תותח מרדף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חרטומה של "סוליי-רואיאל", מבט מלפנים; שני הפתחים העליונים הם אשנבי תותחי המרדף הקדמיים שהוצבו בצור החרטום. דגם בקנה מידה במוזיאון הימי הלאומי בצרפת.
"ווטראן" הצרפתית, הנרדפת על ידי שייטת בריטית, מוצאת מקלט בנמל קונקרנו. ענן העשן בירכתיה מעיד כי היא יורה בתותח המרדף האחורי שלה. ציור שמן על קנבס מאת מישל בוקה (1822-1894).

תותח מרדףאנגלית: chase gun או chaser) הוא תותח ימי שהוצב בחרטומה או בירכתיה של אוניית מפרשים מלחמתית ושימש לירי היישר לפנים על כלי שיט נרדף או לירי היישר לאחור על כלי שיט רודף. הירי נעשה בדרך כלל אל עבר החיבל של כלי השיט (התרנים, המפרשים והחבלים) על מנת להאט את מהירותו ולחבל בכושר התמרון שלו. בהתאם למיקומם באונייה הבחינו בין תותח מרדף קדמי (bow chaser) ותותח מרדף אחורי (stern chaser).

תותחי מרדף קדמיים יכלו להיות תותחים רגילים, שהועלו מסיפון התותחים והוצבו כשקניהם מזדקרים החוצה דרך אשנבי-תותחים מיוחדים לדבר או משני צדי מוט החרטום, או תותחים ייעודיים, ארוכי-קנה וקלים יחסית, שהוצבו בחרטום. תותחי מרדף אחוריים יכלו גם הם להיות תותחים מאולתרים או תותחים ייעודיים, שניצבו דרך קבע, מכוסים, בקבינות הקצינים בירכתיים והיוו חלק מן הריהוט והציוד בתא.

מרדפים בתקופת אוניות המפרשים יכלו להימשך שעות ולפעמים ימים, כשכל צוות מכוונן בעדינות את מפרשי האונייה כדי לנצל לתועלתו את השינוי הקל ביותר בעוצמת הרוח וכיוונה. כדור תותח אחד שכוון היטב יכול היה לפגוע בחבל חשוב או לקרוע מפרש אם נשבה רוח חזקה. בשעת מרדף או התחמקות מאונייה רודפת הפקידו בדרך כלל את הירי בידיהם של טובי הקלעים מבין תותחני האונייה.