סנקט פטרבורג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בעיר השוכנת ברוסיה. אם התכוונתם לעיר השוכנת בארצות הברית, ראו סיינט פיטרסברג.
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
.png)
.png)
סנקט פטרבורג (ברוסית: Санкт-Петербу́рг) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה). העיר נמצאת בצפון-מערב רוסיה על שפת הים הבלטי בשפך נהר הנֶבָה. סנקט פטרבורג היא מרכז תרבותי אירופאי חשוב, בעלת מעמד מרכזי כנמל ופתח למסחר עם אירופה. העיר נוסדה במאי 1703 על ידי הצאר פיוטר הגדול כ"חלון לאירופה" ושימשה כעיר הבירה מ-1712 ועד 1918. העיר חדלה מלהיות עיר הבירה לאחר מהפכת אוקטובר כאשר הבירה שבה למוסקבה. אוכלוסיית העיר מונה כיום כ-4.7 מיליון תושבים והיא בירת מחוז לנינגרד.
שם העיר השתנה מספר פעמים בהיסטוריה, ואת שמה הנוכחי מבטאים אנשים בדרכים שונות. סָנקט פטרבורג הוא התעתיק לשם שבו משתמשים בני המקום. עם זאת, דוברי עברית רבים מבטאים וכותבים את שמה של העיר "סנט פטרבורג". כשנוסדה העיר, היא נקראה על שם פטרוס הקדוש. פיוטר הגדול בחר להשתמש בתחילית "סנקט" ובסיומת "בורג" שמקורן בגרמנית, ובכך רצה לשוות לעיר אופי בינלאומי. בשנת 1914 שונה שמה לפטרוגרד (ברוסית: Петроград) ובשנת 1924 שונה שמה ללנינגרד (ברוסית: Ленинград) על שם ולדימיר לנין. ב-1991 הוחזר השם סנקט פטרבורג לאחר משאל עם. הרוסים לעתים קרובות מקצרים את שם העיר לפטרבורג או פיטר (Питер). באנגלית מכנים את העיר "סיינט פיטרסברג", ובארצות הברית שלוש ערים הנושאות שם זה.
תוכן עניינים |
[עריכה] אתרים ומוקדי תיירות
על פי מיטב המסורת הנורדית, נבנתה העיר בשטח גדול, ורובה הוא אזורי פארקים, תעלות ואגמים. שטח העיר הוא כ-1439 קמ"ר, מה שעושה אותה לעיר השנייה בגודל שטחה באירופה עבור מעל למיליון תושבים, לאחר לונדון. העיר גדולה בשטחה פי שניים מניו יורק ופי 18 מפריז. סנקט פטרבורג היא העיר הצפונית ביותר הכוללת יותר ממיליון תושבים. בשנת 1990 הוכרז המרכז ההיסטורי של העיר (לראשונה לאחר נפילת מסך הברזל בברית המועצות), שלפעמים נקרא גם המוזיאון החוץ-מבני של נאו קלאסיציזם, כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
סנקט פטרבורג היא עיר בעלת רקע תרבותי ואדריכלי עשיר. הופעתה המלכותית של העיר היא תוצאה של שלל פרטי אדריכלות, בהם: שדרות ישרות ורחבות, שטחים פתוחים, פארקים וגנים, גדרות מתכת מקושטים, פסלים ואנדרטות. בניגוד לרוב הערים העתיקות באירופה שהלכו והתפתחו לאורך השנים בצורה טבעית, סנקט פטרבורג נבנתה מלכתחילה עם תכנון קפדני ותוך הקצאת משאבים אדירים.
כחלק מהתכנון, הוזרמו מי נהר הנֶבָה דרך עשרות תעלות, אשר משתלבות במרקם המרכז העירוני עם גשריהם ומעגניהם. תעלות מים אלה מוסיפות לאווירה המיוחדת השוררת בעיר ובזכותן הוענק לה הכינוי "ונציה של הצפון".
בין שפע המוזיאונים נמנה ההרמיטז' השוכן ברובו בארמון החורף של הצארים ובעל אוסף ציורים מן המפורסמים בעולם. אתרים הראויים לציון הם בין היתר קתדרלת יצחק (איסאקובסקי סאבור), מנזר אלכסנדר נֶבסְקִי שבו קבורים גדולי הספרות הרוסית. בקתדרלת פטר ופול קבורים רבים מבני משפחת המלוכה (בית רומנוב), כיכר הארמון עם עמוד אלכסנדר.
