שיחה:קם ליה בדרבה מיניה
הוספת נושאשינוי שם ערך[עריכת קוד מקור]
הביטוי הנכון הוא "קם ליה בדרבה מיניה" אני לא יודע איך משנים שם ערך. אודה אם מישהו יסביר לי, או לחלופין ישנה בעצמו.יאשיהו 23:24, 24 בינואר 2007 (IST)
מי הוסיף? שיערוך![עריכת קוד מקור]
הקטע שנוסף כאן, החל מ"לדעת רש"י בב"ק ע וכו', כתוב בשפה ישיבתית ולא אנציקלופדית. קשה להאמין שאדם אינטליגנט שאינו בחור ישיבה יבין את הקטע הזה, וחבל. ככלל, אין הויקי, לדעתי, ספר הלכה, ולא צריכים לכתוב את כל הדעות של הפוסקים. על זה אפשר להפנות "לקריאה נוספת" ולתת מראי מקומות. אבל אם כבר, לפחות שיהיה כתוב בשפה ברורה.יאשיהו 22:59, 15 באוקטובר 2007 (IST)
- טוב. גיליתי שזה המשתמש האנונימי שברשימה. אם הקטע לא ייערך תוך שבוע, נראה לי שהוא אמור להימחק.יאשיהו 23:02, 15 באוקטובר 2007 (IST)
- חס וחלילה! אם אינך רוצה לערוך בעצמך, הוסף תבנית {{עריכה}} ואל תמחק מידע שכל גרעונו הוא צורך בעריכה. דניאל צבי • שיחה 23:04, 17 באוקטובר 2007 (IST)
ולעניין הכללי - אמנם אין סיבה להביא את דעת כל הפוסקים, אך כמו שבערך טוב על נושא פיזיקלי הייתי מצפה לראות את דעותיהם של הפיזיקאים העיקריים שעסקו בנושא, כך הייתי מצפה לראות פה את דעותיהם של הפוסקים העיקריים, ואין דין קצות החושן כדין "חרצולי אפריים" (אם כי לגבי ה"חילוק" של "ראשי הישיבות" אני מתלבט). דניאל צבי • שיחה 23:41, 17 באוקטובר 2007 (IST)
- מדובר בחילוק שצריך לככב ב"חבורה", אבל אין סיבה להביא אותו כאן. הפניתי לקצוה"ח ב"קריאה נוספת".יאיר • שיחה 17:53, 10 באפריל 2008 (IDT)
מלקות וממון[עריכת קוד מקור]
תקנתי את החלק הזה - מי שכתב אותו שכח סוגיה ערוכה וברורה במסכת כתובות, שמסיקה להלכה שגם במלקות וממון ילקה ולא ישלם, וכן פסקו להלכה כל הפוסקים.יאשיהו - שיחה 22:20, 27 במאי 2008 (IDT)
תוספת על העיקר[עריכת קוד מקור]
באופן כללי אני מאד נהנה מצורת העריכה, ברם יורשה לי להעיר: א. מאחר והעורך עצמו מציין שבפרק שלישי בכתובות עוסקת הגמרא בדברים אלו, מדוע הוא מציין כמ"מ את מס' מכות, והרי אותה דרשה נדרשת בכתובות לב ב. ב. קיצר במקום שהיה נכון להאריך במקצת, לדוגמה האם כלל זה תקף גם לגבי חיוב קרבן וממון, ראה ריטב"א עמ"ס שבועות לז א ד"ה או דילמא.
שם המונח[עריכת קוד מקור]
כרגע המצב הוא ששם הערך הוא 'קם ליה בדרבה מיניה' ואילו בערך עצמו כתוב 'קים ליה בדרבה מיניה', לאיזה מהם צריך לשנות את השני? באופן אישי אני מכיר את המונח כ'קים ליה' ופה זו הפעם הראשונה ששמעתי על האופציה השניה, ערכתי חיפוש בפרויקט השו"ת ושתי האפשרויות הניבו מעל 1000 תוצאות. בעלי הידע בהלכה מה דעתכם? מוכני - שיחה 13:13, 21 באפריל 2022 (IDT)
- גם אני מכיר יותר את הכתיב המלא "קים ליה", וכדאי שתהיה אחידות בין שם הערך לבין המינוח בתוך הערך. צורייה בן הרא"ש - (שיחה, תרומות) - כ' בניסן ה'תשפ"ב 13:19, 21 באפריל 2022 (IDT)
- לדעתי זה גםיותר נכון מבחינה תחבירית. Biegel - שיחה 13:21, 21 באפריל 2022 (IDT)
- קים ליה. עמד (שיחה | תרומות) • כ' בניסן ה'תשפ"ב • 13:31, 21 באפריל 2022 (IDT)
- המונח מוכר ב"עולם הישיבות" כ־קים ליה בדרבה מיניה.--Nahum - שיחה 15:36, 21 באפריל 2022 (IDT)
- כנ"ל. בברכה בן-ימין - שיחה 15:52, 21 באפריל 2022 (IDT)
- למרות שהמונח הרווח בישיבות הוא קים ליה בחיריק. בש"סים הכתיב הנפוץ יותר הוא "קם" בקמ"ץ. Biegel, אשמח שתסביר למה לדעתך החיריק נכון יותר דקדוקית. לעניות הבנתי, הקמץ מתאים יותר – האדם קם (עמד) כבר בעונש גדול יותר, ולכן פטור מן העונש הקטן. בן עדריאל • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשפ"ב 20:35, 24 באפריל 2022 (IDT)
- כעת אני רואה שגם באנציקלופדיה התלמודית השם שנבחר הוא "קם ליה בדרבה מיניה". מכל הנ"ל, אני בעד השם הקיים. בן עדריאל • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשפ"ב 20:38, 24 באפריל 2022 (IDT)
