שיחה:עדשה אכרומטית

הצעה לפתיח עבור הערך

שלום, כתבתי פתיח עבור הערך הזה. מכיוון שאף פעם לא כתבתי ערך, אני מעדיף להעמיד את הפתיח כאן לפני שאפרסם אותו, ואשמח לכל הערות או הצעות לשינויים, בתוכן או בסגנון. מתייג את ליאור (מיקרוסקופיה דו-פוטונית ותחומים משיקים), Pixie.ca (בנושאים מסויימים), E L Yekutielבעלי הידע באופטיקה ואת נדב ס, Tshuva, hagay1000, רמי (ידע בסיסי), eman, Eyalweyalw, משה פרידמן, בנצי, E L Yekutiel, saroad, שלום אורי, GidiD ‏בעלי הידע בפיזיקה.

תודה רבה!

עדשה אכרומטית היא עדשה שמתוכננת באופן שמפחית את העיוותים האופטיים שנגרמים לתמונה שנוצרת על ידה, יחסית לעדשה כדורית פשוטה. בעדשה האכרומטית יש פחות אברציה כרומטית ופחות אברציה כדורית, שיפורים שמושגים באמצעות מבנה מורכב יותר, בדרך כלל ע"י הצמדת שתי עדשות פשוטות העשויות מסוגי זכוכית שונים. עדשה אכרומטית מסוגלת למקד שני אורכי גל שונים לאותו מרחק מוקד, מה שמשפר את אחידות המיקוד עבור כל אורכי הגל שביניהם, לעומת עדשה פשוטה בה כל אורך גל מתמקד במרחק אחר. ניתן לשפר עוד את ביצועי העדשה באמצעות מבנה מורכב אפילו יותר, וכך מתקבלות העדשה האפוכרומטית והעדשה הסופר-אכרומטית .

עד כאן ההצעה לפתיח. השתדלתי לסקור בו את עיקרי המאפיינים של העדשה, בלי להיכנס ליותר מדי פרטים (כמו למה השימוש בשני סוגי זכוכית מביא להקטנת האברציות, באילו סוגי זכוכית משתמשים, באילו אורכי גל משתמשים לייחוס, ומהי בכלל נפיצה, שגורמת לאברציות הכרומטיות בעדשה פשוטה מלכתחילה). אל כל הפרטים האלה אפשר להיכנס בהמשך הערך (שעדיין זקוק גם הוא לעריכה... אל זה אעבור בהמשך אם אתפנה לכך).

שוב תודה, E L Yekutiel - שיחה 07:19, 10 במרץ 2023 (IST)

נראה טוב. רק אני מבקש שכשאתה מוסיף את הפתייח הזה, על תמחוק את הפתיח הקיים אלה תהפוך אותו לגוף הערך (אפשר כמובן לערוך ולשפר אותו). תודה רבה, רמי (Aizenr) - שיחה 07:44, 10 במרץ 2023 (IST)

תודה רבה @רמי!

לערך כרגע אין כלל פתיח... לכן רציתי לכתוב את זה. הוא כרגע מורכב מפרק יחיד, שמחולק לתתי פרקים (אולי הראשון מביניהם מתפקד כפתיח בפועל), אבל הרגיש לי שבכל זאת חסרה לו הקדמה כללית.

או אולי התכוונת שכל מה שקיים כרגע זה הפתיח, ושאין גוף.

בכל אופן, כפי שכתבת, אני אכן מתכוון להוסיף את זה לתחילת הערך, בלי למחוק שום דבר. בהמשך אכן יש לשנות דברים בטקסט הקיים. E L Yekutiel - שיחה 08:06, 10 במרץ 2023 (IST)

אחלה פתיח (:

אם מסתדר לך, כדאי להתייחס לשימוש בעדשות אכרומטיות במיקרוסקופיה ובפרט במיקרוסקופיה פלוארנית. שבת שלום, ליאור पॣ • י"ז באדר ה'תשפ"ג • 14:23, 10 במרץ 2023 (IST)

תודה רבה! נכון, בכלל לא הזכרתי שימושים לדוגמה או מוטיבציה... אני מניח שבפתיח אפשר להזכיר באופן כללי, ולפרט קצת יותר בגוף הערך.

לא יצא לי להתנסות במיקרוסקופיה פלוארנית, אני מכיר רק בתיאוריה; אשמח אם תתקן אותי @ליאור: האם הצורך בעדשות אכרומטיות (או אפוכרומטיות) נובע מכך שמשתמשים בסמנים בצבעים שונים כדי לצבוע רכיבים שונים, בשונה ממיקרוסקופיה רגילה שבה אפשרי בעיקרון להאיר את הדגימה באור מונוכרומטי? או כי אותה העדשה משמשת גם למיקוד האור העל סגול שמעורר את הפלואורסנציה? או אולי כי יש צורך במרחק מוקד קצר מאוד (במיקרוסקופיה באופן כללי), ובעדשות רגילות קצרות מוקד יש אברציה כדורית חזקה?

אשמח אם תוכל לפסול או להוסיף על הסיבות האלה...

נ.ב. - אני עדיין חדש פה ולא מכיר את הנורמות; אם הודעה כמו זו לא שייכת לדף השיחה הזה אלא לדף שיחת המשתמש של ליאור, אשמח לדעת (היא כן מעניינו של הדיון, אבל פונה בעיקר למשתמש מסוים).

שוב תודה ושבוע טוב! E L Yekutiel - שיחה 20:56, 11 במרץ 2023 (IST)

א. בדף השיחה של הערך דנים כיצד להשביח אותו, כך שכל דבריך שייכים לכאן.