בין יצירות האדריכלות מהמאה ה-18 ומהמאה ה-19 נמנים מבצר פטר ופאול הקדושים הממוקם על אי השולט על שפך הנהר והנמל, מכון סְמוֹלְנִי, שדרת נֶװְסְקִי, בניין הבורסה באי וָסִילְײֵבְסְקִי, כיכר הדקבריסטים, רחוב האדריכל רוֹסִי, כיכר האמנויות. בשנת 1960 הוקמה אנדרטת זיכרון פִיסְקָרֵבְסְקָאיָה לזכר נספי מלחמת העולם השנייה והמצור. בשנים 1950 - 1980 הוקמו שכונות מגורים, בנייני ממשל וציבור.
תופעת טבע מעניינת הקיימת בסנקט פטרבורג היא "לילות לבנים". מיקומה היחסי של העיר בצפון כדור הארץ גורם לכך שבמאי וביוני עת הדמדומים נמשכת כל הלילה.
[עריכה] היסטוריה
| המרכז ההיסטורי של סנקט פטרבורג ואתרים קשורים |
|
|---|---|
 אתר מורשת עולמית |
|
 |
|
| מדינה |  רוסיה |
| הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1990, לפי קריטריונים 1, 2, 4, 6 | |
 |
|
.jpeg)
[עריכה] הקמת העיר
הצאר פיוטר הראשון כבש במלחמה הצפונית הגדולה את אזור אינגריאן (מידי השבדים) בשנת 1703 ומאז החלה לבנות עיר חדשה במטרה של "לקרוע חלון לאירופה" (דהיינו- מוצא לים). פיוטר קרא לעיר על שם השליח פיוטר הקדוש, השם המקורי SanktPiterburh היה למעשה חיקוי להגייה ההולנדית Sint Petersburg, פיוטר חי ולמד לתקופה מסוימת בהולנד.
משום שהבנייה הייתה בזמן מלחמה, המבנה הראשון שנבנה היה מבצר, הידוע כיום כמבצר פיוטר ופאול ונשא את השם המקורי SanktPiterburh. המבנה נבנה באי Zaiachiy, בגדה הימנית של נהר הנֶבָה, מספר ק"מ ביבשה מהמפרץ. אדמת הביצה שהקיפה את המבצר הובשה והעיר נפרסה כלפי חוץ מתוך המבצר תוך השגחתם של מהנדסים גרמנים שהוזמנו לרוסיה על ידי הצאר.
פיוטר אסר על בניית מבנים מאבן בכל רוסיה מחוץ לגבולות העיר, כדי שכל הסתתים של רוסיה יבואו לעזור בבנית העיר. בניית העיר החדשה הייתה כרוכה בסבל לא יתואר להמוני העובדים שהועסקו בתנאי כפייה, על פי הערכות כ-30 אלף מהם מתו במהלך הבנייה. דוסטוייבסקי קרא לה -העיר המלאכותית ביותר בעולם והיא עתידה הייתה להיות הבירה החדשה של רוסיה. בגלל מיקומה כיד היוצאת אל הים הבאלטי, פושקין קרא לה חלון אל אירופה. העיר הייתה גם בסיס חיל הים של הצאר המוגן על ידי האי המבוצר קרונשטאט, שנבנה מיד לאחר תום בניית העיר. האדם הראשון שבנה את ביתו בעיר היה קורנליס קרואיס מפקד הצי הבאלטי.
הצאר פיוטר שקיבל השראה מהערים ונציה ואמסטרדם חזה שסירות ואוניות היו אמצעי התעבורה הבלעדיים בתעלות העיר ולכן שום גשר קבוע לא הורשה להבנות מעל נהר הנֶבָה עד 1850.
[עריכה] הפיכתה לבירת רוסיה
ב-1712 הפכה העיר לבירת האימפריה הרוסית, והעברת משרדי הממשלה אליה נתנה דחיפה גדולה להתפתחותה. בהמשך הפכה פטרבורג למרכז התרבות הרוסית ופרחו בה התיאטרון, הבלט, הפעילות הספרותית, המוזיקלית, והמדעית. כל גדולי סופרי רוסיה במאה ה-19 חיו באופן זמני או קבוע בעיר. במשך המאה ה-18 וה-19 האליטה הרוסיה בנתה בצורה פזרנית את העיר, משאירה אחריה הרבה ארמונות ששרדו עד היום. העיר סבלה ממספר רב של שטפונות, הנורא שבהם היה ב-7 בנובמבר 1824 כאשר המים עלו 4.21 מטרים מעל מפלס המים הרגיל.
