זולתנות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זולתנות (בלועזית: אלטרואיזם) היא אינטרס לא אנוכי בעזרה לזולת, המתבטא בהתנהגות המסבה טוב למישהו אחר ללא תמורה.
הצורה הקדומה של זולתנות היא פעילות המדגישה את רווחת האחרים בעודה מצמצמת או מתעלמת מרווחת היחיד, בעוד הזולתנות המאוחרת היא פעילות הנעשית ללא מניע אנוכי. זולתנות הוא גם שמה הנרדף של דוקטרינה מוסרית הממליצה על התנהגות זולתנית (אלטרואיסטית). למושגים אלו יש היסטוריה ארוכה בחשיבה הפילוסופית והאתית ולאחרונה הם הפכו יותר לנושאי שיחה בקרב פסיכולוגים, סוציולוגים, ביולוגים ואתולוגים. בעוד רעיונות בקשר לזולתנות מתחום אחד עלולים לפגוע בכאלה מתחום אחר, השיטות השונות וההתמקדות בתחומים אלו מובילים לנקודות מבט שונות על האלטרואיזם.
הסתכלות שונה על זולתנות יכולה לעלות כתוצאה משימוש בהגדרות צרות או רחבות במושג האינטרס האישי. תומכים רבים ישנם לגישה שאינטרס אישי יכול להיות מוגדר במונחים של רווח גשמי, בעוד אחרים יטענו אחרת ויאמרו שאינטרס אישי כולל גמול פסיכולוגי, כמו הרגשת הסיפוק שיש לאדם בעוד הוא עוזר לאיש זר. טענות דומות הן אלו שהולידו גישות כגון אגואיזם פסיכולוגי - לפיו כל פעולה מקורה באינטרס אישי, והדוניזם פסיכולוגי - לפיו כל פעולה נעשית מהרצון להשגת אושר עבור מבצע הפעולה.
[עריכה] זולתנות ויהדות
המונח המקביל לזולתנות ביהדות הוא חסד. גישה זו באה לידי ביטוי בתנ"ך הן במצוות רבות; לדוגמה: מצוות מתנות עניים, ציוויי התורה ביחס לגרים, וציוויים דומים ביחס ליתומים ואלמנות ("אלמנה ויתום לא תענון", ספר שמות, פרק כ"א, 21), והן בפסוקים כלליים יותר; לדוגמה: "עולם חסד יבנה" (ספר תהילים, פרק פ"ט) או "ואהבת לרעך כמוך" (ספר ויקרא, פרק י"ט, 18).
גישה מעט קיצונית יותר ביהדות, משתקפת בדבריו של המקובל, הרב יהודה לייב הלוי אשלג. לתפישתו, החסד הוא ביטול מוחלט של צרכי הפרט לטובת פרט אחר או הכלל.[1]
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- גדי כהן, "עולם חסד יבנה", אתר "דעת". מתוך: מעליות (כ"ב) טבת ה'תשס"א
- מהם הגורמים המשפיעים על מסירותם של מתנדבים? באתר "התנדבות בישראל"
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ראו אות ד' מאמר מתן תורה, יהודה אשלג מתן תורה\אות ד'; וכן אשלג, מתן תורה
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
