שיחת ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ארכיון/מלך אמון מאמרך
הוספת נושאתגובה אחרונה: לפני שנתיים מאת נאדבערנער אייניקל בנושא יערות דבש
העברה למרחב[עריכת קוד מקור]
הערך מוכן, פחות או יותר (יתכן שאוסיף מספר פרטים קטנים בהמשך). האם לדעת התבנית:משלב ראוי להעבירו למרחב? גילוי נאות: הערך נכתב לבקשת דוד. זכריהו בן בניה • שיחה • ט' בשבט ה'תש"ף 23:11, 3 בפברואר 2020 (IST)
- אני בעד. יישר כח לך וישר כח גם לדוד... (חמרא למרא וטיבותא לשקייה) גור • שיחה • ט' בשבט ה'תש"ף • 23:15, 3 בפברואר 2020 (IST)
בעד. ערך מדהים! 
שְכּוֹיֵיח! איש גלילי • שיחה • ט' בשבט ה'תש"ף • 00:00, 4 בפברואר 2020 (IST)
- זכריהו, הפתעת אותי, לא חשבתי שזכרת. ערך מושקע ואיכותי שלא כל אחד יכול לכתוב, רואים את הידע המעמיק שלך בתחום. אני מזכיר שדיברנו על הערך מתוך דיון על האפיפיור היהודי, ומשכך - חסר לי קצת איזכור כלשהו של הפיסקה "קל חנן נחלתו וכו'". רבים מאוד מכירים מהפיוט הזה רק משורה זו (אולי להוסיף אגב הפסקה על החתימה). אני מזכיר גם שסברתי שצריך לקרוא לערך מלך אמון מאמרך ולא מלך אמון (לא יודע מה התכנית שלך, הוא ללא שם כרגע. זו באמת הזדמנות לציין שיש צורך להעניק שם לערך לפני אישור העברה למרחב). דוד (שיחה) 20:41, 5 בפברואר 2020 (IST)
- דוד, הוספתי משפט המאזכר שורה זו (ןלמען האמת זו הסיבה שהקדשתי פסקה מיוחדת לחתימה). האם אתה חושב שמתאים להוסיף גם אזכור בפתיח. גם האחרים מוזמנים להגיב, כמובן... זכריהו בן בניה • שיחה • י"ב בשבט ה'תש"ף 11:11, 7 בפברואר 2020 (IST)
- זכריהו, הפתעת אותי, לא חשבתי שזכרת. ערך מושקע ואיכותי שלא כל אחד יכול לכתוב, רואים את הידע המעמיק שלך בתחום. אני מזכיר שדיברנו על הערך מתוך דיון על האפיפיור היהודי, ומשכך - חסר לי קצת איזכור כלשהו של הפיסקה "קל חנן נחלתו וכו'". רבים מאוד מכירים מהפיוט הזה רק משורה זו (אולי להוסיף אגב הפסקה על החתימה). אני מזכיר גם שסברתי שצריך לקרוא לערך מלך אמון מאמרך ולא מלך אמון (לא יודע מה התכנית שלך, הוא ללא שם כרגע. זו באמת הזדמנות לציין שיש צורך להעניק שם לערך לפני אישור העברה למרחב). דוד (שיחה) 20:41, 5 בפברואר 2020 (IST)
- כמובן, בעד. יהונתן (שיחה) 00:58, 7 בפברואר 2020 (IST)
גוש או בית[עריכת קוד מקור]
זכריהו בן בניה, ה"גושים" המופיעים בערך, האם אין הכוונה לבתים? יהונתן (שיחה) 16:23, 15 במרץ 2020 (IST)
- יהונתן, לא בדיוק. המונח "בתים" הוא רב משמעי, וגם בהקשר זה הוא לא כ"כ מתאים. המבנה המדויק כאן הוא מחרוזות של שלש צלעות/שורות, כאשר המחרוזות מתחלקות לקבוצות של שלש שלש. קבוצות אלה מכונות גושי מחרוזות או גושים. "בית" בהקשר זה, יכול להתיחס הן למחרוזת והן לגוש מחרוזות ולכן השימוש בו אינו רצוי לדעתי (גם בספרות המקצועית לרוב אין משתמשים בו בהקשר זה. בפיוט הספרדי "בית" הוא כינוי לשורה דוקא, ושתי הצלעות של השורה מכונות דלת וסוגר). זכריהו בן בניה • שיחה • כ"ד באדר ה'תש"ף 15:47, 20 במרץ 2020 (IST)
יערות דבש[עריכת קוד מקור]
ביערות דבש (יערות דבש, באתר היברובוקס), כתוב, ”וכאשר תשכיל בפיוט יום שני בשופרות תבין על ידי כך דברים הרבה שנתכוון לו (ר"א) [ר"ש] הגדול בחרוזיו”, במחזור מתיבתא של עוז והדר מציינים שרבי יונתן התכוון לפיוט מלך אמון.
א. האם קביעתם נכונה?
ב. א"כ, יש טעם לציין את זה בערך?
