סינגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תקליט סינגל משנות ה-50
סינגל קלטת שמע משנת 1995

סִינְגֵלאנגלית: Single – יחיד (בודד); לפי האקדמיה ללשון העברית, בעברית: חַדְשִׁיר[1]) הוא תקליט, קלטת שמע או תקליטור, המכיל שיר בודד או מספר שירים מצומצם. בעבר נקרא תקליט שדרים, תקליטון שדרים או תקליטון. בדרך כלל מיועד הסינגל לקדם את מכירותיו של אלבום מוזיקה חדש היוצא בסמוך ליציאת הסינגל (או הסינגלים). עם זאת, ישנם מקרים שבהם יוצא הסינגל בלי תלות לאלבום.

בחלק מהמקרים, יוצאים מספר סינגלים המשויכים לאלבום אחד. בדרך כלל יוצאים שניים עד ארבעה סינגלים מאלבום (תלוי במידת ההצלחה של האלבום ושל הסינגלים הקודמים), אך המספר אינו קבוע. כך למשל מאלבומו של מייקל ג'קסון "Thriller", נשלחו לתחנות הרדיו שבעה סינגלים.

המונח "סינגל" באנגלית (במשמעות המילולית, "בודד") נדרש כמונח נגדי - לתקליט אחד שהכיל אלבום מוזיקה שלם. זאת לאחר שהחלה ההפצה של אלבומי מוזיקה ארוכי הנגן שהכילו מספר שירים בכל צד של התקליט, שכן לפני הופעת אלבומי המוזיקה בתקליט אחד כל התקליטים בעולם היו בעצם "סינגלים" שהכילו שיר אחד או שניים.

המונח בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 יצרה האקדמיה ללשון העברית את המונח חדשיר. בשנות ה-70 וה-80 היו המונחים תקליטון ותקליט-שדרים נפוצים בשפה העברית לתיאור סינגל.

במושג "סינגל שיווקי" הכוונה לסינגל שמטרתו העיקרית להגדיל את החשיפה לאלבום מסוים, ובכך לקדם את המכירות שלו.

ערך מורחב – סינגל שיווקי

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – איי-סייד ובי-סייד

תקליט הסינגל הראשון נוצר על ידי חברת תקליטי RCA ב-1 בפברואר 1949 זאת לאחר שב-21 ביוני 1948 חברת קולומביה רקורדס הציגה לראשונה את אריך הנגן.

סינגלים נשלחים הן לתחנות הרדיו והן למכירה בחנויות, אם כי לעיתים קרובות נשלחים הסינגלים לרדיו לפני יציאתם לחנויות, כחלק ממהלך של יחסי ציבור וקידום מכירות קודם להגעת האלבום לחנויות. לעיתים השיר המופיע בסינגל שונה במעט מהשיר המופיע באלבום, בהתאם לצורכי הרדיו - מילים בעייתיות מצונזרות, ושיר שאורכו אינו מתאים לרדיו מתקצר.

תקליטי סינגל רבים הכילו "צד א'" - השיר עצמו ו"צד ב'" - שיר נוסף, שחשיבותו משנית. לעיתים, תקליטי סינגל יצאו עם שני שירים השווים בערכם. כיום יוצאים הסינגלים במתכונת של תקליטור, אך עדיין רבים מהם יוצאים עם שיר נוסף כ"צד ב'".

בשנות ה-50 וה-60 המוקדמות, אמנים רבים (בייחוד אמני הרוקנ'רול) מיקדו את יצירותיהם כלפי שוק הנוער וצעירים בכלל, בעלי יכולת כלכלית נמוכה. הדבר גרם למכירת סינגלים (שהיו זולים ביחס לתקליטי אלבום) בהיקף רחב מאוד. תופעה זו נמשכה עד שאמנים פופולריים החלו להקליט אלבומים שלמים.

בשנות ה-90 עם השימוש הנרחב בווקמן, במיוחד בקרב בני נוער, יצאו סינגלים גם בפורמט של קלטות שמע.

על פי ספר השיאים של גינס, הסינגל הנמכר ביותר בכל הזמנים הוא "White Christmas" בביצוע בינג קרוסבי והסינגל הנמכר ביותר מאז החלו מצעדי דירוג הסינגלים הוא “Candle In The Wind” בביצוע אלטון ג'ון.[2]

סינגלים וירטואליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינגל "להורדה"

בשנת 2009 החלו לצאת לאור "סינגלים וירטואליים" - שלא על גבי תקליטורים. חברות פרסום ויחסי ציבור של אמנים שונים, החלו לשלוח אז לעורכים בתחנות רדיו הודעות דואר אלקטרוני ובהן קישורים לשירים באתרי אינטרנט. הכוונה היא שעורכי התוכניות ברשתות הרדיו יוכלו "להוריד" שירים אלו בפורמטים שונים (כולל פרטים מלאים על המבצעים וטקסטים שונים), בדרך כלל באיכות גבוהה, ולשדרם בתחנות הרדיו.

