שיחה:נוגדן

לגבי הקטע - האפיניות של נוגדנים לאנטיגנים גדולה בהרבה (לפחות פי 100) מזו של קולטני תאי ה-T. בנוסף, מגוון האנטיגנים שהנוגדנים מסוגלים לזהות גדול אף הוא בהרבה מהמגוון שתאי ה-T מזהים (תאי T מסוגלים, בין השאר, לזהות אך ורק אנטיגנים חלבוניים, והם מתעלמים מאנטיגנים סוכריים או ליפידיים). התגובה החיסונית ההומוראלית היא, לפיכך, חזקה ואינטנסיבית הרבה יותר מהתגובה החיסונית התאית, לה אחראים תאי ה-T.

לא מדוייק - תאי T מזהים גם ליפידים ולא רק פפטידים, אלו ה-NKT. יש לתקן.

מקור השם

הורדתי בדבר מקור השם אימונוגלובולין בכך שצורתו היא כגלובוס. זוהי שטות מוחלטת. ביחוד כשמוצגת צורת ה-Y שלו ממש בסמוך.

הצורה הכוללת של הנוגדן היא Y, אך כל אחד מארבע השרשראות היא גלובוס. ראה כאן. Pixie 14:35, 28 באוגוסט 2006 (IDT)

אם כוונתך לציטוט הבא (מהקישור שנתת): "Each homology region folds to give a globular protein structure" הרי ש-globular , אין משמעו "צורת גלובוס" אלא מהווה חלוקה היסטורית גסה של כל מיני החלבונים לבעלי צורה סדורה היוצרת סיב (כמו חלבון ה-actin למשל) לבין חלבונים בעלי צורה תלת מימדית יחודית ובלתי מחזורית (=גלובולרית). לקריאה נוספת: http://en.wikipedia.org/wiki/Globular_protein

זה פחות או יותר אותו דבר - הצורה אמנם אינה עגולה מושלמת, אבל היא מעין גוש תלת ממדי בניגוד לסיב או משטח. אסתר 12:24, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

אסתר, אני מנחש שאינך ביולוגית. לקרוא למבנים המורכבים והמיוחדים של אנזימים, נוגדנים, רצפטורים, משאבות יונים ושאר חלבונים "גוש תלת מימדי" זה כמעט אמירת כפירה באזניי. לא, הם הרבה יותר מכך. והם לא בצורת גלובוס. globular הוא מושג בן כמאה שנה, ולא באנציקלופדיה בת המאה ה-21 המקום להצמד לשגיאותיו.

אהבתי את המחמאה, תודה :)

בכל מקרה לעצם העניין - לא הצעתי להגדיר בערך את החלבון כ"גוש" אלא שכוונת התרגום ל"גלובוס" היתה כנראה מתוך נסיון להבדיל בין מבנים שונים שאכן קיימים. זהו אכן תרגום לא טוב כל כך, אבל צריך להעביר את הרעיון בדרך אחרת ולא סתם למחוק. מאחר ואתה כנראה ביולוג (ואפילו אדוק) אולי פשוט תציע אתה דרך מתאימה לתאר את המבנה?

ודבר נוסף - אולי תרשם? קצת מוזר לנהל שיחה עם קול אנונימי שפונה אלי בשמי, וגם נראה שיש לך מה לתרום לויקי. אסתר 15:39, 2 בספטמבר 2006 (IDT)

הערות

הוצע להפוך את הערך למומלץ, ולאחר קריאת הערך יש לי כמה הערות שלדעתי צריך יהיה לטפל בהן לפני כן.

• אין בכלל התייחסות להיסטוריה. אולי אפשר יהיה לתרגם את החלק הזה מאנגלית, אולי גם להסתייע בערך המורחב.
• אין התייחסות לנוגדנים כימריים/מלאכותיים. בתוכנית הלימודים לבגרות בביוטכנולוגיה לומדים למשל על Single Chain Antibody
• חטיבת "מבנה" נותנת הסבר קצר, וראוי להרחיב מעבר לזה. למשל להזכיר שרשרת J, להוסיף עוד נתונים על מספר חומצות אמינו בחלקים השונים, להוסיף חלוקה למתחמי אימונוגלובין (domains) וכו'.
• להוסיף התייחסות לנוגדנים חד שבטיים/רב שבטיים - אין בכלל אזכור בערך. דווקא יש לנו ערך לא רע על נוגדנים חד שבטיים
• חסרה התייחסות לאגלוטינציה (הצמתה)
• חטיבת "שימושים לצורכי רפואה ומחקר" כתובה כמספר נקודות, צריך להרחיב הרבה מעבר לכך. צריך להזכיר דוגמאות לשיטות, ELISA, אימונובלוטינג, אימונודיפוזיה רדיאלית בג'ל (להזכיר גם את המושג "תחום המנות השקולות") וכו'. בשימוש בנוגדנים כאמצעי הפרדה, כרומטוגרפית זיקה היא רק שיטה אחת, אבל קיימות שיטות נוספות כמו אימונופרספיטציה.

