיף גם להציג קודם את החזית בסדר ובגודל הקודם לשינוי. --Jys - שיחה19:05, 31 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
אכן ובכל זאת אין שום סיבה להכניס מידע שאינו קשור לערך, הערך אינו מדבר על בניין היסטורי אלא על חנות היסטורית, ומשום כך אין שום ערך לבניין • חיים 7 • (שיחה) • ג' בחשוון ה'תשע"ב • 19:34, 31 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
איזו משמעות? הערך הוא על החנות לא על הבניין, אולי בערך על ערוץ 10 נשים את הבניינים שהם היו שם או בניינים שהם נמצאים איך היו נראים בבריאת העולם... • חיים 7 • (שיחה) • ג' בחשוון ה'תשע"ב • 20:00, 31 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
לעניין מלחמת העריכה שהתנהלה כאן, כדבריי בבקשות ממפעילים - חיים וג'יס, אני מצפה משניכם ליותר. אני גם מאמינה ששניכם מכירים היטב את הנוהל, אם יש דבר מה במחלוקת, ניתן להשאירו מחוץ לערך עד לבירור הסוגיה. למען האמת, מכל הדברים, זה אחד האחרונים שבשלם יש להיכנס למלחמת עריכה. התערבות של ויקיפדים נוספים, כמו למשל על ידי הפנייה מלוח המודעות, יכולה לפתור סוגיה זו במהירות רבה ובדרכי נועם ושלום. אין ברצוני להגן על הערך או לחסום, ואני מאמינה בהחלט שתוכלו ללבן את הסוגיה באופן מהיר, עם קצת סבלנות. דורית19:56, 31 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
אכן כן, להשאיר עד לבירור העניין, במידע והוא יצליח לשכנע שאכן זה צריך להיות בערך, בבקשה, אם לא אז אין לו מקום בערך • חיים 7 • (שיחה) • ג' בחשוון ה'תשע"ב • 20:00, 31 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
צביה, לא הבנתי את התגובה שלך. חלק חשוב מהערך עוסק בדיון האדריכלי ועניין השימור וההריסה של המבנה הישן - ומכאן שהתמונה מסביבות 1900 חשובה. יעל י19:58, 31 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
לחיים - הסבר בדף השיחה זה יפה, זה לא אומר שאפשר להכריז על גרסה יציבה באופן סלקטיבי שכלולים בה השינויים שלך בלבד, ושגם להם היתה התנגדות. דורית, בעריכה שיש לה מניע ענייני יש מה ללבן, אך להפתעתי כל הסיפור נראה כניסיון לעומתי על זה, ולא שמשהו כאן באמת דרש סדרת שחזורים כאלה. --Jys - שיחה20:02, 31 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
כבר מזמן אמרתי שגרסה יציבה אינה קדושה. ולמען האמת, סדרת השחזורים ההדדית הזו מהווה עילה לחסימה לשניכם. שוחזרתם מעל לפעמיים - בשום אופן אין לשחזר שוב אלא לפנות לבקשות ממפעילים. כך שגם אם אני מגלה סבלנות ולא חוסמת, אני בהחלט רואה זאת לחומרה. איני יודעת איזה "חתול שחור" עבר ביניכם, אבל לא ייתכן שמרחב הערכים יסבול מכך. חיים, לפחות עוד שניים טענו בעד התמונה. לא ראיתי מי מתנגד לה מלבדך. כך שהרוב, לפחות כרגע, לצידו של ג'יס. ג'יס, אני מציעה שנמתין מעט, אם תרצו להפנות מלוח המודעות, אתם מוזמנים. אך אם לא תירשם התנגדות לתמונה, זו תוכנס. ושוב, אבקש משניכם לנהוג באיפוק ובכבוד האחד כלפי השני. דורית20:13, 31 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
מעיין שטוב - מיקומו המרכזי, ההיסטוריה המרתקת שלו, הוותק רב-השנים של פעילותו - הוא חלק מהוויה האורבנית של מרכז ירושלים. יש מקום להרחיב על ההיסטוריה שלו, שבמידה רבה היא גם ההיסטוריה של ירושלים ושל חיי המסחר בה במאה ה-20. הספר של שטוב אינו תחת ידי כעת, אני מציע לדלות ממנו חומרים נוספים לערך. גרש - שיחה20:17, 31 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