סנקט פטרבורג הפכה במאה ה-19 למרכז התסיסה החברתית והמהפכנית ברוסיה, בין השאר בגלל הימצאות האצולה הרוסית ופועלי התעשייה באותה עיר. אך גם בשל גידולה העצום של העיר במאה ה-19 וביטול צמיתות האיכרים על ידי צאר אלכסנדר השני ב-1861. בתי מגורים נבנו בפאתי העיר וצמחו תעשיות חדשות, עד סוף המאה ה-19 הפכה סנקט פטרבורג לאחד ממרכזי התעשייה הגדולים באירופה.
עם התפתחות התעשייה צמחו תנועות פועלים קיצוניות, ותנועות סוציאליסטיות היו אחראיות להתנקשויות באנשי אצולה רבים, בהם גם של הצאר אלכסנדר השני.
[עריכה] בתקופת המהפכה הרוסית
ב-1905 פרצה המהפכה הרוסית הראשונה (הידועה בתור מהפכת 1905) בעיר, שהתרחבה למחוזות רבים אחרים.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה שינה הצאר ניקולאי השני את שם העיר ב-31 באוגוסט 1914, מסנקט פטרבורג שהיה בעל צליל גרמני לפטרוגראד (ברוסית: העיר של פיוטר) שהיה בעל צליל סלאבי יותר; דבר שהיה אמור להעלות את המורל של העם הרוסי.
ב-1917 החלה המהפכה הרוסית (השלב הראשון בפברואר 1917) בשלב הראשון הורדת הממשל הצארי והקמת שני מרכזי כוח פוליטיים (הממשלה הזמנית וסובייט פטרוגראד). הממשלה הזמנית בוטלה במהפכת אוקטובר והחלה מלחמת האזרחים הרוסית. בגלל קירבתם של הכוחות האנטי-מהפכניים (הצבא הלבן) והמצב הפוליטי המעורער אולץ המנהיג הבולשביקי ולדימיר לנין להימלט למוסקבה, בירתה הקודמת של רוסיה, ב-5 במרץ 1918. מהלך זה נראה בהתחלה כזמני (וכך הוא הוצג) אבל מוסקבה נשארה הבירה עד עצם היום הזה. העברתה של הבירה למוסקבה הביאה להגירה המונית אל הבירה החדשה והאוכלוסייתה של העיר קטנה לכדי שליש עד 1920.
[עריכה] המצור על לנינגראד
ב-24 בינואר 1924 שלושה ימים לאחר מותו של לנין, קיבלה העיר את השם לנינגראד לכבודו. מהלך זה נראה אז כסוג של התנערות מהרקע האימפריאליסטי של העיר.
בזמן מלחמת העולם השנייה נמשך המצור על לנינגראד, על ידי כוחות הוורמאכט של גרמניה הנאצית, מה-8 בספטמבר 1941 עד ל-27 בינואר 1944, לאורך 29 חודשים רצופים. הכוחות הגרמנים יחד עם משתפי הפעולה (בהם הפינים) מנו כ-750,000 נפש ואילו הכוחות הרוסים כולל משמר אזרחי מנו כמיליון נפש. במשך זמן זה הוקמה "הדרך לחיים" מעל אגם לאדוגה (שהיה קפוא במשך רוב השנה) אבל היה פתוח לתקיפות אוויריות ורק כאחת מתוך שלוש משאיות שהושמה למשימה הגיעה ליעדה. במשך המלחמה נפטרו כ-800 אלף תושבים מתוך שלושה מיליון. בעקבות העקשנות ההירואית של תושבי העיר, הייתה סנקט פטרבורג העיר הסובייטית הראשונה שקיבלה את מעמד עיר גיבורים.
לאחר המלחמה נבנתה מחדש העיר בעזרת הציורים הישנים של מבניה והעיר חזרה להיות מרכז תרבותית ואינטלקטואלי כבעבר.
הוקמו שני אתרי זיכרון עיקריים למלחמה והמצור: (פארק הניצחון ב Poklonnaya Gora במוסקבה, וכיכר ניצחון במרכז סנקט פטרבורג. בתוך היכל הזיכרון יש 900 פגזים מוארים, טחד כנגד כל יום של המצור.
[עריכה] העיר כיום
בתקופת הפרסטרויקה החל בברית המועצות גל של החזרת שמות קודמים למקומות ששמם שונה. ב-12 ביוני 1991 נערך בעיר משאל עם שבו החליטו תושבי העיר להחזיר את השם המקורי "סנקט פטרבורג", עם תמיכה של 54% אחוזים. ההחלטה נכנסה לתוקף באישור המועצה העליונה של רוסיה ב-6 בספטמבר באותה השנה. שמות הרחובות, הפארקים והארמונות חזרו גם כן לשמם המקורי. אך במשאל עם נוסף שנערך בחרו המקומיים להשאיר את שם המחוז "מחוז לנינגראד" מהתקופה הסובייטית ולא לשנותו.
