סליחות
סליחות הוא שם כולל למגוון קטעי פסוקים, תפילה ופיוטים, שיש בהם מוטיבים של הבעת חרטה, קינה על החורבן ותפילה לגאולה, הנאמרים בחודש אלול, בעשרת ימי תשובה וגם, לפי כמה מנהגים, בימי תענית ציבור.
בעיקר חוזרת בהם הבקשה לסליחה ולמחילה. בדרך כלל, נושאות הסליחות הספרדיות אופי אישי ותוכנן הוא אפסות האדם מול בוראו ובקשת מחילה פרטית, לסליחות האשכנזיות, לעומתן, אופי לאומי יותר והן עוסקות לא מעט בזיקה שבין הכפרה לגאולה. סוגה ייחודית של פיוטי סליחות הם אלה המתארים את עקדת יצחק ומכונים משום כך "עקדות".
השימוש במילה "סליחות" סתם מכוון אל הסליחות באלול ובעשרת ימי תשובה. הערך מתייחס בעיקר לסליחות האלו.
תוכן עניינים |
זמני אמירת הסליחות באלול ותשרי [עריכה]
הימים בהם מתחילים לומר סליחות [עריכה]
מדברי הראשונים עולה כי עיקר זמן אמירת הסליחות הוא בעשרת ימי תשובה. במרוצת הדורות התרחב זמן אמירת הסליחות ונוצרו מנהגים שונים. הבדל מפורסם יש בין יהדות אשכנז ליהדות ספרד באמירת הסליחות.
הספרדים אומרים אותן החל מראש חודש אלול, לפי פסיקת השולחן ערוך (אלא שבראש חודש עצמו אין אומרים סליחות, ועל כן מתחילים לאמרם מליל ב' באלול, ואם חל בשבת - ממוצאי שבת, ליל ג' באלול), חלק מעדות התימנים מתחילים לאמרן מיום ט"ו באלול, שהוא מחציתו של החודש, ואילו האשכנזים, הנוהגים לפי פסיקת הרמ"א, נוהגים להתחיל תמיד לומר את הסליחות במוצאי שבת [1] ובלבד שיהיו לפחות ארבעה ימי אמירת סליחות לפני ראש השנה. על כן, אם ראש השנה חל בחציו השני של השבוע, מתחילים לומר החל מתחילת השבוע שחל בו ראש השנה, ואם ראש השנה חל בחצי הראשון של השבוע, החל מתחילת השבוע הקודם, על פי הפירוט הבא:
| כאשר היום הראשון של ראש השנה (א' בתשרי) חל ביום: |
תחילת אמירת הסליחות למנהג האשכנזים: |
| שני | מוצאי שבת פרשת כי-תבוא, ליל כ"ב באלול |
| שלישי | מוצאי שבת פרשת כי-תבוא, ליל כ"א באלול |
| חמישי | מוצאי שבת פרשת נצבים-וילך, ליל כ"ו באלול |
| שבת | מוצאי שבת פרשת נצבים-וילך, ליל כ"ד באלול |
ימי הסליחות הבולטים (אצל האשכנזים) הם היום הראשון, בו אומרים את הפיוט "במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה", ערב ראש השנה בו אומרים סליחות ופיוטים רבים ומכונה "זכור ברית" על שם הפיוט המרכזי, והסליחות האחרונות בעשרת ימי תשובה (מלבד ערב יום כיפור) המכונים "שלוש עשרה מידות", בהם אומרים את פיוט אזכרה - שלוש עשרה מידות.
הזמן ביום בו אומרים סליחות [עריכה]
המנהג הקדום, המקובל גם כיום בכמה קהילות, הוא לומר את הסליחות בשעת בוקר מוקדמת מאוד, טרם עלות השחר. בקהילות אחרות, בהן תפילת שחרית מאוחרת יותר הסליחות נאמרות בבוקר לפני תפילת שחרית או בסמוך לתפילת מנחה (לפניה או לאחריה). ישנם גם הנוהגים לאמר את הסליחות בחצות הלילה. בקהילות הספרדיות של מערב אירופה נהוג לומר סליחות מקוצרות כחלק מתפילת ערבית[2].
