Tuesday Afternoon

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Tuesday Afternoon"
סינגל בביצוע המודי בלוז
יצא לאור

22 באוקטובר 1967 - באלבום

מאי 1968 - בסינגל
סוגה רוק מתקדם
שפה אנגלית
אורך

8:23 גרסת האלבום

2:16 גרסת הסינגל
חברת תקליטים Dream
כתיבה ג'סטין היוורד
לחן ג'סטין היוורד עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה טוני קלארק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Tuesday Afternoon (יום שלישי אחר הצהריים, נקרא גם Forever Afternoon (Tuesday?), או Forever Afternoon) הוא שיר משנת 1968 שנכתב על ידי ג'סטין היוורד ובוצע על ידי להקת הרוק האנגלית Moody Blues באלבומם Days of מ-1967 Future Passed .

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הופיע באלבום Days of Future Passed, אלבום קונספט המתאר יום טיפוסי. באלבום, היה זה החלק הראשון ברצועה של The Afternoon תחת הכותרת Forever Afternoon (Tuesday?). ג'סטין היוורד סיפר כי כתב את השיר ביום שלישי אחר הצהריים בליפיאט פארק, במערב אנגליה ליד סטראוד. אמו של היוורד לקחה אותו ואת אחיו לפארק כשהיו קטנים, והוא ביקר שם שוב במהלך הכתיבה של האלבום כדי לכתוב את השיר. [1] הוא הוסיף ואמר שכתב את השיר "עם גיטרה וג'וינט ביד".[2]

ג'סטין היוורד כתב את השיר והתכוון לקרוא לו Tuesday Afternoon. המפיק טוני קלארק התעקש ושינה את השם ל"לנצח אחר הצהריים (שלישי?)" עם יציאתו באלבום Days of Future Passed. עם זאת, כאשר הוא שוחרר כסינגל שנה לאחר מכן, שמו שונה בחזרה ל-Tuesday Afternoon. חלק מאלבומי האוסף וההופעות החיות של הלהקה מציגים את השיר כ"Tuesday Afternoon (Forever Afternoon)" כדי לשקף את שני השמות.

השיר שוחרר כסינגל בשנת 1968 והיה השני מתוך האלבום (הראשון היה Nights in White Satin). בצד B הופיע השיר Another Morning.

הביצוע התזמורתי האחרון של הפזמון מבוצע על ידי תזמורת פסטיבל לונדון. הקטע התזמורתי בין החלקים הראשון והשני של השיר הוקלט בנפרד מהקטעים של הלהקה. את הקישור עיבד פיטר נייט, שעיבד את קטעי התזמורת לכל האלבום. בהוצאת הסינגל וההוצאה שלאחר מכן באלבומי אוסף, הסיום התזמורתי לא נכלל והשיר הסתיים בסולו החליל של ריי תומאס.[3] באלבום האוסף Time Traveller של המודי בלוז משנת 1994 נכלל הקישור התזמורתי בפעם הראשונה. גם הופעת השיר באנתולוגיה משנת 1998 כללה את הסיום התזמורתי של החלק הראשון.

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקר היסטוריית הרוק הקלאסי בריאן קצ'ג'יאן דירג אותו כשיר הגדול ביותר של המודי בלוז, ואמר כי "המילים והלחן היפים של ג'סטין היוורד בשילוב עם עבודת הגיטרה של ג'ון לודג' והמלוטרון של מייק פינדר הציגו למעריצי המודי בלוז את היצירה הגדולה ביותר של הקבוצה ובפשטות, ההקלטה הטובה ביותר בקריירה הארוכה של הלהקה".[4] מבקר הרוק הקלאסי האולטימטיבי ניק דה-ריסו דירג אותו כשיר הרביעי בגודלו של המודי בלוז.[2]

הנגנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'סטין היוורד - שירה מובילה, גיטרה אקוסטית
  • ג'ון לודג' - קול רקע, גיטרה בס
  • מייק פינדר - מלוטרון, פסנתר
  • ריי תומאס - חליל
  • גרהאם אדג' - תופים, כלי הקשה
  • פיטר נייט ותזמורת פסטיבל לונדון - עיבודים לתזמורת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "2018 Justin Hayward Interview on The Ed Bernstein Show". YouTube. ארכיון מ-2021-12-21.
  2. ^ 1 2 DeRiso, Nick (31 באוגוסט 2013). "Top 10 Moody Blues songs". Ultimate Classic Rock. נבדק ב-2023-02-02. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Unterberger, Richie. "Tuesday Afternoon (Forever Afternoon)". Allmusic. נבדק ב-2023-02-04.
  4. ^ Kachejian, Brian (ביוני 2022). "Top 10 Moody Blues songs". Classic Rock History. נבדק ב-2023-02-02. {{cite web}}: (עזרה)