אלכסיי גורנוסטאייב

אלכסיי גורנוסטאייב
לידה	18 בפברואר 1808; ניז'ני נובגורוד, האימפריה הרוסית
פטירה	18 בדצמבר 1862 (בגיל 54); סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	מנזר החוף של סרגייב הקדוש
תחום יצירה	אדריכלות
זרם באמנות	אדריכלות נאו-רוסית
יצירות ידועות	Valaam Monastery, סטאריה לדוגה, Uspenski Cathedral

אלכסיי גורנוסטאייב (ברוסית: Алексей Горностаев; ‏ 18 בפברואר 1808 - 18 בדצמבר 1862) היה אדריכל רוסי, בולט כחלוץ בתחייה הרוסית, בונה של מנזר וקתדרלה בסנט פטרסבורג, כנסיית סנט פטרסבורג וכן כנסייה בהלסינקי. מיוחסת לו הלידה מחדש של ארכיטקטורת גגות האוהלים המסורתית של הצפון הרוסי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסיי גורנוסטאייב היה בנו של מנהל מפעל היציקה באזור ניז'ני נובגורוד. הוא הצטרף לשירות המדינה כפקיד זוטר ב-1823 בעיר הולדתו ארדטוב, לאחר מכן עבר לסנט פטרסבורג ב-1826, פרש ב-1827 והתפרנס מציור לוחות פרסום ואיורים ומאוחר יותר עבור הוצאת ספרים, סווינין שמימנה את סיור הלימודים שלו ברוסיה. בשנת 1829, גורנוסטייב פנה לכיתתו של אלסנדרו ברולו באקדמיה האימפריאלית לאמנויות ושימש כשוליה בבניית תיאטרון מיכאילובסקי (1831). בשנים 1834–1838, הוא נסע על חשבונו באירופה, וקיבל את הקרדיטים הגבוהים ביותר עבור יצירות האמנות שלו בפומפיי. הוא חזר בשנת 1838, השנה שבה הכריז ניקולאי הראשון לאקדמיה כי "כדי לשמור על רוח האדריכלות הביזנטית העתיקה בעיצובי כנסיות, על האדריכלים לעקוב אחר הטיוטות של קונסטנטין תון" .^[1] גורנוסטאייב קיבל רישיון אדריכל ממלכתי, חברות באקדמיה, והועסק כאדריכל משרד הפנים מאז 1843 ועד מותו. הקריירה המעשית שלו מחולקת בבירור לשתי תקופות.

תקופה נאו-קלאסית (1838–1848)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו של גורנוסטאייב לפני 1848 פעלה לפי המסורת של הזמן ההוא, ושילבה את הדעיכה הנאו-קלאסית עם הטעם של המעמדות הגבוהים. אחד מלקוחותיו, M.V.Shishmaryov, ממן מאוחר יותר את השחזור של גורנוסטייב את מנזר טריניטי-סרגיוס.

התחייה הרוסית (1848–1862)[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייו של גורנוסטאיב השתנו כאשר קיבל הזמנה מדמאסקין (1795–1881), הכומר ממנזר ולעם, לשפץ את המנזר למען הנזירים הרבים שבו. כפי שניסח זאת המבקר ולדימיר סטאסוב, "הוא כבר היה בן 45, פרופסור, מבוסס היטב בין העתקה וחיקוי פה אחד של סגנונות אירופיים, יוונים ורומיים קלאסיים, כשלפתע, בהשפעת אנשי דת משכילים קיבל תפנית חדה.^[2]

במקום ללכת בעקבות הקאנון הביזנטי בעל חמש הכיפות של תון, בחר גורנוסטאייב לבצע מחדש את גגות האוהלים של צפון רוסיה המסורתית. במקביל, כשהוא חש מגבלות של גישה צרה זו, הוא הגדיל אוהלים רוסיים עם קמרונות וקשתות רומנסקיות. המבצע שלו לשחזור את מנזר ולעם כלל כנסייה ומגורים, בניינים טכניים כמו להספקת מים, קפלות וכנסיות נוספות במתחם.

בשנת 1858 תכנן גורנוסטאייב את קתדרלת דורמיציון במחוז דונייצק באוקראינה, הפעם בצורת מגדל ביזנטי מסורתי. זמן קצר לפני מותו, הוא תכנן ובנה שיפורים למנזר טריניטי-סרגיוס בסטרלנה (ליד סנט פטרסבורג) - שערי כניסה, קפלה ושני בנייני מגורים. עבודתו האחרונה, קתדרלת אוספנסקי האורתודוקסית בהלסינקי, הושלמה לאחר מותו.