ישנם פוסקים האוסרים לאמר סליחות מתחילת הלילה עד חצות הלילה, לפי הקבלה הקובעת שהחצי הראשון של הלילה הוא זמן של דין ולא של רחמים. אולם ישנם שכתבו שמותר לאמר סליחות מתחילת האשמורת התיכונה של הלילה, כלומר משעתיים לפני חצות[3], וכך נהוג במספר קהילות אשכנזיות. הסליחות הראשונות של האשכנזים נאמרות במוצאי שבת, ורווח המנהג לאומרן דווקא בלילה במקום לפני תחילת שחרית. בחלק מהקהילות נהוג לאומרן לפני חצות הלילה.
זמן סיום אמירת הסליחות [עריכה]
לפי רוב המנהגים, אמירת הסליחות נמשכת עד ט' בתשרי, ערב יום הכיפורים, למעט מנהג חסידות חב"ד ליובאוויטש, בה רווח המנהג לומר סליחות רק עד צום גדליה, כאשר הסליחות עד ערב ראש השנה נאמרות בנפרד מסדר התפילה, ואילו הסליחות ביום צום גדליה נאמרות כחלק מן התפילה, כמו בשאר הצומות.
תוכן הסליחות [עריכה]
הסליחות מורכבות מקטעי פיוט, וידוי, פסוקים ומאמירת שלוש עשרה מידות. קטעי הפיוט נכתבו בימי הביניים. בין כותביהם נמצאים רבנים מפורסמים כרבנו גרשום, רש"י, רבי שלמה אבן גבירול, רבי אלעזר מוורמס, רבי שלמה הבבלי ועוד.
בנוסח הסליחות יש הבדל בין אשכנזים וספרדים: האשכנזים נוהגים לשמר תבנית קבועה המורכבת משלוש עשרה מידות, וידוי ופסוקים עם פיוטים מתחלפים מדי יום בעוד שנוסח הספרדים הוא אחיד בכל יום. כמו כן רוב הפיוטים שונים בין העדות השונות. במספר קהילות בצפון אפריקה קיימים מחזורי סליחות הכוללים פיוטים המתחלפים לימים השונים כגון שפתי רננות של יהודי לוב וג'רבא שמכיל מעמדי סליחות לימי שני, חמישי ושבת (בשאר הימים נאמרות הסליחות הספרדיות) וסליחות כפי מנהג גרדאיא באלג'יריה. בנוסף קיימים בתוך האשכנזים הבדלים בין קהילות שונות לגבי סדר אמירת הפיוטים וימיהם (ידועים בעיקר נוסח פולין ונוסח ליטא). בנוסח איטליה היה קיים עד לתקופה האחרונה מנהג עתיק, לפיו נתונים הפיוטים (המהווים חלק מהסליחות) לבחירתו האישית של החזן, ברם בתקופה האחרונה נתקבע מעיין נוסח אחיד של פיוטים בקהלות שעדיין שומרות על מנהג זה (בעיקר בערים מילאנו וטורינו)[4].
מעמדן של הסליחות בתפילה [עריכה]
למרות שסדר הסליחות אינו כולל תפילת עמידה, הוא נתפש, מבחינה מסוימת, כתפילה בפני עצמה. כך, למשל, הוא נפתח באמירת "אשרי", בסופו נערכת נפילת אפיים, ולאחריו נאמר קדיש תתקבל הנאמר, בדרך כלל, אך ורק אחרי תפילת העמידה.
מהסליחות [עריכה]
| הנשמה לך | אדון הסליחות | מכניסי רחמים |
|---|---|---|
|
|
|
- סליחת "מכניסי רחמים" עוררה פולמוס סוער, שכן היא נראית כתפילה אל המלאכים, דבר המנוגד לעיקר האמונה החמישי לפי הרמב"ם. עם זאת, ניתנו פירושים המצדיקים את אמירתה, כגון: "אינו אלא דרך שפלות ועבדות שמדבר אל המלך, ליועציו לדבר למלך שהוא בוש לקרוב אל המלך ואין זה דרך אמצעי כלל"[5]. עם זאת, עדיין יש רבים שאינם אומרים אותה.
סליחות במועדים אחרים [עריכה]
ברוב הקהילות נהוג לומר סליחות גם בעשרה בטבת, בתענית אסתר, בי"ז בתמוז, בצום גדליה ובימי שני, חמישי ושני הראשונים שאחרי ראש חודש מרחשון ואייר.
כמו כן נהוג בקהילות רבות לומר סליחות בערב ראש חודש, יום המכונה יום כיפור קטן.