ב. התכוונתי לומר שהפתיח שהצעת בסדר גמור כפי שהוא, ולהציע שנתייחס ליישומים במיקרוסקופיה בגוף הערך. לשאלתך, אברציה כרומטית בעדשת האובייקטיב של המיקרוסקופ תביא לכך שעירור באורכי גל שונים יתמקד לעומקים שונים בדוגמה, מה שיקשה על החוקרים לומר אם שני צבענים שונים ממוקמים בסמיכות זה לזה (קולוקליזציה). בנוסף, אברציה כרומטית בעדשות המוליכות את אלומת האור אל עדשת האובייקטיב עלולות לגרום לכך שהאלומה תהיה מקבילית רק באורך גל נתון ומתבדרת באורכי גל אחרים. במיקרוסקופיה דו-פוטונית יש פחות בעיה עם האור הנפלט מהדוגמא ומגיע לאובייקטיב לאחר פיזורים מרובים ברקמה (ממילא אוספים אותו לתוך גלאי דלי כמו מכפילור), ויותר בעיה עם אלומת העירור שעוברת מסלול אופטי ארוך יחסית דרך מספר רב של עדשות. אם משתמשים בלייזר מתכוונן (למשל לייזר טיטניום-ספיר) נחוצות עדשות אכרומטיות שמתאימות לטווח אורכי הגל הרצוי. יום טוב, ליאור पॣ • י"ט באדר ה'תשפ"ג • 08:17, 12 במרץ 2023 (IST)

שוב תודה רבה!

לא חשבתי על זה שצבענים שונים לא רק פולטים צבעים שונים, אלא גם מעוררים ע"י אורכי גל שונים...

לגבי ההתבדרות, אם אני מבין נכון, יש שתי בעיות: הגברת חוסר האחידות במרחק המוקד (אם כל אורך גל מגיע בהתבדרות \ התכנסות שונה), והקטנת כמות האור שנאספת ע"י האובייקטיב, ולכן הקטנה בעוצמת האות המעורר. הבנתי נכון?

תודה רבה על כל ההערות!

סתם כדי לסבר את האוזן, אם כבר הוזכר לייזר טיטניום-ספיר: הקשר שלי לעדשות האלה (פרט לקורסים באופטיקה) הוא שבמעבדה שלנו אנחנו משתמשים בלייזר מהסוג הזה, לא כלייזר מתכוונן אלא כלייזר פולסים אולטרה-קצרים, ולכן רוחב הפס שלו יחסית גדול, ובין השאר מהסיבה הזו אנחנו משתמשים בעדשות אכרומטיות עבור דימות כללי, ובאובייקטיבים אפוכרומטיים כשנדרשת הגדלה רבה.

שוב תודה! E L Yekutiel - שיחה 13:10, 12 במרץ 2023 (IST)

תודה לך (:

אני מניח שהתשובה משתנה מיישום ליישום. אני רגיל לעדשות אובייקטיב עם מרחק עבודה של מילימטרים אחדים. אברציה כרומטית עשויה לגרום להבדל של מיקרונים אחדים במרחק המוקד בין אורכי גל שונים. זה מפריע לניתוח הנתונים אבל נראה לי שמשפיע במידה זניחה על יעילות האיסוף של האובייקטיב. עבור מי שעושה ננוסקופיה עם מרחקי עבודה אפסיים, יתכן שהאברציה הכרומטית מפריעה גם ליעילות האיסוף של האובייקטיב.

באופן דומה, אני עובד עם פעימות ברוחב של מאה-מאתיים פמטושניות או במקרה האידאלי עם רוחב של כחמישים פמטושניות (אמפירית, נראה שדחיסת הפעימה מעבר לכך לא ממש מועילה לצילום מוח ער). רוחב הסרט של פעימה כזו הוא בסביבות 25 ננומטר, כלומר סטייה של כ-1.5% ביחס לאורך גל נומינלי של 920 ננומטר. מבלי לחשב, אני מנחש שההשפעה של רוחב הסרט של הפעימה על מריחת ה-PSF שאנחנו מקבלים בתוך המוח קטנה יחסית לאברציות מרחביות ברקמה. לעומת זאת, אצלכם ממקדים פעימה קצרה יותר בזמן ולכן רחבה יותר ספקטרלית על מטרה מוצקה קטנה, נקייה מאברציות מרחביות, כך שאברציה כרומטית עלולה לחרבש את המיקוד.

את כל זאת אני כותב מבלי שממש ניסיתי להשתמש באובייקטיבים מונוכרומטיים, למעט פעם אחת בוסרית בה החלפתי את כל האובייקטיב השמנמן בעדשה אספרית קטנטנה. אבל זה לפעם אחרת (:

יום טוב, ליאור पॣ • כ' באדר ה'תשפ"ג • 14:47, 13 במרץ 2023 (IST)

בוצע. תודה רבה על הסבלנות והתשובות!

שקלתי בכל זאת להוסיף משפט כמו "בעדשות אכרומטיות נעשה שימוש כאשר יש חשיבות למרחק מוקד אחיד על פני טווח רחב של אורכי גל", אבל כמו שכתבת עדיף פשוט להיכנס לשימושים שלה (עם יותר פירוט) בגוף הערך. אז הכנסתי את הפתיח כפי שהוא הופיע לעיל.

שוב תודה רבה! מקווה שמתישהו אספיק גם לגשת לגוף הערך... בינתיים כל מי שמעוניין לשפר, כמובן מוזמן. E L Yekutiel - שיחה 21:57, 14 במרץ 2023 (IST)