אלקטרוכרומיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בכימיה, אלקטרוכרומיזם היא תופעה בה חומר עובר שינוי צבע הפיך בתגובה לפרץ זרם חשמלי. תופעה זו היא סוג של כרומיזם.

דוגמה אחת לחומר אלקטרוכרומי היא פוליאנילין, אותו מייצרים על ידי חמצון כימי או אלקטרוכימי של אנילין. אם טובלים אלקטרודה בחומצה הידרוכלורית בה כמות קטנה של אנילין, ניתן להצמיח שכבה דקה של פוליאנילין על גבי האלקטרודה. בהתאם לדרגת החמצון, הפוליאנילין יכול להיות צהוב בהיר, או ירוק כהה/שחור. חומרים אלקטרוכרומיים אחרים בשימוש הם ויולוגנים ופוליאוקסוטונגסטטים. חומר נפוץ בתחום הוא תחמוצת טונגסטן (WO3), החומר העיקרי בייצור חלונות אלקטרוכרומיים ("חלונות חכמים").

היות שצבע החומר יציב, ויש להשקיע אנרגיה רק כדי לשנותו, חומרים אלקטרוכרומיים משמשים לשליטה בכמות האור והחום העוברים דרך חלונות. כמו כן משמשים החומרים בתעשיית הרכב, במטרה להכהות מראות בתנאי תאורה חזקים. וילוגנים ותחמוצת טיטניום (TiO2) משמשים ליצירת מסכים דיגיטליים קטנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלקטרוכרומיזם בוויקישיתוף