שיר של פגעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסוקי המזמור:תהלים צ'
יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן

א יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן:
ב אֹמַר לַיהוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ:
ג כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת:
ד בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ:
ה לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם:
ו מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם:
ז יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ:
ח רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה:
ט כִּי אַתָּה יְהוָה מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ:
י לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ:
יא כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ:
יב עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ:
יג עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין:
יד כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי:
טו יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ:
טז אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי:

שיר של פגעים הוא הכינוי שניתן ביהדות למזמור צ"א בספר תהילים, ונקרא גם "יושב בסתר" על פי הפתיח של המזמור "יֹשֵׁב, בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן; בְּצֵל שַׁדַּי, יִתְלוֹנָן". מזמור זה נחשב כמזמור שמירה, ונאמר כסגולה להצלה מפגעים (מזיקים), גם בסיטואציות אישיות, בהווה ובעתיד, וגם באירועים כלליים, וזאת משום האמור בפסוקים הבאים:

  • פסוק ג' - "כִּי הוּא יַצִּילְךָ, מִפַּח יָקוּשׁ; מִדֶּבֶר הַוּוֹת".
  • פסוק ד' - "לֹא-תִירָא, מִפַּחַד לָיְלָה".
  • פסוק י' - "לֹא-תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה; וְנֶגַע, לֹא-יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ".

המזמור נאמר בתוספת מזמור ג', החל בפסוק השני, "הַשֵׁם , מָה-רַבּוּ צָרָי; רַבִּים, קָמִים עָלָי". יש האומרים את התוספת לפני מזמור צ"א, ויש הנוהגים לאומרה אחריו.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור לכינוי זה הוא מאמר חז"ל: "ואי זהו שיר פגועין: (תהילים ג) ה' מה רבו צרי וכל המזמור. (תהילים צא) יושב בסתר עליון. עד כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך" (ירושלמי, מסכת שבת, פרק ו', הלכה ב')

חכמים הקפידו שהשימוש במזמור יהיה להגנה בלבד, אך לא ייעשה בו שימוש מאגי כגון כסגולה להתרפאות ממחלה.

זמנים מיוחדים לאמירת שיר של פגעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר של פגעים נאמר בהזדמנויות בהן, על פי המסורת, למזיקים יש כוחות חזקים יותר לפעול בעולם, ולהרע.

קריאת שמע על המיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת היהודית, בשעת שנתו של היהודי עוזבת אותו נשמתו, ואז הוא חשוף לפגעי המזיקים השולטים בלילה. המגן אברהם פוסק על פי שיטתו של רבי יהושע בן לוי ש'שיר של פגעים' מגן‏[1], ועל כן אומרים אותו לאחר קריאת שמע שעל המיטה, ולפני ברכת המפיל, ואין זה מהווה הפסק בברכות, שכן שמירה אינה מהווה הפסק‏[2]. שיר של פגעים הופיע לראשונה כחלק מקריאת שמע שעל המיטה בסדר רב עמרם גאון[3].

שבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבת אומרים את מזמור צ"א בתפילת שחרית. ונשאלת השאלה, הרי בזוהר מובא שבשבת אין המזיקים שולטים, ומדוע אפוא יש צורך לומר בשבת את שיר של פגעים.

"כד עייל שבתא איהי אתיחדת ואתפרשת מסטרא אחרא וכל דינין מתעברין מינה ואיהי אשתארת ביחודא דנהירו קדישא ואתעטרת בכמה עטרין לגבי מלכא קדישא וכל שולטני רוגזין ומארי דדינא כלהו ערקין ואתעברו מינה ולית שולטנו אחרא בכלהו עלמין" (זוהר, פרשת תרומה)
תרגום:
כאשר נכנסת השבת היא מתייחדת ונפרשת מכוחות הרע, וכל הדינים עוברים ממנה, והיא נשארת בייחוד האור הקדוש, ומתעטרת בכמה עיטורים לגבי המלך הקדוש. וכל ממשלות הרוגז ובעלי הדין, כולם בורחים ועוברים ממנה, ואין שלטון אחר בכל העולמות‏[4].

על כך עונה האדמו"ר ממונקאץ רבי חיים אלעזר שפירא בשם סידור היעבץ שמה שנאמר בזוהר שאין מזיקים בשבת, זה דווקא כשישראל שומרים שבת כהלכתה. אבל כשישראל אינם נזהרים בהלכות שבת, הדבר נותן כוח יתר למזיקים, ושליטתם מתגברת בערבי שבתות‏[5].

מוצאי שבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה שהשבת יוצאת חוזרים המזיקים לשוטט בעולם, ובמקביל מאבד היהודי את הנשמה היתרה שלו, לכן אומרים בתפילת ערבית של מוצאי שבת את שיר של פגעים שבו כתוב "מִפַּחַד לָיְלָה". ואין אומרים מזמור זה במוצאי שבת בשבוע שחל בו יום טוב, שכן אז ימי החול, הנמצאים בין קדושת שבת לקדושת יום טוב, מוגנים כבר‏[6]. סיבה נוספת שאין לומר שיר של פגעים במוצאי שבת בשבוע שחל בו יום טוב, מכיוון שבמזמור כתוב: "וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כּוֹנְנָה עָלֵינוּ" והכוונה בכך לששת ימי בראשית, והיות ואין בשבוע זה שישה ימי חול רצופים, אין לומר את המזמור‏[7]

לווית המת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנוכת בית קברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנוכת בית כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "רבי יהושע בן לוי אמר להו להני קראי וגאני" (בבלי, מסכת שבועות, דף ט"ו, עמוד ב')
  2. ^ שולחן ערוך אורח חיים, סימן רל"ט, סעיף א' (הפנייה ממשנה ברורה, שער הציון)
  3. ^ ד"ר דליה מרקס, בעת אישן ואעירה, הוצאת ידיעות ספרים
  4. ^ התרגום מתוך סידור רינת ישראל של הרב שלמה טל
  5. ^ חיים אלעזר שפירא, דרכי חיים ושלום, מונקאץ', ה'ת"ש
  6. ^ שאלת יעבץ
  7. ^ רבי אליעזר בן יואל הלוי, ‏ראבי"ה, הוצאת חברת מקיצי נרדמים, עמוד 393, באתר HebrewBooks