אדריכל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדריכל בעבודתו, חיתוך עץ מתוך ירחון נורבגי משנת 1893

אדריכל או ארכיטקט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.

מקור השם אדריכל, המופיע במקורות העבריים (ראו להלן), הוא בשפה האכדית: הלחמת המילים ארדו-אקלי (משרת-היכל), למילה "ארדכלוטו". בלעז פירושו ארכי-טקט (רב בנאי או בונה הלוחות מלשון טקטוניקה). בעבר, האדריכל אכן היה הבנאי הראשי והאחראי הבלעדי לתכנון ובניית הבניין. מאז המאה ה-19 עוסקים האדריכלים בעיקר בתכנון ולא בבנייה וגם תכנון הקונסטרוקציה עבר עם השנים לאחריותם של המהנדסים. כיום, עוסק האדריכל בתכנון ובעיצוב הבניין כאשר מהנדס אזרחי אחראי על תכנון הקונסטרוקציה ובדרך כלל אדם שלישי הוא מנהל הבנייה בפועל.

במקצוע הבנייה מעורבים גורמים ומומחים רבים לכל תחום כשתפקידו של האדריכל הוא להוביל את מלאכת הבניה. על האדריכל להכין תכנון אשר מקשר בין דרישותיהם וצרכיהם של המזמין והמשתמשים, נתוני השטח והאקלים וסביבתו של המבנה תוך הענקת תשומת לב להיבטים של הנדסה, חוק ותקינה. במקביל, כוללת עבודתו של האדריכל, העוסק גם באסתטיקה של הבניין ובהשפעתו על החברה גם מרכיב אומנותי נרחב כך שהאדריכל הוא אמן.

תחומים נוספים בהם עוסקים אדריכלים הם:

  1. תכנון עירוני - תחום זה עוסק בעיצובם של יישובים וערים, החל מהגדרת ייעודם של אזורים בחוק ועד עריכת תוכניות בינוי מפורטות למבנה השכונה, הרחוב ואף הנחיות לעיצוב הבית. אדריכל בעל תואר שני בתכנון ערים יכול לעסוק בזה באופן רשמי.
  2. עיצוב פנים - תחום העוסק בתכנון ובשינוי חללים פנימיים במבנים והוא חלק מהכשרתו של האדריכל. במבנים רבים, בפרט במבני ציבור, מעצב האדריכל את כל מרכיבי המבנה כולל את כל מרכיבי חללי הפנים. לעתים, אדריכל מתמחה בתחום זה ועוסק רק בו ולעתים פועלים בתחום זה מעצבי פנים שזו הכשרתם. טעות נפוצה היא השימוש במושג "אדריכלי פנים", הוא יציר כלאיים של שני בעלי מקצוע אלו.
  3. אדריכלות נוף - תחום שעוסק בתכנון של שטחים פתוחים כגון גנים, כיכרות, טיילות וכדומה. תחום זה, אשר בו עוסקים בעיקר אדריכלי נוף שהוכשרו למקצוע זה, כולל תכנון ועיצוב של חללים פתוחים ולא של מבנים.

כיום נעשה שימוש בהשאלה בשם "אדריכל" לביטוי תפקיד מוביל בנושאי תכנה ואסטרטגיה עסקית ומדינית. דוגמאות ביטויים וכינויים בהם נעשה שימוש במושג אדריכל הם "אדריכלי הסכם אוסלו", "אדריכל התוכנה הראשי" (שם תפקידו של ביל גייטס במיקרוסופט) ועוד.

הכשרת האדריכל בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם יישומו ההדרגתי של הסכם בולוניה, אשר החל בשנת 1997, נערכת השוואה וסטנדרטיזציה של משך שנות הלימוד וכמות נקודות הזכאות לתאר במדינות אירופה וצפון אמריקה, וכן במדינות רבות אחרות בעולם, להוציא מדינת ישראל. על-פי המקובל ברוב האקדמיות לאדריכלות בעולם היום, שוּנה מבנה הלימודים להכשרת האדריכל מתואר ראשון, "בוגר אוניברסיטה" או דומה, שנמשך 5 שנות ללימודים מקצועיים של שני חלקים: תואר ראשון שאינו מקצועי ואינו נועד לרישום, הנלמד במשך 4 שנות לימוד ונדרשות להשלמתו 240 נקודות זכות, ולאחריו מסלול לתואר שני, "מוסמך אוניברסיטה", שנמשך שנתיים נוספות ולהשלמתן נדרשת השלמת 120 נקודות זכות נוספות, בניהן תזה בתחום הידע הרלוונטי. תואר שני זה מקנה את הזכות לרישום המוסמך כאדריכל.

