שיחה:משפט קוטה-ז'וקובסקי
הוספת נושאתגובה אחרונה: לפני 3 שנים מאת Pashute בנושא "תורה"
"תורה"[עריכת קוד מקור]
המונח "תורה" משמש לעיתים לתרגום "דוקטרינה" או "תיאוריה"; האם הוא מתאים במקרה זה יותר מ"משפט" או "תיאורמה"? (בעלי הידע בלשון והגהה) אביעדוס • שיחה 18:19, 18 בדצמבר 2020 (IST)
- לא ראיתי אף פעם שימוש במילה "תורה" לתרגום "Theorem". אני בעד "משפט". ראו גם [1]. תומר - שיחה 19:03, 19 בדצמבר 2020 (IST)
- אני מסכים. קראתי לדף "תורה" רק כי כך הופיע בקישורים מדפים קודמים. אני בהחלט חושב שמשפט מתאים יותר Yehuger - שיחה 05:48, 20 בדצמבר 2020 (IST)
- אגב, אנצל את ההזדמנות בדיון זה. לפי ויקיפדיה:מקף וקו מפריד (הפסקה ״קו לציון טווח [–]״) ״שימוש נוסף שלו הוא להפריד או להציג יחס בין שני דברים: יחסי ישראל–ארצות הברית; חוק בדר–עופר; נוסחת ניוטון–לייבניץ.״ בערכי יחסי חוץ כבר משתמשים בסימן הזה, למשל יחסי ארצות הברית–ישראל. אולי כדאי להעביר גם ערך זה (וערכים דומים) לשם כמו משפט קוטה–ז'וקובסקי? תומר - שיחה 11:08, 20 בדצמבר 2020 (IST)
נגד. דווקא ראיתי תורה לתיאורמה, (כמו גם השימוש במונח משנה או משנת..., וכן גישה וגישת...)
- אני לא מוצא את זה ברגע זה אבל באחת מהיחידות הראשונות של חקר השפה של האו"פ, וכן בדיונים על נוירולוגיה וחקר המוח (אולי בתרגום הספר מוח האדם של נייג'ל קולדר?). כך גם בספרות עברית הדנה בגישת ההתפתחות עם תורת פישר שהיא תיאורמה ועוד. וכן הכותר תורות יסוד של האבולוציה מאת קוולר - שבמקורו באנגלית הוא תיאורמות יסוד. בקיצור, אין שום סיבה לשנות, להיפך יש לשמוח על אימוץ המונחים השורשיים, המובנים יותר למוח הדובר העברי שאינו צריך להפוך מקצוען כדי להבין את האימננטי והאינטואיטיבי באופן אוטומטי ובלי סטרס ואובר-אפורט, גם אם אינו דובר אנגלית מבית. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ח' בטבת ה'תשפ"א • 04:06, 23 בדצמבר 2020 (IST)
- המצוי לעיני כל, ברור כשמש בצהריים, ומובן מאליו, בלי לחץ ומאמץ יתר -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ח' בטבת ה'תשפ"א • 04:10, 23 בדצמבר 2020 (IST)
