שיחה:תקיעת שופר

למי בא לתקן את ההפניה לדף הפירושונים "יובל"? kotz - שיחה 09:26, 5 בינואר 2009 (IST)

לי. בברכה, ינבושד • ט' בטבת ה'תשס"ט.

וגם בזריזות! חן חן kotz - שיחה 09:33, 5 בינואר 2009 (IST)

"במקורות קדמוניים" אלו הן?

בתוך הערך מצויין ש"במקורות קדמוניים" תשר"ת תש"ת ותר"ת נקראות קר"ק וכו' היכן הם המקורות ההם?

החיוב

מה בדיוק לא היה מדויק במה שהעלתי ועל סמך מה אתה אומר זאת? אתה מוזמן לגשת ולבדוק את הדברים. חוץ מזה, אם אני צריך להתייעץ עם מישהו בנוגע לערך הספציפי הזה זה בטח לא איתך, הרי לא אתה זה שיצר את הערך. אני הוספתי פסקה, אתה באת ושינית. ד"א, לא נראה לי שבמידה ואני מוסיף פרטים, גם אם כבודו חושב שהם לא מדויקים, אני צריך להתייעץ. וצר לי מאוד אם זה מפריע לך.הנגבי - שיחה 13:26, 19 בספטמבר 2010 (IST)

בעניין הפרוצדוריאלי, לאחר שאתה רואה שלא הייתה הסכמה לדברים שכתבת, נהוג לדון עליהם בדף השיחה, ולא לשחזר. אני שמח שעכשיו עברת לדף השיחה, ואכן אסביר את הסתייגויותי מהדברים שכתבת:

א. כתבת שתקיעת השופר "מהווה בעצם את כל תוכנו ומהותו של ראש השנה", בעוד שבעיני רבים תוכנו ומהותו של ראש השנה מתבטא בשלושה אספקטים שלא בהכרח מתבטאים בתקיעת השופר: 1. תחילת השנה. 2. יום הדין. 3. המלכת ה'. אמנם יש הוגים שקישרו את תקיעת השופר לאספקטים הללו, אך הוגים אחרים ראו זאת באופנים שונים. למשל בגמרא: "למה תוקעים בשופר - רחמנא אמר תקעו". וברמב"ם: "רמז יש בו כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם". שים לב שעל פי ההלכה נשים פטורות מתקיעת שופר, וכמו כן כאשר ראש השנה חל בשבת לא תוקעים בשופר - ומכאן שבראיית ההלכה, מהותו של ראש השנה לא תלוי באופן מובהק דווקא בשופר.

ב. כתבת שהמצוות הכלליות של החגים הנוהגות בכל יום טוב נוהגות גם בראש השנה, בעוד שיש מצוות כלליות רבות בחגים האחרים שאינן נוהגות בראש השנה: עלייה לרגל, עולת ראייה, שלמי חגיגה, ומצוות "ושמחת בחגך".

ג. כתבת שהחג נקרא בתורה "זכרון תרועה", בעוד שאופי הביטוי הזה מלמד שהוא לא "כינוי" של החג, אלא תיאור האופי של החג. כך בפרט בתוך ההקשר המלא: "יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש" - כל אלו תיאורים של אופי החג, ולא כינויים שלו.

ד. כתבת שהתקיעה בשופר היא "האירוע המכונן" של היום. הביטוי הזה לא מתאים בהקשר הנוכחי. אירוע מכונן בדרך כלל הוא מאורע משמעותי שיש לו השפעה לשנים רבות, וזה לא ביטוי שמתאים לתיאור של מאפיין מרכזי של יום מסויים. אני-ואתה • שיחה 14:53, 19 בספטמבר 2010 (IST)

קודם הדברים, מביע תודה על עצם ההתיחסות. לעצם הדברים אזי:

ראשית, נקודת המוצא שלי שהערך שבו אנו עוסקים נכתב מתוך ראייה הלכתית, וככזה אין לי ספק שהשופר והתקיעה אולי לא מהווה את כל תוכנו ומהותו של ראש השנה אך ודאי שאת עיקרו של החג. השופר הוא המצווה היחידה מדאורייתא ששייכת במועד זה. פטור נשים משופר לא רלוונטי- הם גם פטורות מסוכה ודי מוסכם שגם מנטילת ארבעת המינים- ועדיין אין בזה כדי להפקיע את העובדה שסוכה וארבעת המינים מהווים את עיקרו וומהותו של חג הסוכות. ומה שכתבת בסעיף ג' רק מחזק זאת. שמו ואופיו של החג קשור בצורה אדוקה לשופר. בנוגע לראש השנה בתורת תחילת השנה, המלכת ה' ויום הדין- יש לי הרבה להרחיב ונכון שאלו מאפיינים בולטים של ראש השנה אבל עדיין אני עומד במה שאמרתי (אגב, בניגוד אליך אני לא בטוח שחלקם לא קשורים בהכרח לראש השנה). לעצם הההלכה שר"ה שחל בשבת אין תוקעים- כידוע הדבר עורר תמיהה גדולה מאוד בעולמה של הלכה ותמיהה זו אף יש בה כדי לחזק דברי.

לגבי סעיף ב'- אתה צודק. אבל יש לי הסתייגות- עדיין יש מכנה משותף רחב בין כל המועדים.