גיס, גירסה יציבה בתרגום לעברית היא גירסה ללא הוספות שיש בהם התנגדות, בדוגמא שאתה הבאת, שיחזרת אנונימי בטענת מקור, ואתה בעצמך ראית בדף השיחה שיש יותר ממקור אחד מה עוד שחיפוש בגוגל מעלה עשרות תוצאות (פניתי גם לחבר'ה של גיא פינס וקיבלתי תשובה שאכן שמה היה נטע לי), אבל ויתרתי מפני השלום. אבל כאשר זה נהפך לשיטה כוחנית שמה שלא הולך בכח הולך ביותר כח, לזה אני לא מסכים. התנגדתי הגיונית לתמונה שלך (בפרט עכשיו שיש עירורים על אמיתות המקום המצולם) הערך פורח יפה ויפה שפורח, התמונה אינה נזקקת לערך. הוא אינו מוסיף מאומה לערך, וזה בדיוק כמו שארע לתמונה של תמרה במחאת האוהלים זה חביב יפה, אבל לא מתאים. במקום להסביר נכנסת למלחמות עריכה. ולא בפעם הראשונה. אני מוכן לקבל את דעת הרוב אבל בשום אופן לא בכוחניות • חיים 7 • (שיחה) • ד' בחשוון ה'תשע"ב • 00:10, 1 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
נראה לי שצולמה לאחר כניסת הבריטים לארץ (1917) ואפילו זמן מה אחר כך, כלומר אחרי 9 בדצמבר 1924 שאז נחנך רחוב המלך ג'ורג' ולמעשה גם הצומת - בכל אופן "בסביבות 1900" זה לא - אשמח למידע נוסף. יעל י20:15, 31 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
ובעיון שני, יתכן שהמבט הוא צפונה כפי שכתוב בתקציר של התמונה הצבעונית, כלומר הרחוב העולה הוא שטראוס. ואז, השטח שעליו עומד הבנין של מעיין שטוב עדיין ריק. לדעתכם אודה, יעל י20:49, 31 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
עם זאת, אני עדיין תומכת בשילובה בערך; החנות היתה חלק מהנוף של מרכז העיר שנות דור ויותר. היה ויכוח על עתיד הצומת שהיא ניצבה בה והבית ששכנה בו - ויכוח ששמה נכרך בו, ובערך זה. על כן התיעוד הנפלא של האתר מ-1924 תורם להבנת הנושא והקשרו. בברכה, יעל י23:53, 31 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
ברצוני להאיר: משפחת שטוב,האב אלכסנדר וילדיו בהם הבן אברהם באו למיינץ כשדי למצוא מחיה לכל בני המשפחה. בע"ה הם הצליחו והגיעו להקמת חנות כל בו בשם "שטובס קוולה".
החנות הייתה גדולה,בערך כגודל החנות בירושלים בקומה תחתונה. היו בעיר מיינץ, ולא פרנקפורט כפי שנכתב בטעות, עוד חנויות של יהודים וגדולים ממנו. היחוד של תנותו של שטוב היה שהיא היתה סגורה בשבת וי"ט והיא הייתה חנות עממית עם רמת מחירים סבירה. בשנות השלושים של המאה העשרים היו שותפים בחנות אברהם שטוב,וגיסיו וויכסלבוים וקראוס.
ב10 בנובמבר 1938 הוכרח אברהם שטוב לחתום על חוזה מירת החנות לחברה "ארית" והוא מיהר לעזוב את גרמניה ולעלות ארצה וגם גיסו וויכסלבאום. מר קראוס שהיה נתין שוצרי נשאר לסדר את מה שהיה צריך. מר אלכסנדר שטוב ואשתו עזבו את מיינץ,אם אינני טועה ב1934 לארץ ישראל והו פתח חנות לבדים ברחוב אגריפס. מר אברהם שטוב מלבד עיסוקו במסחר עסק בצרכי ציבור באמונה וראוי לקרוא את האוטוביוגרפיה שלו שהיא דרך אגב הופיע השנה בתרגום לגרמנית על ידי פרופסור אנדראס לאהנארט מאוניברסיטת גוטנברג במיינץ. צבי כהן
80.230.13.16923:23, 26 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
בעד השארת התמונה. צביה - שיחה 19:51, 31 באוקטובר 2011 (IST)
כנראה מישהו צבע אותה בפוטוכרום. יעל י 20:41, 31 באוקטובר 2011 (IST)