ביהדות פולין נהגו לומר סליחות בכ' בסיוון על פי תקנת הש"ך ווועד ארבע ארצות לזכר גזרות ת"ח ות"ט. מנהג זה השתמר מחוץ לפולין רק בחסידות בעלז. יום זה נקבע כיום תענית כבר בזמן הראשונים עקב עלילת הדם בבלואה בצרפת בשנת ד'תתקל"א 1171 ואף אז נקבעו סליחות ליום זה[6].
בעבר היו מוסיפים ברכות בתפילת שמונה עשרה בתעניות מיוחדות כגון תענית על עצירת הגשמים. כמו כן בכל תענית ציבור היו אומרים פסוקי ותפילות סליחה[7]. כמו כן בקהילות אירופה היו מנהגים שונים על פיוטי סליחות במועדים מיוחדים, כמו השבת השנייה של ספירת העומר או בשבתות של ימי בין המצרים.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- סליחות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- סליחות - באתר לקסיקון תרבות ישראל
- סליחות, באנציקלופדיה ynet
- חודש אלול חודש הסליחות - באתר מט"ח
- רחל קולנדר, תפילת הסליחות והמוזיקה שלה בקהילות הקראים בישראל, פעמים, 32, תשמ"ז 1987, עמ' 82-93.
- הרב אליעזר מלמד, שיעור על הלכות אלול וסליחות, באתר ישיבה
- הרב אליהו רחמים זייני, "סליחות, תשובה, רחמים", מאמר מתוך אתר ישיבת אור וישועה.
- פיוטים לסליחות מאתר "הזמנה לפיוט"
- הרב ברוך שלום הלוי אשלג, "סליחות", מאמר מתוך שלבי הסולם-מועדים.
- וידאו: סליחות עם שלמה קרליבך, 1992
- וידאו: סליחות בחסידות בעלזא, באתר בחדרי חרדים 05/09/2010
הערות שוליים [עריכה]
- ^ ובעקבות כך חובר הפיוט במוצאי יום מנוחה, הנאמר על ידי קהילות אשכנז בליל הסליחות הראשון.
- ^ ראו: הרב שם טוב גאגין, כתר שם טוב, חלק שישי עמוד 13 המציין כי "המנהג בלונדון ואמשטרדם שנוהגים לומר סליחות קצר ומלוקט בערבית, מזה שאומרים באשמורת. ואומרים אותו קודם קדיש תתקבל...". ראו גם: הרב דוד די סולה פול, סידור כפי מנהג הספרדים באמריקא עם תרגום אנגלי, ניו יורק, 2001 עמוד 392
- ^ שלום פרלוב, משמרת שלום, ורשה, תרס"א, סי׳ מא, באתר HebrewBooks
- ^ מנחם עמנואל הרטום, מחזור מנהג איטלייאני, כרך ב: ראש השנה, שלוש רגלים, סליחות, ירושלים תשס"ה עמוד 953.
- ^ שו"ת מהר"י ברונא, רע"ה.
- ^ ראו כאן.
- ^ מסכת מגילה ל' עמוד ב', תנא דבי אליהו זוטא פרק כ"ג.
| סדר תפילות יום הכיפורים על פי ההלכה היהודית כיום | ||
|---|---|---|
| טרם החג |
 |
|
| ערבית |
לך אלי תשוקתי/תפילה זכה • כל נדרי • תפילת שבע עם וידוי • סליחות • וידוי |
|
| שחרית |
תפילת שבע עם וידוי • וידוי • אבינו מלכנו • קריאת התורה והפטרה • תפילה לשלום המדינה או תפילה לשלום המלכות • ונתנה תוקף |
|
| מוסף |
תפילת שבע עם וידוי • עלינו לשבח • סדר העבודה • ברכת כהנים • סליחות • וידוי |
|
| מנחה |
אשרי יושבי ביתך • קריאת התורה • תפילת שבע עם וידוי • סליחות |
|
| תפילת נעילה |
אשרי יושבי ביתך • תפילת שבע עם וידוי • חזרת הש"ץ עם סליחות • וידוי וברכת כהנים • תקיעת שופר • תפילת ערבית • קידוש לבנה |
|
| שונות (יום הכיפורים) |
יום הכיפורים בבית המקדש • שעיר לעזאזל • עבודת כהן גדול • עשוראא • יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים |
|
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
