סינגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תקליט סינגל משנות ה-50
סינגל קלטת שמע משנת 1995

סינגל הוא תקליט, קלטת שמע או תקליטור המכיל שיר בודד או מספר שירים מצומצם. בעבר נקרא תקליט שדרים, תקליטון שדרים או תקליטון. בדרך כלל מיועד הסינגל לקדם את מכירותיו של אלבום מוזיקה חדש היוצא בסמוך ליציאת הסינגל (או הסינגלים). עם זאת, ישנם מקרים שבהם יוצא הסינגל בלי תלות לאלבום.

בחלק מהמקרים, יוצאים מספר סינגלים המשויכים לאלבום אחד. בדרך כלל יוצאים שניים עד ארבעה סינגלים מאלבום (תלוי במידת ההצלחה של האלבום ושל הסינגלים הקודמים), אך המספר אינו קבוע. כך למשל מאלבומו של מייקל ג'קסון "Thriller", נשלחו לתחנות הרדיו שבעה סינגלים.

המונח "סינגל" באנגלית (במשמעות המילולית, "בודד") נדרש כמונח נגדי - לתקליט אחד שהכיל אלבום מוזיקה שלם. זאת לאחר שהחלה ההפצה של אלבומי מוזיקה ארוכי הנגן שהכילו מספר שירים בכל צד של התקליט, שכן לפני הופעת אלבומי המוזיקה בתקליט אחד כל התקליטים בעולם היו בעצם "סינגלים" שהכילו שיר אחד או שניים.

המונח בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 יצרה האקדמיה ללשון העברית את המונח חדשיר. בשנות ה-70 וה-80 היו המונחים תקליטון ותקליט-שדרים נפוצים בשפה העברית לתיאור סינגל.

במושג "סינגל שיווקי" הכוונה לסינגל שמטרתו העיקרית להגדיל את החשיפה לאלבום מסוים, ובכך לקדם את המכירות שלו.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סינגל שיווקי

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – איי-סייד ובי-סייד

תקליט הסינגל הראשון נוצר על ידי חברת תקליטי RCA ב-1 בפברואר 1949 זאת לאחר שב-21 ביוני 1948 חברת קולומביה רקורדס הציגה לראשונה את אריך הנגן.

סינגלים נשלחים הן לתחנות הרדיו והן למכירה בחנויות, אם כי לעתים קרובות נשלחים הסינגלים לרדיו לפני יציאתם לחנויות, כחלק ממהלך של יחסי ציבור וקידום מכירות קודם להגעת האלבום לחנויות. לעתים השיר המופיע בסינגל שונה במעט מהשיר המופיע באלבום, בהתאם לצורכי הרדיו - מילים בעייתיות מצונזרות, ושיר שאורכו אינו מתאים לרדיו מתקצר.

תקליטי סינגל רבים הכילו "צד א'" - השיר עצמו ו"צד ב'" - שיר נוסף, שחשיבותו משנית. לעתים, תקליטי סינגל יצאו עם שני שירים השווים בערכם. כיום יוצאים הסינגלים במתכונת של תקליטור, אך עדיין רבים מהם יוצאים עם שיר נוסף כ"צד ב'".

בשנות ה-50 וה-60 המוקדמות, אמנים רבים (בייחוד אמני הרוקנ'רול) מיקדו את יצירותיהם כלפי שוק הנוער וצעירים בכלל, בעלי יכולת כלכלית נמוכה. הדבר גרם למכירת סינגלים (שהיו זולים ביחס לתקליטי אלבום) בהיקף רחב מאוד. תופעה זו נמשכה עד שאמנים פופולריים החלו להקליט אלבומים שלמים.

בשנות ה-90 עם השימוש הנרחב בווקמן, במיוחד בקרב בני נוער, יצאו סינגלים גם בפורמט של קלטות שמע.

על פי ספר השיאים של גינס, הסינגל הנמכר ביותר בכל הזמנים הוא "Candle in the Wind" של אלטון ג'ון[1].

סינגלים וירטואליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינגל "להורדה"

בשנת 2009 החלו לצאת לאור "סינגלים וירטואליים" - שלא על גבי תקליטורים. חברות פרסום ויחסי ציבור של אמנים שונים, החלו לשלוח אז לעורכים בתחנות רדיו הודעות דואר אלקטרוני ובהן קישורים לשירים שאפסנו באתרי אינטרנט. הכוונה היא שעורכי התוכניות ברשתות הרדיו יוכלו "להוריד" שירים אלו בפורמטים שונים (כולל פרטים מלאים על המבצעים וטקסטים שונים), בדרך כלל באיכות גבוהה, ולשדרם בתחנות הרדיו.

כמו כן, קיימת זה שנים רבות תופעה של הורדת סינגלים מהאינטרנט על ידי משתמשים ביתיים, הן בדרך חוקית והן באופן לא חוקי (פיראטית).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]