שיחה:סוציוביולוגיה
עד כמה שאני יודע, ההגדרה היא "אבולוציה חברתית" דווקא...
- אני חושב שאתה טועה. תסתכל על הערך האנגלי. בלנק - שיחה 17:48, 30 ביולי 2011 (IDT)
למין או לפרט?[עריכת קוד מקור]
הערך חזר כמה פעמים על כך שהסוציוביולוגיה נועדה להסביר התנהגות חברתית למרות שלכאורה היא סותרת אבולוציה המטיבה עם המין. הסיפור הוא בדיוק הפוך. אם האבולוציה באמת היתה משפרת את השרידות של המין, הרי שהתנהגות חברתית היתה מובנת מאליה. הסוציוביולוגיה עושה להיפך. היא מסיברה מדוע למרות שהאבולוציה פועלת כדי להטיב עם הפרט (ולא עם המין), עדין מערכת חברתית צומחת מתוך האינטרס האנוכי. לכן גם הדוגמה בערך לא מוצלחת, שכן היא דווקא מביאה תופעה אנטי-חברתית שתואמת את האובלוציה האנוכית. צריך להחליפה בדוגמה להתנהגות חברתית שבמבט ראשון נראת סותרת את האבולוציה. למשל עקרות הפועלות אצל נמלים שמוסברת דרך ברירת שארים. דניאל • תרמו ערך 13:40, 8 בנובמבר 2011 (IST)
- לא. . . האבולוציה הקלאסית מדברת על הישרדות של פרטים. הסוציוביולוגיה מנסה להראות שיש פעולות חברתיות שנראה שאינן משתלמות לפרטים ספציפיים (למשל-נמלה עקרה או אריה האוכל את צאצאיו) אך הן כן משמרות את המין, ולכן הן משתלמות יותר. הכוונה ב"חברתית" בהקשר זה אינה ל"שיתוף פעולה", אלא ל"התנהגות הקשורה לחברה". ייתכן שכדאי להחליף את הדוגמה של האריה בדוגמה שאתה הבאת (אתה מוזמן), אבל יש לשנות חזרה את ההחלפה של "מין" ב"פרט", כי זה בדיוק הייחוד של הסוציוביולוגיה לעומת האבולוציה הקלאסית. לא אכפת לי לעשות את זה בעצמי. בלנק - שיחה 17:01, 8 בנובמבר 2011 (IST)
- לא תורת האבולוציה הקלאסית ולא תורת הסוציוביולוגיה טוענות שייתכן שפרט יעשה משהו שאינו משתלם לעצמו, אבל כן משתלם למין. למעשה הרעיון הזה נקרא ברירה קבוצתית והוא מצוי מחוץ לקונצנזוס המדעי (ואכן אריה שאוכל גורים אינו מטיב עם המין, הוא מטיב עם עצמו, וזו לא דוגמה לנחיצות סוציוביולוגיה). סוציוביולוגיה באה להראות מדוע ייתכן שפרט יצור חברה ויטיב עם אחרים כדי להטיב עם עצמו. דניאל • תרמו ערך 22:03, 8 בנובמבר 2011 (IST)
- אני מודה שאתה כנראה מבין בזה יותר ממני, אבל נראה לי שאתה טועה. שים לב שוילסון, אבי הסוציוביולוגיה, תומך ברעיון הברירה הקבוצתית, כפי שכתוב בערך ברירה קבוצתית. הוא הגדיר את הסוציוביולוגיה כ-“The extension of population biology and evolutionary theory to social organisation”. את דוגמת האריה ניתן לפרש לכאן או לכאן, אבל אפשר להחליף אותה אם היא נראת לך לא מתאימה. בלנק - שיחה 22:23, 8 בנובמבר 2011 (IST)
- התמיכה המפתיעה של וילסון בברירה קבוצתית באה עשרות שנים אחרי מיסוד הסוציוביולוגיה, והיא אכן התקבלה בפליאה גדולה. אני לא רואה סתירה בין המשפט שכתבת למה שאני אומר. סוציוביולוגיה בוודאי עוסקת במבנים חברתיים. אבל כל מטרתה היא להסביר אותם בצורה שמתיישבת עם האינטרנסים האנוכיים של הפרט (ויש שיאמרו של הגן). ראה זולתנות#זולתנות בתורת האבולוציה. דניאל • תרמו ערך 22:34, 8 בנובמבר 2011 (IST)
- אני מודה שאתה כנראה מבין בזה יותר ממני, אבל נראה לי שאתה טועה. שים לב שוילסון, אבי הסוציוביולוגיה, תומך ברעיון הברירה הקבוצתית, כפי שכתוב בערך ברירה קבוצתית. הוא הגדיר את הסוציוביולוגיה כ-“The extension of population biology and evolutionary theory to social organisation”. את דוגמת האריה ניתן לפרש לכאן או לכאן, אבל אפשר להחליף אותה אם היא נראת לך לא מתאימה. בלנק - שיחה 22:23, 8 בנובמבר 2011 (IST)
- לא תורת האבולוציה הקלאסית ולא תורת הסוציוביולוגיה טוענות שייתכן שפרט יעשה משהו שאינו משתלם לעצמו, אבל כן משתלם למין. למעשה הרעיון הזה נקרא ברירה קבוצתית והוא מצוי מחוץ לקונצנזוס המדעי (ואכן אריה שאוכל גורים אינו מטיב עם המין, הוא מטיב עם עצמו, וזו לא דוגמה לנחיצות סוציוביולוגיה). סוציוביולוגיה באה להראות מדוע ייתכן שפרט יצור חברה ויטיב עם אחרים כדי להטיב עם עצמו. דניאל • תרמו ערך 22:03, 8 בנובמבר 2011 (IST)