שיחה:קטב מרירי

חץ משוח ברעל?

למיטב ידיעתי חץ משוח ברעל הוא פירוש אחד לביטוי התנכי, ובכל מקרה לא הנפוץ - רוח רעה. אם מישהו יודע מה מקור הפירוש בבקשה לפרט, אם אין אף אחד אני אערוך ואסביר את הפירוש המקובל (לדעתי). --Tambah 23:41, 25 באוקטובר 2007 (IST)

המקור הוא פירושו של רש"י, על פי חז"ל (כלומר הספרות המדרשית), ומקורם בשיר של פגעים

לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מֵחֵץ - יָעוּף יוֹמָם.

מִדֶּבֶר - בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּטֶב - יָשׁוּד צָהֳרָיִם.

כאשר ישוד - מלשון לשדוד, הובן במשמעות של יריית חץ או הטלת כידון. ואם כן הקטב היה ה"חץ" הפוצע וגורם למוות בצהריים. ראה בנושא השיחה הבא, על נחום סוקולוב, שהרחיק בפרשנות זו וטען ש"קטב מרירי" הוא רעל ה'ארסן', אשר מורחים אותו על חץ. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ט"ו בתמוז ה'תשע"ד • 16:50, 13 ביולי 2014 (IDT)

פשט הכתובים ופירושים אחרים

קטב מרירי פירושו סופת שלג, או קרח, או מחלה הנובעת מהצטננות לאחר סופה כזו.

לא אני המצאתי את הפירוש הזה, למדתי אותו בכיתה ד' מהמורה חנה אפרתי ז"ל, בקבוצת יבנה, (אולי מפירוש קסוטו/הרטום?). ושוב ראיתי פירוש זה מספר פעמים בישיבות בהם למדתי ובהם לימדתי לפני שנים. כעת אני לא מוצא מי שיסביר זאת כך.

מישהו יכול לעזור עם מקור?

מצאתי מקורות קרובים:

• רש"י מסביר שלחומי רשף הם אנשים שעברו סופה קשה. זאת בהמשך להסברם של רוב פרשני התנ"ך על הביטוי המובא מעט קודם: 'ובתוהו ילל ישימון' - בתוך סערת רוחות מיללת.
• ד"ר משה ענת בתנ"ך לעם (הוצאת עם עובד) מסביר שרשף הוא אש, וקטב מרירי הוא קדחת חום.
• נחום סוקולוב במצוקי ארץ הסביר שמדובר ברעל ארסן שהוא חומר חומצי לטענתו.
• בתנ"ך מופיע קטב במקום אחד נוסף: אני מסכם כאן את פירושי החוקרים המתרגמים והפרשנים לפסוק זה ומשמעותם לעניינינו:

הִנֵּה חָזָק וְאַמִּץ לַאדֹנָי: -

כְּזֶרֶם בָּרָד שַׂעַר קָטֶב (כלומר סערת "קטב" - סערת שלג או סערת ברד, אם רשף פירושו אש, ולא מלשון נשיפת הרוח, אולי פירושו סערת ברקים),

כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים, הִנִּיחַ לָאָרֶץ בְּיָד. (כלומר: זרם שגרם לתזוזת קרקע, או מפל מים שנופל אל הארץ בכוח ומותז ממנו)

אמנם מקובל בספרות ובפרשנות להסביר את הפסוק ב'האזינו' שמדובר בשד (בעל עיניים רבות וקליפות ועוד תכונות מפחידות) אך לפי פשוטו של מקרא בסופת עזה, ובהמשך במתקפת חיות בר, ה"בהמות" הענק והמפחיד, וזוחלים (תנינים) או נחשים גדולים וארסיים.

-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ט"ו בתמוז ה'תשע"ד • 16:43, 13 ביולי 2014 (IDT)

לא אתנגד לאזכור הפירוש אם יובאו לו אסמכתאות ממשיות. כרגע זו סברה בעלמא. הפירוש שהבאתי בערך מבוסס על הלקסיקון המחקרי המצוטט בהערת שוליים (אם כי השתמשתי רק מעט שבמעט מהחומר המובא שם), והמידע הוצלב עם מילון העברית המקראית של מ"צ קדרי. ‏nevuer‏ • שיחה 20:51, 15 ביולי 2014 (IDT)

משוב מ-14 באוקטובר 2019

(מים) מאררים = מים - מקודשים. (קטב) מרירי = קטב - ? . ? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
Zoren999 - שיחה 16:12, 14 באוקטובר 2019 (IDT)

Zoren999 מה אתה שואל בעצם? נילס אנדרסן - שיחה 16:18, 14 באוקטובר 2019 (IDT)

תרגום המילה מרר נמצאת בשפה האוגריתית שם מופיע הביטוי מרר כתיאורו הנשגב של האל דגן ('מרדגן') וכך , הפירוש שהוצע למילה צריך להקביל ל : קדושה ,אדון,להתחזק . המילה מרר נמצאת בשפה האוגריתית שם מופיע הביטוי מרר כתיאורו הנשגב של האל דגן ('מרדגן') וכך , הפירוש שהוצע למילה צריך להקביל ל : קדוש ,אדון,להתחזק . [1] ,בשפה הארמית-סורית המילה 'מאר' - ܡܪܝ פירושה בעברית : אדון ,שליט . ובערבית - مَار 'מאר' . למילה הערבית مَرَّ‎- מארה , משמעות נוספת והיא לעבור,להתהלך . {לא חתם|Zoren999}}

Zoren999, מחקתי חלק מדבריך שעברו באופן בוטה על כללי ההתנהגות המותרים כאן. יש להתייחס באופן מכבד לכל חברי הקהילה. תודה, Dovno - שיחה 12:29, 30 באוקטובר 2019 (IST)

• בוודאי , אני בעד לכבד , כשזה הדדי.