כמו כן, קיימת זה שנים רבות תופעה של הורדת סינגלים מהאינטרנט על ידי משתמשים ביתיים, הן בדרך חוקית והן באופן לא חוקי (פיראטית).

סינגל מוביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינגל מוביל הוא בדרך כלל הסינגל הראשון שיוצא מתוך אלבום אולפן, על ידי מוזיקאי או להקה, לפני יציאת האלבום עצמו.

הסינגל המוביל הוא לעיתים קרובות גורם מכריע עבור צרכנים המתלבטים האם לרכוש את האלבום, והבחירה בסינגל המוביל עשויה להיות קריטית להצלחה המסחרית של האלבום. לפיכך, אמנים רבים בארצות הברית ובארצות רבות אחרות בוחרים בשיר קצבי מתוך האלבום; שירים אלה הם לעיתים קרובות קליטים יותר, והסיכוי שלהם למשוך את תשומת לבם של המאזינים גבוה יותר. עם זאת, חלק מהאמנים עשויים לבחור כסינגל המוביל שיר בעל קצב איטי יותר, על מנת להדגים את מגוון השירים באלבום, או בשיר עם מסר אותו הם רוצים להעביר לקהל שלהם.[3] למשל, בשנת 1997 הוציאה מדונה את השיר "Frozen" כסינגל המוביל מתוך אלבומה, Ray of Light.

בדרך כלל מפורסם רק שיר אחד מהאלבום כ"סינגל מוביל", אך מאז ראשית שנות האלפיים, החלו כמה אמנים להוציא לאור שני סינגלים מובילים. כך למשל, ג'סטין טימברלייק הוציא את "Suit & Tie" ואת "Mirrors", כסינגלים המובילים מאלבומו The 20/20 Experience.

מקסי סינגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקסי סינגל (לעיתים מקוצר ל- MCD או CDM) הוא מהדורת סינגל עם יותר משתי הרצועות הרגילות של שיר צד א' ושיר צד ב'.

המקסי סינגל הראשון בעולם היה "In the Summertime" של להקת מונגו ג'רי, שיצא ב-1970. המונח נכנס אחר כך לשימוש נרחב במהלך שנות השבעים. השם התייחס בדרך כלל לסינגלי ויניל בגודל 7 אינץ', הכוללם רצועה אחת בצד א', ושתיים בצד ב'. ההוצאה המחודשת בשנת 1975 של "Space Oddity" של דייוויד בואי, שבו השיר יצא יחד עם "Changes" ו-"Velvet Goldmine", היא דוגמה אופיינית.

באמצע שנות השבעים החלו לצאת גם סינגלים בגודל 12 אינץ' על ויניל, עם שלוש או ארבע רצועות (או גרסה מורחבת או משולבת מחדש של הסינגל/שיר המוביל) בצד א'. הפורמט שימש בתחילה תקליטנים. מאוחר יותר, בשנות השמונים, מנהג אופייני היה להוציא סינגל בן שני שירים על ויניל 7 אינץ' וקלטת, ומקסי סינגל על ויניל 12 אינץ'.

המקסי סינגלים הראשונים בגודל 12 אינץ' שימשו לקידום מכירות, ובעיקר נשלחו לדיסקוטקים ולתחנות רדיו. אחר כך הפכו לפורמט פופולרי לחובבי מוזיקה ונמכרו באופן נרחב בחנויות.

בשנות השמונים החלו לצאת מקסי סינגלים גם על גבי קלטות ותקליטורים.

אלבום סינגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתעשיית המוזיקה שבקוריאה הדרומית המינוח ל"אלבומים "ו"סינגלים" הוא ייחודי וכולל מונח נוסף, "אלבום סינגל" או "סינגל אלבום" (בקוריאנית: 싱글 음반), קטגוריה של אלבומים שלא מופצים מחוץ לקוריאה הדרומית. בתעשיית המוזיקה העולמית המינוח "אלבום" מתייחס לתקליט או תקליטור שמכיל בתוכו כמות מסוימת של רצועות. לעומת זאת, בתעשיית המוזיקה הקוריאנית המונח "אלבום" (בקוריאנית: 음반) מתייחס להקלטה מוזיקלית בכל אורך שהוא, ללא דרישה כלשהי או כמות כלשהי של רצועות. בתעשיית המוזיקה העולמית המונח הקרוב ביותר לכך הוא "הוצאה".[דרוש מקור]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוזיקה עברית, באתר האקדמיה ללשון העברית, 2 ביוני 2013
  2. ^ Best-selling single, Guinness World Records (באנגלית בריטית)
  3. ^ "Exclusive: Fall Out Boy Album Deets", Rolling Stone, ‏16 בנובמבר 2006