[עריכה] דמוגרפיה
מהסקר של שנת 2002 שנערך בעיר נמצאו חמש קבוצות אתניות גדולות:
כ-7.9% מהאוכלוסייה לא הגדירו את השתייכותם האתנית, מספרים אלו לא כוללים את אוכלוסיית הזרים.
[עריכה] יהודים
אחרי יסוד העיר ב-1703 הותר להתיישב בה רק ליהודים שהמירו דתם, או לפי היתר מיוחד מהצאר. קצת אירוני, אך המפקד הראשון של משטרת סנקט פטרבורג היה דווקא יהודי מומר בשם אנטואן דיווער. אחרי חלוקת פולין ב-1795 לעיר הגיע משלחת יהודית כדי לדון בזכויותיהם של אחיהם, למעשה הם הניחו את היסוד לקהילה היהודית. ב-1893 נבנה בית הכנסת הגדול, שהכיל 1,200 מקומות. ב-1917 בעקבות מהפכת אוקטובר בוטלו כל ההגבלות להתיישבות היהודית בעיר. אחרי שנה זו הקהילה גדלה משמעותית. רבה האחרון של הקהילה החסידית הוא ר' דוד קצנלבויגן (1847-1930). כמזכיר הקהילה שימש י. גינצבורג (1871 - 1942).
בשנת 1930 בית הכנסת הגדול נסגר, אך נפתח שוב בעקבות פניות חברי הקהילה. כרב הקהילה בין 1934 - 1936 שימש מנדל גלוסקין, אחריו ר' אברהם בן ראובן לובנוב מ-1943 עד 1973. ב-1978 כחלק מהכנות לאולימפיאדה במוסקבה שופץ בית הכנסת כאחד ממוקדי התיירות בעיר. בשנות השמונים כרב בית הכנסת נבחר יפים לויטיס. ב-1989 חודשה הפעילות הקהילתית. ב-1991 נפתח בית ספר יהודי על ידי מיכאל קורץ. כרב העיר מכהן הרב מנחם פבזנר שהגיע לעיר ב-1989, מאז 1997 הוא בתפקידו הנוכחי. נשיא הקהילה היהודית בעיר הוא מרק גרוברג.
[עריכה] ערים תאומות
טורקו, פינלנד.
המבורג, גרמניה.- דרזדן, גרמניה.
בלגרד, סרביה.- נויקלן, גרמניה.
זגרב, קרואטיה.
לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית.
פראג, צ'כיה.
פריז, צרפת.
ורשה, פולין.- דנציג, פולין.
מילאנו, איטליה.
איסטנבול, טורקיה.
מומבאי, הודו.- ניס, צרפת.
- סנט פטרסבורג (פלורידה), פלורידה, ארצות הברית.
ראשון לציון, ישראל.
לוקסמבורג, לוקסמבורג
[עריכה] אקלים ומיקום גאוגרפי
סנקט פטרבורג היא העיר הצפונית ביותר בעולם מבין הערים בעלות אוכלוסייה של יותר ממיליון איש. היא ממוקמת בגבולה המערבי של יבשת אסיה - בצפון-מערב רוסיה על שפת הים הבלטי בשפך נהר הנֶבה. הגובה מעל פני הים במרכז העיר הוא 1-5מ'. סנקט פטרבורג היא עיר בעלת אקלים קר ולח. מספר ימי שמש במהלך שנה הוא כ-62 בלבד. טמפרטורה יומית ממוצעת עומדת על 17.8° ביולי, ו־−7.7° בינואר.
| מזג אוויר בסנקט פטרבורג | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינו | פבר | מרץ | אפר | מאי | יונ | יול | אוג | ספט | אוק | נוב | דצמ | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | -4.8 | -4.6 | 0.0 | 7.4 | 14.7 | 19.4 | 22.0 | 20.1 | 14.5 | 7.7 | 1.6 | -2.5 | 8.1 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | -10.5 | -10.6 | -6.9 | -0.2 | 5.7 | 10.8 | 13.9 | 12.5 | 7.9 | 2.8 | -2.4 | -7.3 | 1.4 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 37 | 30 | 34 | 33 | 37 | 57 | 77 | 80 | 69 | 66 | 55 | 50 | 625 |
| מקור: Погода и климат | |||||||||||||
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
