שיחה:פעפוע

אנדוציטוזה זהו תהליך אקטיבי שדורש השקעת אנרגיה חיצונית בעוד שדיפוזיה זהו תהליך שבו המקור למעבר החומר הוא גרדיאנט הריכוזים. ולכן אין קשר ישיר בין שתי ההגדרות נ"ל חוץ מאשר ששני התהליכים מעבירים חומר. צוניאפולו 19:28, 20 באפריל 2007 (IDT)

אני חושב שכרגע אפשר להוריד את ההערה... צוניאפולו 11:11, 24 באפריל 2007 (IDT)

העברתי את הקטע שמחקת לערך המתאים (אנדוציטוזה), השתדל להימנע למחוק סתם כך קטעים שאפשר לעשות בהם שימוש. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 01:15, 30 באפריל 2007 (IDT)

מקדם דיפוזיה

לא מוזכר בערך שום דבר על מקדם דיפוזיה. לדעתי כדאי לכתוב גם את הפיתוח של משוואת דיפוזיה, ממנה מגיעים לתנועה בראונית. Deltafunction - שיחה 16:19, 23 באוגוסט 2009 (IDT)

דוחות השיפוט של תחרות הפיזיוויקי

ערך זה השתתף בתחרות הפיזיוויקי ואף עלה לשלב הגמר של התחרות.

דוח שופט המשנה בתחרות

הערך כתוב בצורה ברורה יחסית ומעביר את רוב הנתונים הכלליים על התהליך המתואר. הכתיבה היא כוללנית מאוד וממעטת בירידה לפרטים. ישנן מספר בעיות בתיאור הפיסיקלי וכן טעויות סגנון.

1. שגיאות פיסיקליות:

• "התהליך נגרם בשל תנועתם המתמדת והאקראית של חלקיקי החומר, הנובעת מהאנרגיה האצורה בהם" – התהליך נגרם אמנם כתוצאה מהאנרגיה הקינטית של החלקיקים אולם זוהי אינה אנרגיה האצורה בהם.
• "פעפוע של מזהם ליצירת מוליכים למחצה - לפעמים נקרא נידוף”- תהליך של דיפוזיה של מזהם ליצירת מוליך למחצה נקרא סימום ולא נידוף.
• יש להוסיף קישור לחוקי פיק על מנת להפוך את הערך לשמיש יותר.

1. שגיאות סגנוניות:

• "טמפרטורת סביבה - ככל שהטמפרטורה הסביבה גבוהה יותר כך הדיפוזיה מהיר יותר" – משפט שגוי
• "יצירת נכסים על ידי עירוב של פלדה או מתכות אחרות עם חומרים אחרים" - משפט לא ברור. ניתן לכתוב בדוגמא על פלדה כי ניתן לשנות את תכונות הפלדה ע"י דיפוזיה של חומרים שונים.

הפסקה בנושא האפיון הפיסיקלי קצרה מדי והקפיצה בין החוק השני של התרמודינאמיקה לחדר עם עשן גדולה מדי.

• יש להחליט אם להשתמש במלה פעפוע או במלה דיפוזיה ולא לקפוץ בין השתיים.

1. עניין: בניגוד לבעיות בתחום התיאור הפיסיקלי, קיימות בערך מספר דוגמאות לפעפוע מתחומים שונים ואף מתואר ניסוי במוצקים היוצרים עניין בערך.

דוח השופטים הראשיים בתחרות

אני עם הבודק המקצועי כשהוא כותב: "ערך כתוב בצורה ברורה יחסית ומעביר את רוב הנתונים הכלליים על התהליך המתואר. הכתיבה היא כוללנית מאוד וממעטת בירידה לפרטים. ישנן מספר בעיות בתיאור הפיסיקלי וכן טעויות סגנון" ואף מרחיב ואומר כי הערך דל מאוד יחסית לנושא אותו הוא מתאר, וחסרה מאוד משוואת הדיפוזיה, וקצת הרחבה. גם החלקים הטקסטולים שמתארים את התופעה מסתפקים בהסברים של נפנופי ידיים. ערך אנציקלופדי צריך להיות מלא יותר ולא להשתמש בניסוחים מאנישים כמו: "המולקולות המתנגשות מוצאות לעצמן יותר מרחב ולכן המולקולות מתחילות לנדוד מהאזור הצפוף לאזור הצפוף פחות."

סתירה פנימית

בהתחלה כתוב: "הקצב אינו תלוי בריכוז שבו נמצא החומר." ואילו בסוף כתוב "מפל ריכוזים-ההפרש בין הריכוז בתמיסה אחת לריכוז החומר בתמיסה האחרת, ככל שריכזו קטן יותר כך הדיפוזיה מהיר יותר.". נראה שהמשפט הראשון שגוי שכל מפל הריכוזים צריך להשפיע על הפעפוע. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 08:44, 3 במאי 2011 (IDT)

צודק הורדתי. אגב הערך מאוד חסר....טוקיוני 10:10, 3 במאי 2011 (IDT)

תהליך?

