ספרות גותית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרי שלי, כותבת הסיפור "פרנקנשטיין", ממייסדות ז'אנר הפנטזיה והאימה הגותי.
עורב, המסמל פעמים רבות את המוות.

הספרות הגותית והשירה הגותית הן תת-סוגות של הספרות הרומנטית שהתפתחה במאה ה-19. הספרות הגותית משלבת בין הגרוטסק לנשגב, ומתעסקת הרבה באפל, במסתורי ובעל-טבעי.

הספרות הגותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרות הגותית התעסקה בסיפורי אימה שבהם מעורבים יסודות אפלים ועל-טבעיים. הוראס וולפול, שהוקסם מתרבות ימי הביניים ושימש כמבשר "התחייה הגותית" היה מראשוני הסופרים הגותיים. לצידו בלט גם ויקטור הוגו עם ספרו "הגיבן מנוטרדאם" (במקור: Notredame de Paris) שעסק בגיבן גרוטסקי המשרת בקתדרלה נוטרדאם דה פארי.

סיפור אימה גותי (שהיה גם מראשוני הסיפורים מסוגת מדע בדיוני) הוא הספר "פרנקנשטיין" של הסופרת מרי שלי ובו מתואר כיצד מדען מטורף בונה מפלצת חיה מחלקי גופות מתות. סיפורי אימה על ערפדים (כגון "דרקולה" של ברם סטוקר), אנשי זאב ומפלצות אחרות היו גם הם פופולריים ונפוצים. סיפורים אחרים עוסקים בדת, בשאלות מוסריות של טוב ורע, ובגן עדן וגהנום.

מוטיבים בספרות הגותית:

השירה הגותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשורר הגותי הנודע ביותר היה אדגר אלן פו שכתב שירי אימה שעסקו בפחדים האפלים והתשוקות הכמוסות בנפשו של האדם. אדגר אלן פו היה מאבי הספרות הגותית בשל שירי האהבה שכתב וסיפורי המסתורין שחיבר. שירתו מעוררת רגשות עזים ומתאפיינת בקצב מיוחד עד כי שארל בודלר, אבי השירה המודרנית, היה נוהג לעיין בה מדי יום. הסבל והבדידות בחייו באו לידי ביטוי ביצירה אחוזת ביעותים ודמוית חלום בלהות. סיפוריו מלאי הזיות וחודרים לעולמם של טרופי הדעת, מביעים את פחדם וכאבם ומתארים סיוט מתמשך שלא נגמר. תחת השפעת האופיום היה פו נובר בתת-הכרתו ושולף מתוכה חרדות עמוקות אודות השתוללות מגיפות, עינויים במערות קבורה וכאב חסר גבולות בעולם הזה. שירו הידוע ביותר היה "העורב" שאף זכה לתרגום של זאב ז'בוטינסקי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.