יש הרבה נתונים על הנושא בשיטות חלבונים--Itayba 14:33, 10 ביולי 2007 (IDT)

בסך הכל הערך נותן מבט כללי טוב, אבל לדעתי נחוצות הרחבות משמעותיות כדי שיהיה מומלץ. ערן 10:28, 9 ביולי 2007 (IDT)

גם לדעתי הערך הזה צריך להיות רחב הרבה יותר. ST∙אסתר 20:37, 10 ביולי 2007 (IDT)

מסכים עם כולם. הערך רחוק מהמלצה. לצערי הסיכוי שאוכל להרחיבו בעתיד הקרוב נמוך למדי. Pixie 04:29, 11 ביולי 2007 (IDT)

הועבר מדיון ההמלצה

אמנם לא ערך ארוך אבל די ממצה את הנושא וכתוב בצורה טובה מאוד. איתי סי קיו 05:45, 9 ביולי 2007 (IDT)

הערך טוב אבל לא מספיק למומלץ בינתיים. נדרשות הרחבות בלא מעט מקומות, ראו כאן. אני מקווה שבמהלך שבוע ההמתנה ירחיבו את הערך כי זה באמת נושא חשוב. ערן 10:33, 9 ביולי 2007 (IDT)

ערן, אולי כדאי לבקש מPixie להרחיב את הערך בהתאם לביקורת העמיתים שלך. א&ג מלמד כץ • שיחה 16:50, 9 ביולי 2007 (IDT)

בעקבות הדברים בדיון, נראה שיש עבודה רבה בהרחבת הערך. נשמח לראותו שוב ברשימת ההמתנה לאחר ההרחבה הדרושה. א&ג מלמד כץ • שיחה 09:21, 11 ביולי 2007 (IDT)

נוגדן נקשר לדטרמיננטה אנטיגנית ספציפית ולא לאנטיגן ספציפי

בפסקה "תפקיד הנוגדן", נאמר כי כל נוגדן הוא ספציפי לאנטיגן מסויים. הדבר לא נכון, משום שלאנטיגנים שונים יכולות להיות דטרמיננטות אנטיגניות משותפות. דטרמיננטה אנטיגנית הינה מבנה תלת מימדי קטן, בעוד שגודלו של אנטיגן משתנה, ונע בין אוליגוסכריד לחיידק שלם. כמו כן, על אנטיגן אחד יכולות להופיע מספר דטרמיננטות אנטיגניות שונות, שכל אחת מהן תפעיל נוגדן אחר אמיר72 - שיחה 15:10, 31 באוקטובר 2010 (IST)

משוב מ-14 במרץ 2012

מאוד מעניין הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
193.47.165.2 09:52, 14 במרץ 2012 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

בפסקת "אפיניות" מצוין כי תאי T יכולים לזהות אך ורק חלבונים פפטידיים תוך התעלמות מאנטיגנים ליפידיים וסוכרים.

קיימת אוכלוסיה, מעטה אמנם, של תאי T שמייצרים רצפטורי TCR בעלי שרשראות גמא-דלתא, (ולא אלפא-בטא כמו הTCR הנפוץ) מאמינים כי תפקידם הוא לזהות שיירים של ליפידיים וסוכרים. הם מזהים זאת באמצעות מבנה דמוי MHC.

מקור:קיים ערך של רצפטור גמא-דלתא בתאי T בויקיפדיה בשפה האנגלית. בנוסף ניתן לעיין בספר "janeway's immunobiology" המהדורה השביעית, פרק שלישי, עמוד 137. דווח על ידי: אורטל בן יוסף 213.57.172.164 23:36, 4 ביוני 2015 (IDT)

תודה. Nachum - שיחה 14:08, 5 ביוני 2015 (IDT)

שיניתי מאך ורק לבעיקר. לא נראה שיש צורך בפירוט נוסף על תאי T במסגרת הערך נוגדן. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:46, 5 ביוני 2015 (IDT)

מקורות

חסרים מקורות הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
אמיל אלייב - שיחה 16:56, 5 בינואר 2016 (IST)

אתה צודק. אתה מכיר מקורות אקדמיים טובים לנושא זה? גילגמש • שיחה 17:27, 5 בינואר 2016 (IST)

לא עברתי על הכל, אבל הצצה קטנה בערך של ויקיפדיה באנגלית מראה שיש המון מקורות לדברים האלה... 2A01:6500:A039:34E5:E8C1:6191:1DF:C479 22:42, 24 בספטמבר 2022 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

בחלק יצירת הנוגדנים נראה שישנה טעות משום שהאנטיגן נקשר לרצפטור של הלימפוציט ולא לנגדן שלו דווח על ידי: 141.226.174.48 18:30, 15 בדצמבר 2017 (IST)

המבנה הכימי אליו נקשר הנוגדן קרוי אנטיגן. על פני פולש זר יכולים להיות אנטיגנים שונים וכל אחד מהם ייקשר לנוגדן אחר. הקישור הוא מהסוג הלא-קוולנטי ויכול להתבסס על קשרי ואן-דר-ואלס ו/או קשרי מימן ו/או קשרים קוטביים. גגל. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 11:51, 16 בדצמבר 2017 (IST)