נאדבערנער אייניקל • שיחה • כ"ח בכסלו ה'תשפ"ב • 15:11, 2 בדצמבר 2021 (IST)
- ה"מלך" שאמון על מאמרים מסוג זה הוא {[א|זכריהו בן בניה}}. יהונתן • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשפ"ב 22:28, 2 בדצמבר 2021 (IST)
- זכריהו בן בניה, שים לב לפסקה זו ולקישור המצורף, זה בעמודה השמאלית לקראת סוף העמוד, תודה רבה. נאדבערנער אייניקל • שיחה • י' בטבת ה'תשפ"ב • 12:15, 14 בדצמבר 2021 (IST)
- תודה על ההפניה. מרפרוף מהיר לא הבנתי איך בפיוטנו רמוזים דברי ר"י אייבשיץ ששופר מבטא את צרחת הגרון הקשורה לייחוד ה'. אם אתם מבינים, אשמח לביאור. באופן כללי, ההפניה ל"פיוט יום שני בשופרות" יכולה תיאורטית להתייחס לאחד משלושה פיוטים: הפיוט שלנו, הפיוט אדר והוד שגם לר"ש הגדול וגם הוא על סדר מזו"ש, או התקיעתא לברכת שופרות של יוסי בן יוסי. אני מעלה את ההשערה שהכוונה דוקא לאפשרות האחרונה, כי אמנם התקיעתא אינה מזכירה בפירוש את דברי ר"י אייבשיץ, אבל היא כן עוסקת בשופר ובקול כביטוי להשגחת ה' בעולמו. אם נחרוג לרגע מהעיסוק האנציקלופדי, התקיעתא של יוסי בן יוסי היא לענ"ד בין הפיוטים היפים ביותר בכלל, ומדי שנה נחמץ לבי כשמדלגים אותה אצלנו כברוב המקומות. העיון מומלץ! גם ההפניה ל"פיוט יום שני בשופרות" הגיונית יותר כהפניה לברכת שופרות ולא לפסקה העוסקת בשופרות בתוך היוצר. אמנם, התקיעתא היא ליוסי בן יוסי ולא לר"א או ר"ש הגדול, אבל אולי ר"י אייבשיץ חשב שמחברה הוא רבי אלעזר בירבי קליר שחיבר את התקיעתא ליום הראשון, וכינה אותו ר"א הגדול (וא"צ להגהה של עוז והדר). מה דעתכם? זכריהו בן בניה • שיחה • י' בטבת ה'תשפ"ב 14:49, 14 בדצמבר 2021 (IST)
- תוכל להפנות לבית - בכל אחד מג' הפיוטים שהזכרת - בו רמוזים דברי ר"י אייבשיץ?
לגופה של טענה, גם אני חשבתי שהכוונה לפיוט שאומרים בחזרת הש"ץ בשופרות ולא ליוצר, אבל אני ממש לא מבין בדברים האלה. נאדבערנער אייניקל • שיחה • י"א בטבת ה'תשפ"ב • 19:51, 14 בדצמבר 2021 (IST)
- תוכל להפנות לבית - בכל אחד מג' הפיוטים שהזכרת - בו רמוזים דברי ר"י אייבשיץ?
- תודה על ההפניה. מרפרוף מהיר לא הבנתי איך בפיוטנו רמוזים דברי ר"י אייבשיץ ששופר מבטא את צרחת הגרון הקשורה לייחוד ה'. אם אתם מבינים, אשמח לביאור. באופן כללי, ההפניה ל"פיוט יום שני בשופרות" יכולה תיאורטית להתייחס לאחד משלושה פיוטים: הפיוט שלנו, הפיוט אדר והוד שגם לר"ש הגדול וגם הוא על סדר מזו"ש, או התקיעתא לברכת שופרות של יוסי בן יוסי. אני מעלה את ההשערה שהכוונה דוקא לאפשרות האחרונה, כי אמנם התקיעתא אינה מזכירה בפירוש את דברי ר"י אייבשיץ, אבל היא כן עוסקת בשופר ובקול כביטוי להשגחת ה' בעולמו. אם נחרוג לרגע מהעיסוק האנציקלופדי, התקיעתא של יוסי בן יוסי היא לענ"ד בין הפיוטים היפים ביותר בכלל, ומדי שנה נחמץ לבי כשמדלגים אותה אצלנו כברוב המקומות. העיון מומלץ! גם ההפניה ל"פיוט יום שני בשופרות" הגיונית יותר כהפניה לברכת שופרות ולא לפסקה העוסקת בשופרות בתוך היוצר. אמנם, התקיעתא היא ליוסי בן יוסי ולא לר"א או ר"ש הגדול, אבל אולי ר"י אייבשיץ חשב שמחברה הוא רבי אלעזר בירבי קליר שחיבר את התקיעתא ליום הראשון, וכינה אותו ר"א הגדול (וא"צ להגהה של עוז והדר). מה דעתכם? זכריהו בן בניה • שיחה • י' בטבת ה'תשפ"ב 14:49, 14 בדצמבר 2021 (IST)
- זכריהו בן בניה, שים לב לפסקה זו ולקישור המצורף, זה בעמודה השמאלית לקראת סוף העמוד, תודה רבה. נאדבערנער אייניקל • שיחה • י' בטבת ה'תשפ"ב • 12:15, 14 בדצמבר 2021 (IST)