מהו התהליך? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.228.198.122 22:40, 21 באפריל 2013 (IDT)

משוב מ-26 בדצמבר 2015

כיצד מתפזרים חלקיקי המומס בממס? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.64.210.148 09:15, 26 בדצמבר 2015 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

בגורמים המשפיעים על קצב הדיפוזיה מופיע המשפט הבא: מפל ריכוזים - ההפרש בין הריכוז בתמיסה אחת לריכוז החומר בתמיסה האחרת, ככל שריכזו קטן יותר כך הדיפוזיה מהירה יותר. ייתכן כי טענה זאת לא מדוייקת. כאשר מסתכלים על קבוע הדיפוזיה (2 שורש מרחק כפול זמן) רואים שאין שם שום התייחסות למפל ריכוזים. כיוון שדיפוזיה הינה תנועה אקראית של חומר במרחב, כאשר נבדוק כיצד חומר מתקדם מנקודה א ל- ב נדבר כבר על שטף ולא על דיפוזיה, בשטף יש חשיבות למפל הריכוזים והוא מהווה רכיב מרכזי במהירות הגעת חומר מנקודה לנקודה כיוון שככול שיש יותר חומר, הסבירות למצוא אותו בנקודה בה אנחנו בודקים עולה. כיוון שדיפוזה מקורה בתנועה הבראונית (תנועה סיבובות של האטום סביב עצמו, תנועה קינטית אקראי ורעידות) של האטומים, רק גורמים אלו משפיעים על קצב הדיפוזיה.

מקור: דווח על ידי: נחום בוזגלו 109.67.112.142 16:14, 24 באוגוסט 2016 (IDT)

אני מתייג משתמשים עם רקע בפיזיקה: משתמש:MathKnight משתמש:Corvus משתמש:eman ALPR. ‏ Amitayzl - שיחה 16:24, 24 באוגוסט 2016 (IDT)

זה לא טעות, כי ככל שבצד אחד יש יותר מולקולות, הלחץ גבוה יותר יחסית לצד השני, הטמפרטורה גבוהה יותר, והמהירות של המולקולות גבוהה יותר, לכן למוקולות בצד הזה יש יותר סיכוי להגיע לממברנה ולעבור לצד שני. בנוגע למקדם שנחום דיבר עליו, הוא צודק אבל זה לא כל חישוב המהירות, על פי חוקי הדיפוזיה של פיק מכפילים את הקבוע הזה בגרדיאנט הריכוזים. -PelicanTwo - שיחה 18:29, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

ניטור

אנונימי ביצע כאן מקודם שינוי. Meir138, יורם שורק, Orielno, Polskivinnik, Squaredevil, אלון סול ‏בעלי הידע בכימיה ונדב ס, Tshuva, hagay1000, רמי (ידע בסיסי), eman, Eyalweyalw, משה פרידמן, בנצי, E L Yekutiel, saroad, שלום אורי‏בעלי הידע בפיזיקה (למי שזה יותר שייך), תוכלו לאמת את דבריו? תודה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 12:29, 6 באפריל 2017 (IDT)

אמת ויציב. יש נטייה במדעי הטבע לתאר תופעות במונחים תכליתיים ("החלקיק רוצה...", "התגובה שואפת..." וכדומה). זה עוזר להמחיש את הרעיון, אבל זו האנשה של הטבע, והיא יכולה ליצור תפיסה שגויה אצל הקוראים. בהקשר של פסקת פתיחה, ייתכן שהקפדה כזו אינה באמת נחוצה, אבל הניסוח שהציע התורם האלמוני הולם מאד, ולדעתי תוספת הדיוק אינה מפחיתה מכוח ההסבר. נדב ס. • שיחה 13:54, 6 באפריל 2017 (IDT)

אני מסכים עם העורך האנונימי ועם נדב ס.. עדיף לא להתנסח בצורה שמרמזת שיש למולקולות רצונות או מטרה. ערכתי שינויים בפסקה הראשונה בהתאם. את הטקסט ששונה העברתי בניסוח מעט שונה למשפט האחרון בפסקה (שם הוא התאים בצורה טובה יותר). במשפט הראשון שמגדיר את המושג מחקתי את "וזרימה סדורה", מכיוון שפעפוע (ראו ערך אנגלי Diffusion) היא בהגדרה לא זרימה סדורה (כמו bulk motion לדוגמא). כמו כן הורדתי את "על פי רוב". המשמעות של "במורד מפל ריכוזים" היא בהכרח מריכוז גבוה לריכוז נמוך. OdedSpec - שיחה 16:22, 6 באפריל 2017 (IDT)

מסכים עם קודמיי. בר הראל • שיחה 20:28, 6 באפריל 2017 (IDT)

תודה לכולכם. כתבתי תודה לאנונימי. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 21:21, 6 באפריל 2017 (IDT)

Like מצויין! Meir138 - שיחה 07:56, 7 באפריל 2017 (IDT)

משוב מ-3 במאי 2017

פעפוע זה ערבוב של שתי מצבי צבירה יחד

 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
 217.132.185.78 20:54, 3 במאי 2017 (IDT)

תודה

עזרתם לי מאוד{