שיחה:תקיעת שופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

למי בא לתקן את ההפניה לדף הפירושונים "יובל"? kotz - שיחה 09:26, 5 בינואר 2009 (IST)

לי. בברכה, ינבושד • ט' בטבת ה'תשס"ט.
וגם בזריזות! חן חן kotz - שיחה 09:33, 5 בינואר 2009 (IST)

"במקורות קדמוניים" אלו הן?[עריכת קוד מקור]

בתוך הערך מצויין ש"במקורות קדמוניים" תשר"ת תש"ת ותר"ת נקראות קר"ק וכו' היכן הם המקורות ההם?

החיוב[עריכת קוד מקור]

מה בדיוק לא היה מדויק במה שהעלתי ועל סמך מה אתה אומר זאת? אתה מוזמן לגשת ולבדוק את הדברים. חוץ מזה, אם אני צריך להתייעץ עם מישהו בנוגע לערך הספציפי הזה זה בטח לא איתך, הרי לא אתה זה שיצר את הערך. אני הוספתי פסקה, אתה באת ושינית. ד"א, לא נראה לי שבמידה ואני מוסיף פרטים, גם אם כבודו חושב שהם לא מדויקים, אני צריך להתייעץ. וצר לי מאוד אם זה מפריע לך.הנגבי - שיחה 13:26, 19 בספטמבר 2010 (IST)

