אם עונינו רבו להגדיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אם עונינו רבו להגדיל

אִם עֲוֺנֵינוּ רַבּוּ לְהַגְדִּיל.
בָּנוּ עָנוּ עֲבוֹת כְּגָדִיל.
גָּרְמוּ לָנוּ בֵּינָתַיִם לְהַבְדִּיל.
דַּרְכֵי רַחֲמֶיךָ לֹא תַּחֲדִיל:

הִתְנַהֵג בְּמִדַּת חֶסֶד הִתְנֵיתָ.
וְאַתָּה הוּא שֶׁמִּקֶּדֶם הָיִיתָ.
זְכֹר עֲדָתְךָ אֲשֶׁר קָנִיתָ.
חֹן שְׁיָרֵי בְּכוֹר כִּנִּיתָ:

שְׁמֹר שְׁבוּעַת חֶסֶד וּתְנַאי.
תָּם וְצָבוּר וּבַנַּאי אֵיתָנֵי.
שְׁלוֹמוֹ יְצַוֶּה לִבְלִי גְנַאי.
הֲפֹךְ וְשַׁנּוֹת לְטוֹבָה הַפְּנַאי:

קָטוֹן כִּי יַעֲקֹב וָדַל.
יְדוּעַ חֹלִי נִבְזֶה וַחֲדַל.
חַיִּים וָחֶסֶד מָעֹז וּמִגְדָּל.
כַּאֲשֶׁר עַתָּה כֹּחֲךָ יִגְדָּל:

שני הבתים הראשונים ושני הבתים האחרונים

אם עונינו רבו להגדיל הוא פיוט סליחה שנכתב על ידי שלמה הבבלי. הפיוט נאמר בסליחות כמנהג אשכנז. ברוב המנהגים הוא נאמר ביום השני של הסליחות בחודש אלול, ובחלקם גם בתענית חמישי של בה"ב.

מבנה הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט בנוי משבע מחרוזות, בנות ארבעה טורים כל אחת. כל טור פותח באות אחת על סדר הא-ב, ולאחר האות ת' מגיע טור המתחילה במילה "שלומו", הטור הבא מתחיל באות "ה", הטור הבא מתחיל במילה "קטן" ושני הטורים הבאים פותחים באותיות "יח".[1] בכל מחרוזת, ארבעת הטורים חורזים. הפיוט שקול במשקל התיבות, ובכל טור בדיוק ארבע מילים.

תוכן הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט פונה אל הקב"ה, ומבקש ממנו שאף אם עוונות עם ישראל גרמו לריחוק בינו ובין הקב"ה, דבר שגרם לישראל לרדת ממצבו הטוב, ולצאת לגלות, הקב"ה ירחם על עם ישראל. הפיוט מתאר את מצבו הקשה של ישראל בגלות, ומתפלל שהקב"ה יזכור את בריתו לאבות ובזכותם יגאל את עם ישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עזרא פליישר קרא את האקרוסטיכון השמי כ"ש(למה) הק(טן) יח(י).