באופן עקרוני, בשל אי-אימוץ תהליך בולוניה בתחום לימודי האדריכלות בישראל, עלול להתפס התואר המוענק בארץ ככזה שאין די בו לרישום הבוגר כאדריכל בניכר, ולפיכך חזקה עליו להשלים עוד שתי שנות לימוד במוסד מוכר וקבלת תואר "מוסמך", זאת על-מנת לעסוק במקצוע בצורה חוקית ברוב מדינות אירופה וצפון אמריקה.

הכשרת האדריכל בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לשאר העולם, דומה מעמדו המקצועי של האדריכל לבעלי מקצועות חופשיים כגון רופא, עורך דין, רואה חשבון ומהנדס. הכשרתו של האדריכל בארץ היא מקצועית ביסודה, רחבה ואורכת 5 שנים. את לימודי האדריכלות ניתן להשלים לתואר בוגר (B.Arch), לתואר מוסמך (M.Arch) ולתואר דוקטור. מנקודת ראות קלאסית, על האדריכל לשלוט בשדות ידע נרחבים: תורת הבניה, הנדסה, תכונות חומרים, חשמל, סניטציה, אומנות ועיצוב - בעבר ובזמננו, היסטוריה, היבטים ארגונומיים, פסיכולוגיים, חברתיים, תרבותיים, אקלים המבנה, תנועה, נוף וצמחיה וכיוצא בזה.

רב-תחומיות זו ייחודית למקצוע האדריכל, שכן בעוד רוב בעלי המקצועות בני-זמננו מתמחים בתחום-ידע אחד וצר יותר ויותר עם חלוף השנים, דווקא נדרש מן האדריכל להעשיר את מקור הידע, להפכו לבין-תחומי, וכן מתפקידיו להוביל צוות בעלי מקצוע מתחומים שונים ומגוונים ולהתייחס לשדות ידע של המדעים המדויקים, כלכלה וחברה.

בארץ ניתן ללמוד את מקצוע האדריכלות לתואר ראשון, "בוגר", במספר מוסדות:

על פי דיני מדינת ישראל התואר הראשון מאפשר רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים ומאפשר תכנון מבנים במגבלות מסוימות. על מנת להפוך לאדריכל מורשה, ולהסיר מגבלות אלו, יש להתמחות במקצוע במשך 3 שנים לפחות ולעבור בהצלחה בחינה הנערכת על ידי רשם המהנדסים והאדריכלים.‏[1]

בארץ ניתן ללמוד עבור תואר שני באדריכלות בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב. השלמת דוקטורט בתחום אפשרית רק בטכניון. ניתן ללמוד לתארים דומים גם מחוץ-לארץ.

האדריכל במקורות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציעא (דף קי"ח) מופיע האדריכל כבעל אחריות למלאכת התכנון שהופקדה בידיו: "הבנאי שמסר לאדריכל, אדריכל חייב", ובמקום מפרש רש"י כי אחריות האדריכל ("אבי האומנין") לפקח על יציבות המבנה וגימורו.

בתלמוד ירושלמי מופיע המונח "ארכיטקט" במסכת ברכות (פרק י"א) כמייצג את אומן הבניה.

בפירוש בית הבחירה למאירי, בפרק שני של מסכת עירובין, מתאר את האדריכל כך: "ואדריכל הוא האומן הגדול המושיב אבני הפנות ואחר כך הוא מורה לאחרים היאך יעשו ולשון אדריכל שמהדר את הכל".

בספר שמות מוזכרים בצלאל בן אורי (על שמו גם קרויה האקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל") ואהליאב בן אחיסמך כאדריכלים בוני המשכן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נעמה ריבה, עורו הסטודנטים: הפקולטות לאדריכלות יושבתו בשבוע הבא, באתר Xnet‏, 5 בדצמבר 2013 - על המחלוקת סביב תהליך ההכשרה לאדריכלות בישראל