בעניין הפרוצדוריאלי, לאחר שאתה רואה שלא הייתה הסכמה לדברים שכתבת, נהוג לדון עליהם בדף השיחה, ולא לשחזר. אני שמח שעכשיו עברת לדף השיחה, ואכן אסביר את הסתייגויותי מהדברים שכתבת:
א. כתבת שתקיעת השופר "מהווה בעצם את כל תוכנו ומהותו של ראש השנה", בעוד שבעיני רבים תוכנו ומהותו של ראש השנה מתבטא בשלושה אספקטים שלא בהכרח מתבטאים בתקיעת השופר: 1. תחילת השנה. 2. יום הדין. 3. המלכת ה'. אמנם יש הוגים שקישרו את תקיעת השופר לאספקטים הללו, אך הוגים אחרים ראו זאת באופנים שונים. למשל בגמרא: "למה תוקעים בשופר - רחמנא אמר תקעו". וברמב"ם: "רמז יש בו כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם". שים לב שעל פי ההלכה נשים פטורות מתקיעת שופר, וכמו כן כאשר ראש השנה חל בשבת לא תוקעים בשופר - ומכאן שבראיית ההלכה, מהותו של ראש השנה לא תלוי באופן מובהק דווקא בשופר.
ב. כתבת שהמצוות הכלליות של החגים הנוהגות בכל יום טוב נוהגות גם בראש השנה, בעוד שיש מצוות כלליות רבות בחגים האחרים שאינן נוהגות בראש השנה: עלייה לרגל, עולת ראייה, שלמי חגיגה, ומצוות "ושמחת בחגך".
ג. כתבת שהחג נקרא בתורה "זכרון תרועה", בעוד שאופי הביטוי הזה מלמד שהוא לא "כינוי" של החג, אלא תיאור האופי של החג. כך בפרט בתוך ההקשר המלא: "יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש" - כל אלו תיאורים של אופי החג, ולא כינויים שלו.
ד. כתבת שהתקיעה בשופר היא "האירוע המכונן" של היום. הביטוי הזה לא מתאים בהקשר הנוכחי. אירוע מכונן בדרך כלל הוא מאורע משמעותי שיש לו השפעה לשנים רבות, וזה לא ביטוי שמתאים לתיאור של מאפיין מרכזי של יום מסויים. אני-ואתהשיחה 14:53, 19 בספטמבר 2010 (IST)
קודם הדברים, מביע תודה על עצם ההתיחסות. לעצם הדברים אזי:
ראשית, נקודת המוצא שלי שהערך שבו אנו עוסקים נכתב מתוך ראייה הלכתית, וככזה אין לי ספק שהשופר והתקיעה אולי לא מהווה את כל תוכנו ומהותו של ראש השנה אך ודאי שאת עיקרו של החג. השופר הוא המצווה היחידה מדאורייתא ששייכת במועד זה. פטור נשים משופר לא רלוונטי- הם גם פטורות מסוכה ודי מוסכם שגם מנטילת ארבעת המינים- ועדיין אין בזה כדי להפקיע את העובדה שסוכה וארבעת המינים מהווים את עיקרו וומהותו של חג הסוכות. ומה שכתבת בסעיף ג' רק מחזק זאת. שמו ואופיו של החג קשור בצורה אדוקה לשופר. בנוגע לראש השנה בתורת תחילת השנה, המלכת ה' ויום הדין- יש לי הרבה להרחיב ונכון שאלו מאפיינים בולטים של ראש השנה אבל עדיין אני עומד במה שאמרתי (אגב, בניגוד אליך אני לא בטוח שחלקם לא קשורים בהכרח לראש השנה). לעצם הההלכה שר"ה שחל בשבת אין תוקעים- כידוע הדבר עורר תמיהה גדולה מאוד בעולמה של הלכה ותמיהה זו אף יש בה כדי לחזק דברי.
לגבי סעיף ב'- אתה צודק. אבל יש לי הסתייגות- עדיין יש מכנה משותף רחב בין כל המועדים.
בנוגע לסעיף ד'- אני כלל לא בטוח שזה פירושו הפשוט "אירוע מכונן". גם אם תשמיט מונח זה- עדיין התקיעה היא האירוע המרכזי של היום: באגדה ובמחשבה תופס השופר מקום מיוחד ועיקר הדיונים בהלכה (שכאמור, הערך נכתב מזוית זו) בנוגע לראש השנה מרוכזים במצוות השופר.
אני מקווה שאני לא טרחני מדי, אך באמת כותב זאת כדי ללמוד.הנגבי - שיחה 17:48, 19 בספטמבר 2010 (IST)
ראשית, בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה הקודמת, נהוג להוסיף זוג אחד נוסף. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם.
לעניין, כרגע כתוב בפתיח שזו "המצווה העיקרית בחג זה". לדעתי, זהו אכן תמצות ראוי של דיונים רבים שניתן לערוך בנושא. מה הנקודה שחסרה בעיניך בערך? אני-ואתהשיחה 20:01, 19 בספטמבר 2010 (IST)
בתחילה הוספתי למשפט הפתיחה את מה שאתה השמטת. והוספתי את הפסקה המשמעותית בעיני שהייתה חסרה שנקראה "החיוב"- שגם אותה שינית וזה מקובל עלי- ייתכן והלשון שבה השתמשתי היא "ישיבתית" מדי.
באופן כללי ניתן להוסיף עוד רבות לערך:
א. עצם התקיעה- איך בפועל צריך לתקוע
ב. השמיעה
ג. חומרו של השופר
ד. צורתו
ה. דבר שעלה בדיון-האישים המחויבים בשופר
ו. זמנה של התקיעה
ז. הכוונות- לצאת (מח' האם מצוות צריכות כוונה או לא) ולתקוע (דינו וגדרו של מתעסק)
ח. הברכות- הכוונה למלכויות זכרונות ושופרות- אמנם זה עלה כבר בערך הקיים אך יש עוד מה להוסיף לענ"ד
הנגבי - שיחה 21:25, 19 בספטמבר 2010 (IST)
התכוונתי לשאול מה חסר בפתיחה. את הפסקה על החיוב ערכתי כדי שתהיה בסגנון אנציקלופדי, ומכיוון שהיא לא נראית לי כל כך עיקרית העברתי אותה כפסקה שניה בערך. פסקאות אחרות אתה מוזמן להוסיף, אך אכן תצטרך להקפיד על סגנון אנציקלופדי יותר, ולא הרצאתי. באופן כללי אני ממליץ בכתיבת ערכי הלכה (ואולי בערכים בכלל) להיצמד כמה שיותר למקורות כתובים, ולהשתדל לא להוסיף מעבר למה שמפורש בהם. כשהדברים מגובים במקורות טובים, הרבה יותר קשה להתווכח עליהם. אני-ואתהשיחה 22:02, 19 בספטמבר 2010 (IST)

אופל .כ.[עריכת קוד מקור]

אני לא יודעת כלום על אשופר חוץ מי שאשופר הוא כלי נגינה עשוי מקרן חלולה שלחיה בעל קרניים. 77.124.252.42 20:18, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

תקיעות שופר[עריכת קוד מקור]

לא כתוב על אילו תקיעות שופר יש בחיי קראתי את הכול אני רק רציתי להכין שיעורי בית 84.108.226.124 18:28, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

צורת השברים, וצורת תשר"ת.[עריכת קוד מקור]

צריך שמישהו יתנדב לערוך את המנהגים בעשיית השברים. מנהג האשכנזים הליטאים, מנהג החסידים ומנהג הספרדים.
וכן יש לערוך את השיטות בתשר"ת, האם בין השברים לתרועה יש כדי נשימה, או אין כדי נשימה, או מריע מתוך השבר.
דוגמה למקום שערכו דברים בעניין: http://olamot.net/shiur/%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%94%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8
בכבוד רב ובברכת שנה טובה לכולם. מייחל - שיחה 12:01, 27 בספטמבר 2019 (IDT)