איגור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איור של דמות "איגור"
דמויותיהם של המדען ויקטור פרנקנשטיין ועוזר המעבדה פריץ, האבטיפוס לדמויות "איגור", בסרט "פרנקנשטיין" (1931)

איגור הוא דמות המופיעה במספר יצירות וסרטי אימה, דמותו של עוזר מעבדה גיבן למספר נבלים ביצירה הגותית או נבל עצמאי הדואג לעצמו ולצרכיו; הסוג השני הזה של "איגור" מיוצג למשל על ידי דמותו של בלה לוגוסי ב"בנו של פרנקנשטיין" (1931) וב"רוחו של פרנקנשטיין" (1942). דמותו של איגור נתפרסמה במספר סרטי אימה ובפרודיות לסרטי אימה, ובדרך כלל הייתה לשוליית דמותו של המדען המטורף, בין היתר זאת של המדען ויקטור פרנקנשטיין. דמותו של "איגור" כיום היא שילוב של מספר דמויות שהופיעו בסרטי אימה של אולפני יוניברסל. בסרט "פרנקנשטיין" (1931) הראשון, הדמות המקבילה ל"איגור" נקראת "פריץ". בסרטי המשך, דמות אחרת - מעוותת פיזית גם היא - בשם "איגור", הוצגה בסרטים, אם כי דמות זו לא הייתה של עוזר מעבדה. מעבר לכך, בספרה המקורי של מרי שלי "פרנקנשטיין" משנת 1818 לדמות המדען פרנקנשטיין אין כל עוזר מעבדה או קשר לדמות כלשהי ששמה "איגור".

תולדות הדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמות עוזר המעבדה הגיבן שגילם דווייט פריי (אנ') בסרט הראשון בסדרת סרטי "פרנקנשנטיין" (1931) מהווה את עיקר הבסיס לדמותו של "איגור" בקולנוע האימה, אף על פי שדמות זאת למעשה נקראה "פריץ". דמותו של פריץ אין מקורה בספר "פרנקנשטיין" מאת מארי שלי, אלא מקורה במחזה "הַשְׁעָרָה, או גורלו של פרנקנשטיין (אנ')" משנת 1823, עיבוד תיאטרלי של הספר, המוקדם ביותר המתועד, שבו גילם את הדמות רוברט קילי (אנ').[1][2]

בסרטי ההמשך בסדרת פרנקנשטיין, "בנו של פרנקנשטיין" (1939) ו"רוחו של פרנקנשטיין" (1942) – הסרטים השלישי והרביעי בסדרה – הופיעה דמות שנקראה בשם "איגור", בגילומו של בלה לוגוסי. דמות זאת אינה גיבנת ואינה דמות של עוזר מעבדה, אלא דמותו של נפח עם שבר בגבו, שאירע בעת ניסיון כושל לתלייתו. הוא מחיה מחדש את המפלצת של פרנקנשטיין, לצורך נקמה באנשי העיירה שניסו לתלות אותו כעונש על שוד קברים. דמות זו שורדת ניסיון להריגתה בירייה, ומופיעה בסרט הבא בסדרה ("רוחו של פרנקנשטיין"), שבו מוחה נשתל בגופה של המפלצת.

בשנת 1944 הציגו שוב אולפני יוניברסל דמות של עוזר מעבדה גיבן, המסייע לדמות המדען המטורף, בסרט "הבית של פרנקנשטיין (אנ')", שבו גילם ג'. קרול נאייש דמות כזו, ששמה "דניאל".

בסרט האימה "מסתורין במוזיאון השעווה (אנ')" (1933), "איוואן איגור" הוא השם שניתן לדמות אוצר מוזיאון השעווה המטורף. בשנת 1953 חודש הסרט בשם "בית השעווה", ובו השם "איגור" ניתן לדמות עוזרו של האוצר, שגילם צ'ארלס ברונסון; דמות זו אינה גיבנת כמו בסרטי פרנקנשטיין, אלא אילמת וחירשת.

בהמשך הופיעה הדמות בווריאציות שונות ביצירות רבות. בין היתר, בסרט "איגור" (2008) הדמות הראשית היא עוזרו לשעבר של המדען המטורף ד"ר גליקנשטיין המנוח. בסרט זה, איגור יורש את מחקריו של מורו וחולם להפוך למדען המפורסם בעולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Behrendt, Stephen C. (2012). "A Hideous Bit of Morbidity": An Anthology of Horror Criticism from the Enlightenment to World War I. Jefferson, North Carolina: McFarland. p. 97. ISBN 978-0786469093. Mary Shelley's Frankenstein was adapted for the stage many times, and the first of these interpretations was Richard Brinsley Peake's Presumption; or, the Fate of Frankenstein (1823), which dramatized key scenes from the novel and added Frankenstein's assistant, Fritz, to the mix.
  2. ^ Doe, John (באוגוסט 2001). "Cast and Characters - Romantic Circles". Romantic Circles. RC. נבדק ב-20 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)