- למרות שהמונח הרווח בישיבות הוא קים ליה בחיריק. בש"סים הכתיב הנפוץ יותר הוא "קם" בקמ"ץ. Biegel, אשמח שתסביר למה לדעתך החיריק נכון יותר דקדוקית. לעניות הבנתי, הקמץ מתאים יותר – האדם קם (עמד) כבר בעונש גדול יותר, ולכן פטור מן העונש הקטן. בן עדריאל • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשפ"ב 20:35, 24 באפריל 2022 (IDT)
- כנ"ל. בברכה בן-ימין - שיחה 15:52, 21 באפריל 2022 (IDT)
- המונח מוכר ב"עולם הישיבות" כ־קים ליה בדרבה מיניה.--Nahum - שיחה 15:36, 21 באפריל 2022 (IDT)
- קים ליה. עמד (שיחה | תרומות) • כ' בניסן ה'תשפ"ב • 13:31, 21 באפריל 2022 (IDT)
- לדעתי זה גםיותר נכון מבחינה תחבירית. Biegel - שיחה 13:21, 21 באפריל 2022 (IDT)
- אני חוזר בי, אם כי דקדוקית יש מקום לכאן ולכאן משום שהמשפט משמש בהוראת ציווי ולכן לכאורה מתאים יותר לפרשו כ"העמד אותו בעונש הגדול". אבל אני נוטה לקבל את השם כפי שהוא באנציקלופדיה. Biegel - שיחה 21:13, 24 באפריל 2022 (IDT)
- השאלה אם מעדיפים את השם הנפוץ בגמרא או את השם הנפוץ בציבור. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ד בניסן ה'תשפ"ב • 21:15, 24 באפריל 2022 (IDT)
- לעניות דעתי, אפשר להעדיף את השם הנפוץ בציבור, בטח שגם השם הנפץ בגמרא אפשר לקרוא עם חיריק כמו הקריאה הנפוצה,(הרי אין בשס"ים ניקוד)... צורייה בן הרא"ש - (שיחה, תרומות) - כ"ד בניסן ה'תשפ"ב 21:19, 24 באפריל 2022 (IDT)
- כתיב חסר כזה הוא מאד לא סביר. הש"ס בלי ניקוד, אבל הם לא בכתיב מקראי אולטרה-חסר. תראה לי מי שיקרא "קם לי בדרבה מיניה" כ"קִם". Biegel, אני בכלל לא בטוח שהמשפט הוא משפט ציווי. נראה לי יותר לקרוא אותו כפועל בעבר, כמש"כ קודם. בן עדריאל • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשפ"ב 21:22, 24 באפריל 2022 (IDT)
- לעניות דעתי, אפשר להעדיף את השם הנפוץ בציבור, בטח שגם השם הנפץ בגמרא אפשר לקרוא עם חיריק כמו הקריאה הנפוצה,(הרי אין בשס"ים ניקוד)... צורייה בן הרא"ש - (שיחה, תרומות) - כ"ד בניסן ה'תשפ"ב 21:19, 24 באפריל 2022 (IDT)
- השאלה אם מעדיפים את השם הנפוץ בגמרא או את השם הנפוץ בציבור. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ד בניסן ה'תשפ"ב • 21:15, 24 באפריל 2022 (IDT)
- @בן עדריאל - אמרתי ששתי האפשרויות הגיוניות, אם כי אני נוטה שזה כן משפט ציווי שכן הוא נאמר בתור כלל הוריה, דהיינו כהוראה שאותה יש לבצע כאשר נתקלים במקרה כזה, לא כתיאור עובדתי שהנידון כבר קיבל עונש גדול ולכן ייפטר מהעונש הקל. בכל מקרה אני נוטה להיצמד בזה לאנציקלופדיה התלמודית. Biegel - שיחה 23:43, 24 באפריל 2022 (IDT)
- כשחפשתי את הביטוי "בדרבה מיניה" ברחבי הש"ס, ההתרשמות שלי היתה הפוכה, שמדובר דוקא בתיאור עובדתי ולא בהוראה שיש לבצע. בן עדריאל • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשפ"ב 23:53, 24 באפריל 2022 (IDT)
- בדקתי גם אני בש"ס והשתכנעתי מדברי בן עדריאל. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ד בניסן ה'תשפ"ב • 23:58, 24 באפריל 2022 (IDT)
- במחשבה שניה, אני מקבל את טענתו של בן עדריאל צורייה בן הרא"ש - (שיחה, תרומות) - כ"ד בניסן ה'תשפ"ב 10:38, 25 באפריל 2022 (IDT)
- בדקתי גם אני בש"ס והשתכנעתי מדברי בן עדריאל. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ד בניסן ה'תשפ"ב • 23:58, 24 באפריל 2022 (IDT)
- כשחפשתי את הביטוי "בדרבה מיניה" ברחבי הש"ס, ההתרשמות שלי היתה הפוכה, שמדובר דוקא בתיאור עובדתי ולא בהוראה שיש לבצע. בן עדריאל • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשפ"ב 23:53, 24 באפריל 2022 (IDT)
- @בן עדריאל - אמרתי ששתי האפשרויות הגיוניות, אם כי אני נוטה שזה כן משפט ציווי שכן הוא נאמר בתור כלל הוריה, דהיינו כהוראה שאותה יש לבצע כאשר נתקלים במקרה כזה, לא כתיאור עובדתי שהנידון כבר קיבל עונש גדול ולכן ייפטר מהעונש הקל. בכל מקרה אני נוטה להיצמד בזה לאנציקלופדיה התלמודית. Biegel - שיחה 23:43, 24 באפריל 2022 (IDT)