בנוגע לסעיף ד'- אני כלל לא בטוח שזה פירושו הפשוט "אירוע מכונן". גם אם תשמיט מונח זה- עדיין התקיעה היא האירוע המרכזי של היום: באגדה ובמחשבה תופס השופר מקום מיוחד ועיקר הדיונים בהלכה (שכאמור, הערך נכתב מזוית זו) בנוגע לראש השנה מרוכזים במצוות השופר.

אני מקווה שאני לא טרחני מדי, אך באמת כותב זאת כדי ללמוד.הנגבי - שיחה 17:48, 19 בספטמבר 2010 (IST)

ראשית, בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם.

לעניין, כרגע כתוב בפתיח שזו "המצווה העיקרית בחג זה". לדעתי, זהו אכן תמצות ראוי של דיונים רבים שניתן לערוך בנושא. מה הנקודה שחסרה בעיניך בערך? אני-ואתה • שיחה 20:01, 19 בספטמבר 2010 (IST)

בתחילה הוספתי למשפט הפתיחה את מה שאתה השמטת. והוספתי את הפסקה המשמעותית בעיני שהייתה חסרה שנקראה "החיוב"- שגם אותה שינית וזה מקובל עלי- ייתכן והלשון שבה השתמשתי היא "ישיבתית" מדי.

באופן כללי ניתן להוסיף עוד רבות לערך:

א. עצם התקיעה- איך בפועל צריך לתקוע

ב. השמיעה

ג. חומרו של השופר

ד. צורתו

ה. דבר שעלה בדיון-האישים המחויבים בשופר

ו. זמנה של התקיעה

ז. הכוונות- לצאת (מח' האם מצוות צריכות כוונה או לא) ולתקוע (דינו וגדרו של מתעסק)

ח. הברכות- הכוונה למלכויות זכרונות ושופרות- אמנם זה עלה כבר בערך הקיים אך יש עוד מה להוסיף לענ"ד

הנגבי - שיחה 21:25, 19 בספטמבר 2010 (IST)

התכוונתי לשאול מה חסר בפתיחה. את הפסקה על החיוב ערכתי כדי שתהיה בסגנון אנציקלופדי, ומכיוון שהיא לא נראית לי כל כך עיקרית העברתי אותה כפסקה שניה בערך. פסקאות אחרות אתה מוזמן להוסיף, אך אכן תצטרך להקפיד על סגנון אנציקלופדי יותר, ולא הרצאתי. באופן כללי אני ממליץ בכתיבת ערכי הלכה (ואולי בערכים בכלל) להיצמד כמה שיותר למקורות כתובים, ולהשתדל לא להוסיף מעבר למה שמפורש בהם. כשהדברים מגובים במקורות טובים, הרבה יותר קשה להתווכח עליהם. אני-ואתה • שיחה 22:02, 19 בספטמבר 2010 (IST)

אופל .כ.

אני לא יודעת כלום על אשופר חוץ מי שאשופר הוא כלי נגינה עשוי מקרן חלולה שלחיה בעל קרניים. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.124.252.42 20:18, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

תקיעות שופר

לא כתוב על אילו תקיעות שופר יש בחיי קראתי את הכול אני רק רציתי להכין שיעורי בית הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.108.226.124 18:28, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

צורת השברים, וצורת תשר"ת.

צריך שמישהו יתנדב לערוך את המנהגים בעשיית השברים. מנהג האשכנזים הליטאים, מנהג החסידים ומנהג הספרדים.
וכן יש לערוך את השיטות בתשר"ת, האם בין השברים לתרועה יש כדי נשימה, או אין כדי נשימה, או מריע מתוך השבר.
דוגמה למקום שערכו דברים בעניין: http://olamot.net/shiur/%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%94%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8
בכבוד רב ובברכת שנה טובה לכולם. מייחל - שיחה 12:01, 27 בספטמבר 2019 (IDT)

תמונה בראש העמוד

העלתי תמונה חילופית לתמונה של התוקע בשופר בראש העמוד. Neriah ביטל לי. מה הפסול שנמצא בה? אברהם שלמה - שיחה

אברהם שלמה, העברתי את התמונה להמשך העמוד בגלל שהתמונה הייתה שם בצורה לא טובה, וגם בגלל שהתמונה שהייתה שם הייתה יותר טובה התמונה שאתה שמת (לפחות לדעתי). נריה - 💬 - 22:05, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

דיווח שאורכב ב-06 בספטמבר 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מנהג חבד לתקוע מאה קולות שמתחלקים ל30 מיושב30 במוסף לחש 30 בחזרת הש"ץ 10 בקדיש תתקבל סה"כ מאה . לאחר התפילה תוקעין עוד 30 קולות שאינם מהמנין והחיוב והם רק כדי לערבב את השטן שלא יחשוב שסימנו את תפלתינו

נכון. זה מוזכר כבר בערך, כמה שורות לפני סוף הפרק "מספר הקולות וזמנן". עמד (שיחה | תרומות) • כ"ט באלול ה'תשפ"א • 14:46, 6 בספטמבר 2021 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתקיעת שופר שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0001.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20141210172853/https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0001.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 10:49, 27 באפריל 2023 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יולי 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתקיעת שופר שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=14809 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20121127075437/http://hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=14809 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 03:33, 21 ביולי 2023 (IDT)